ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעִם הֱיוֹת* שֶׁלֹּא הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמֵי הַחָכְמָה וְהַמִּדּוֹת, הִשִּׂיגוּ עַתָּה זֹאת הַהַשָּׂגָה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה*, שֶׁאִלּוּ לֹא הִשִּׂיגוּ הֵם בִּנְבוּאָה אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יַגִּיד מֹשֶׁה לָהֶם מַה שֶּׁצֻּוָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיְתָה הָאֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה שְׁלֵמָה •, כִּי לֹא יְאַמֵּת דְּבָרָיו* אֶלָּא כְּפִי מַה שֶּׁרָאִינוּ מֵאוֹתוֹתָיו, וְאִם יָקוּם נָבִיא אַחֵר לְבַטֵּל דְּבָרָיו* וְיִתֵּן אוֹת אוֹ מוֹפֵת, הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַעֲרִיךְ* אוֹתוֹת מֹשֶׁה עִם אוֹתוֹתָיו, וְתִהְיֶה הַתּוֹרָה פְּלַסְתֵּר. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ הַשָּׂגַת מֹשֶׁה וְכִי הִשַּׂגְנוּ אֲנַחְנוּ עִמּוֹ וְנִתְבָּרְרָה לָנוּ הַשָּׂגָתֵנוּ וְהַשָּׂגָתוֹ, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לִנְבוּאָתוֹ אוֹת וּמוֹפֵת, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבָּרְרָה לָנוּ נְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא הָאֱמֶת וְשֶׁהוּא הִתְנַבֵּא שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, לֹא נַבִּיט לְאוֹתוֹת הַנָּבִיא הַמִּתְנַבֵּא בְּהֶפֶךְ, וְנַהַרְגֶנּוּ, שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר אֵלֵינוּ בֵּאוּר שָׁלֵם שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר וּמִתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע. וְלָכֵן, בִּהְיוֹת יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ – הַהַשָּׂגָה הָעֲצוּמָה שֶׁהִשִֹּיגוּהָ אֲבוֹתֵינוּ, הָיָה רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכּוּ כֻלָּם לְאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה בַּמַּעֲמָד הַהוּא אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שָׁם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים אֵלֶיהָ. וְנִתְיַחֲדוּ אֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים, בִּהְיוֹתָם יְסוֹד הַתּוֹרָה, וְהֵם: הָאֱמוּנָה בַּה' יִתְבָּרַךְ וְהָאַזְהָרָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּשְׁתֵּי פִּנּוֹת* אֵלּוּ קַיָּמוֹת לְעוֹלָם, לֹא יִדָּחוּ אֲפִלּוּ לְהוֹרָאַת שָׁעָה, כִּי הָאֱמוּנָה בַּה' יִתְבָּרַךְ לֹא תִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, וְכֵן הַמְּנִיעָה* בַּעֲבוֹדָה זָרָה. כְּבָר אָמְרוּ בְּ"סַנְהֶדְרִין" (צ א): "אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל, אִם יֹאמַר לְךָ נָבִיא עֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁמַע לוֹ*, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ אַל תִּשְׁמַע לוֹ". וּלְפִי שֶׁאֵלּוּ הַמִּצְווֹת קַיָּמוֹת לְעוֹלָם וְלֹא תִהְיֶה לָהֶן בִּטּוּל אֲפִלּוּ לְשָׁעָה, נִתְיַחֲדוּ אֵלּוּ בִּפְרָט לְשָׁמְעָן מִפִּי הַגְּבוּרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם אֶצְלֵנוּ פִּנּוֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיִינוּ כֻּלָּנוּ רְאוּיִים לְכָךְ וְלֹא הִשַּׂגְנוּ כָּל הַשְּׁלֵמֻיּוֹת שֶׁהִזְכִּיר רַבִּי יוֹנָתָן.
___________________________________
וְעִם הֱיוֹת – ולמרות. לְקִיּוּם הַתּוֹרָה – תפקיד השגתם הנבואית במעמד הר סיני היתה לצורך ביסוס אמונתם בתורה. יְאַמֵּת דְּבָרָיו – תתברר נכונות דבריו. לְבַטֵּל דְּבָרָיו – לחלוק על דברי משה. לְהַעֲרִיךְ – לעשות השוואה. וּשְׁתֵּי פִּנּוֹת – יסודות ועקרים. הַמְּנִיעָה – איסור. שְׁמַע לוֹ – באופן זמני, בהוראת שעה.
ביאורים
ישראל קיבלו את התורה לאחר ארבעים ותשעה יום של הליכה במדבר. בתוך מצרים היו ישראל שרויים במצב רוחני ירוד מאוד, כפי שמתארים המדרשים השונים. אין ספק בדבר כי במספר מועט כזה של ימים לא הצליחו כולם לטפס משפלות גדולה זו לפסגת מעלת השלמות הנדרשת מהנביא. למרות זאת כל העם קיבל את שני הדיברות הראשונים, "אנכי" ו"לא יהיה", בנבואה, בלי להתחשב במדרגתם הרוחנית.
הר"ן מבאר שלנבואה זו היה צורך גדול, מפני שהיא שביססה לעם את האמונה בה' ובאמיתות התורה לדורות עולם. לולא נבואה זו היו ישראל נסמכים על האותות שעשה משה במצרים ובמדבר. עם כל הגדולה והעוצמה שבהם, תמיד עלול לקנן הספק שמא יבוא אדם אחר ויעשה אותות לא קטנים מאלו של משה ואז האמונה באמיתות תורתנו עלולה להיפגם. לאחר שקיבלנו בעצמנו את הנבואה במתן תורה, התבררה בעם האמונה בלי ספק, ובעקבותיה הודאות שכל נבואה המכחישה את נבואת משה בטלה לחלוטין.
ממשיך לבאר הר"ן שהיה צורך בנבואה רק בשני הדברות הראשונים ולא בשאר הדיברות, מפני שדברות אלו ביססו את האמונה והייחוד - יסוד התורה כולה. שני דברות אלו לעולם לא יכולים להשתנות אפילו לצורך שעה, בניגוד לשאר המצוות בהן נביא יכול לערוך שינוי לצורך שעה, מכיוון שיסוד התורה לא יכול לזוז ממקומו אף לא לרגע אחד.
הרחבות
•מדוע הקב"ה התגלה בהר סיני לכל ישראל?
וְעִם הֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמֵי הַחָכְמָה וְהַמִּדּוֹת, הִשִּׂיגוּ... לֹא הָיְתָה הָאֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה שְׁלֵמָה. הר"ן מבאר שישראל לא היו ראויים לגילוי שכינה על הר סיני ואף על פי כן היה זה מאורע חריג על מנת שהאמונה במשה תהיה שלמה.
אולם בספר דברים כתוב: "נביא מקרבך מאחיך כמֹני יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון. ככל אשר שאלת מעם ה' אלוהיך בחרב ביום הקהל לאמֹר לא אֹסֵף לשמֹע את קול ה' אלוהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות. ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דִּבֵּרוּ. נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודִבר אליהם את כל אשר אצונו" [דברים יח, טו- יח] האור החיים לומד מפסוקים אלו שבשעת מעמד הר סיני היו כל ישראל אמורים להיות נביאים, ורק מאחר שלא יכלו לעמוד לנוכח גילוי השכינה, קבע הקב"ה נביאים שיעבירו לעם ישראל את דברו [דברים יח, טז]. לפי דבריו, התגלות הקב"ה לכל ישראל במעמד הר סיני לא הייתה רק כ'הוראת שעה', כדי שיאמינו בנבואת משה (כפי שמבאר הר"ן), אלא הייתה זו השאיפה המקורית שכל ישראל יהיו נביאים, וכפי שאומר משה רבנו: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" [במדבר יא, כט].
שאלות לדיון
כשהקב"ה נגלה לעם ישראל, אנו לא היינו. מדוע אם כן שנאמין בתורת משה?
"וּלְפִי שֶׁאֵלּוּ הַמִּצְווֹת קַיָּמוֹת לְעוֹלָם"- האם יש מצוות שיתבטלו ביום מן הימים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
