ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. מאכל חריף שנחתך בסכין בשרית או חלבית אסור לאוכלו עם המין הנגדי. במקרה שהסכין אינה 'בת יומה' לדעת רמ"א אסור, לדעת השו"ע מותר.
ב. רשימת המאכלים המוגדרים בפוסקים 'דבר חריף': צנון, בצל, שום, חזרת, פלפל חריף, לימון, מלח, דגים מלוחים מאוד, ג'ינגר (זנגביל), מלפפונים וזיתים כבושים במלח או חומץ (אם הם חריפים או מלוחים מאד).
א. האם מותר לאכול בחלב מאכל חריף שנחתך בסכין בשרית?
כבר למדנו שכאשר טעם הבשר מגיע למאכל ממקור שני ולא מן הבשר עצמו, המאכל מותר עם חלב (ונחלקו הפוסקים האם לכתחילה או בדיעבד). היתר זה הוא ההיתר המפורסם הנקרא 'נ"ט בר נ"ט'.
אולם, לא בכל המאכלים היתר זה נכון. במאכלים חריפים אין היתר של 'נ"ט בר נ"ט', מאחר והחריפות מחזקת טעמים והטעם שהיה 'קלוש' מתחזק במאכל החריף.
לכן מאכל חריף שנחתך בסכין חלבית אין לאוכלו עם בשרי (או להיפך)1.
לא זו בלבד, אלא אפילו אם הסכין אינה 'בת יומה' אסור לדעת רמ"א [והשו"ע מתיר]. לפי שכמו שבכוח החריפות לחזק את הבליעה, כך בכוחה להשביח את הבליעה ולהפוך טעם פגום לטעם טוב2.
על מנת להתיר- לדעת השו"ע יש לחתוך כ2 ס''מ מהמאכל. לדעת רמ"א אין דרך להתיר לכתחילה, אך בדיעבד אם התערב המאכל החריף עם בשרי (או להיפך) צריך לשער ששים נגד להב הסכין, ומותר3.
ב. מה מוגדר 'מאכל חריף'?
בגמרא הוזכרו רק שלשה מאכלים שנחשבים חריפים - 'צנון', 'חלתית' ו'סלקא'4.
הפוסקים חלוקים מה הדין במאכלים אחרים5. למעשה יוצא שהמאכלים הבאים הם המוגדרים כחריפים:
צנון, בצל, שום, חזרת, פלפל חריף, לימון, מלח, דגים מלוחים מאוד, ג'ינגר (זנגביל), מלפפונים וזיתים כבושים במלח או חומץ (אם הם חריפים או מלוחים מאד)6.
פירות חמוצים מאד- נחשבים גם הם לחריף7.
לגבי שאר המאכלים החריפים שאינם מנויים בגמרא - יש מקלים בדיעבד בסכין שאינה בת יומה. דהיינו שאם נחתכו בסכין שאינה בת יומה והתערבו כבר בחלב, מותרים באכילה בדיעבד גם אם אין ששים נגד להב הסכין8.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













