בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הלכה יומית
קטגוריה משנית
  • שבת ומועדים
  • חגי תשרי
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה

עיקריההלכות


א. על מנת להכין צרכי שבת ביום השני שלראש השנה (יום שישי) יש להניח ערוב תבשילין בערב ראש השנה.


ב. גם מי שסבור שהכין את כל צרכי השבת,ראוי שיניח ערוב תבשילין, אך לא יברך על ההנחה.


ג. נהגו להתיר נדרים בערב ראש השנה.מעיקר הדין ראוי להתיר בפני שלשה שבקיאים קצת בדיני נדרים, אך נהגו להקל ולהתירבפני כל שלשה.


ד. התרת הנדרים מועילה לנדרים שנדר בינולבין עצמו, אך לא להתחייבויות שהתחייב לחברו.


א.עירוב תבשילין


השנה חל ראש השנה בימים חמישי ושישי. מציאות זויוצרת קושי, שכן למרות שמותר לבשל ביו"ט 'אוכל נפש', אסור להכין מיו"טלשבת, כך שלא ניתן להכין אוכל לשבת (אלא אם כן מכינים מראש). לפי חלק מן הדעות,אסור גם להדליק נרות שבת ביום שישי (שהוא יו"ט- כמו השנה).


הפתרון ההלכתי שקבעו חכמים הינו עירוב תבשילין1.


על ידי העירוב ניתן לבשל מיו"ט שני לשבתאך לא ניתן לבשל מיו"ט ראשון לשבת2.


גם מי שסבור שכל צרכיו מוכנים לשבת (שבישל לפניכן וכדומה) ראוי שיניח עירוב (אך ללא ברכה) מאחר ויש סבורים שגם הדלקת נרות שבתאסורה ביו"ט אם לא הניח עירוב תבשילין3.


אופן הנחת העירוב: מניחים פת ותבשיל (בדרך כללביצה קשה)4 יחדיו ומברכים: "ברוך אתה... אשר קדשנו... על מצותערוב". אחר כך אומרים: "בערוב זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמיןולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעירהזאת".


ב.היתר נדרים


בשל חומרתם הרבה של נדרים ושבועות, נהגו ישראל לעשותהתרת נדרים בערב ראש השנה וביום כיפור (כל נדרי)5.


התרה זו מועילה רק לנדרים שאדם נדר בינו לביןעצמו, אך נדרים או שבועות שנשבע או נדר לחברו, אי אפשר להתיר6.


מעיקר הדין ראוי שהמתירים יהיו בקיאים קצת בהלכותנדרים, אך יש שלמדו זכות על המנהג להתיר בפני כל שלשה בני אדם ואפילו אינם בקיאיםכלל7.


לאחר התרת הנדרים, נהוג למסור מודעה- כלומרלבטל את הנדרים שאדם ידור מכאן ולהבא. מודעה זו מועילה רק במקרה בו בזמן שנדר שכחשמסר מודעה, אך אם בזמן שנדר זכר את המודעה שמסר, הנדר מבטלאת המודעה והנודר חייב לקיימו8.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il