ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
עיקריההלכות
א. על מנת להכין צרכי שבת ביום השני שלראש השנה (יום שישי) יש להניח ערוב תבשילין בערב ראש השנה.
ב. גם מי שסבור שהכין את כל צרכי השבת,ראוי שיניח ערוב תבשילין, אך לא יברך על ההנחה.
ג. נהגו להתיר נדרים בערב ראש השנה.מעיקר הדין ראוי להתיר בפני שלשה שבקיאים קצת בדיני נדרים, אך נהגו להקל ולהתירבפני כל שלשה.
ד. התרת הנדרים מועילה לנדרים שנדר בינולבין עצמו, אך לא להתחייבויות שהתחייב לחברו.
א.עירוב תבשילין
השנה חל ראש השנה בימים חמישי ושישי. מציאות זויוצרת קושי, שכן למרות שמותר לבשל ביו"ט 'אוכל נפש', אסור להכין מיו"טלשבת, כך שלא ניתן להכין אוכל לשבת (אלא אם כן מכינים מראש). לפי חלק מן הדעות,אסור גם להדליק נרות שבת ביום שישי (שהוא יו"ט- כמו השנה).
הפתרון ההלכתי שקבעו חכמים הינו עירוב תבשילין1.
על ידי העירוב ניתן לבשל מיו"ט שני לשבתאך לא ניתן לבשל מיו"ט ראשון לשבת2.
גם מי שסבור שכל צרכיו מוכנים לשבת (שבישל לפניכן וכדומה) ראוי שיניח עירוב (אך ללא ברכה) מאחר ויש סבורים שגם הדלקת נרות שבתאסורה ביו"ט אם לא הניח עירוב תבשילין3.
אופן הנחת העירוב: מניחים פת ותבשיל (בדרך כללביצה קשה)4 יחדיו ומברכים: "ברוך אתה... אשר קדשנו... על מצותערוב". אחר כך אומרים: "בערוב זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמיןולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעירהזאת".
ב.היתר נדרים
בשל חומרתם הרבה של נדרים ושבועות, נהגו ישראל לעשותהתרת נדרים בערב ראש השנה וביום כיפור (כל נדרי)5.
התרה זו מועילה רק לנדרים שאדם נדר בינו לביןעצמו, אך נדרים או שבועות שנשבע או נדר לחברו, אי אפשר להתיר6.
מעיקר הדין ראוי שהמתירים יהיו בקיאים קצת בהלכותנדרים, אך יש שלמדו זכות על המנהג להתיר בפני כל שלשה בני אדם ואפילו אינם בקיאיםכלל7.
לאחר התרת הנדרים, נהוג למסור מודעה- כלומרלבטל את הנדרים שאדם ידור מכאן ולהבא. מודעה זו מועילה רק במקרה בו בזמן שנדר שכחשמסר מודעה, אך אם בזמן שנדר זכר את המודעה שמסר, הנדר מבטלאת המודעה והנודר חייב לקיימו8.
רבנים בבית המדרש
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
