ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
עיקריההלכות
א. על מנת להכין צרכי שבת ביום השני שלראש השנה (יום שישי) יש להניח ערוב תבשילין בערב ראש השנה.
ב. גם מי שסבור שהכין את כל צרכי השבת,ראוי שיניח ערוב תבשילין, אך לא יברך על ההנחה.
ג. נהגו להתיר נדרים בערב ראש השנה.מעיקר הדין ראוי להתיר בפני שלשה שבקיאים קצת בדיני נדרים, אך נהגו להקל ולהתירבפני כל שלשה.
ד. התרת הנדרים מועילה לנדרים שנדר בינולבין עצמו, אך לא להתחייבויות שהתחייב לחברו.
א.עירוב תבשילין
השנה חל ראש השנה בימים חמישי ושישי. מציאות זויוצרת קושי, שכן למרות שמותר לבשל ביו"ט 'אוכל נפש', אסור להכין מיו"טלשבת, כך שלא ניתן להכין אוכל לשבת (אלא אם כן מכינים מראש). לפי חלק מן הדעות,אסור גם להדליק נרות שבת ביום שישי (שהוא יו"ט- כמו השנה).
הפתרון ההלכתי שקבעו חכמים הינו עירוב תבשילין1.
על ידי העירוב ניתן לבשל מיו"ט שני לשבתאך לא ניתן לבשל מיו"ט ראשון לשבת2.
גם מי שסבור שכל צרכיו מוכנים לשבת (שבישל לפניכן וכדומה) ראוי שיניח עירוב (אך ללא ברכה) מאחר ויש סבורים שגם הדלקת נרות שבתאסורה ביו"ט אם לא הניח עירוב תבשילין3.
אופן הנחת העירוב: מניחים פת ותבשיל (בדרך כללביצה קשה)4 יחדיו ומברכים: "ברוך אתה... אשר קדשנו... על מצותערוב". אחר כך אומרים: "בערוב זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמיןולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעירהזאת".
ב.היתר נדרים
בשל חומרתם הרבה של נדרים ושבועות, נהגו ישראל לעשותהתרת נדרים בערב ראש השנה וביום כיפור (כל נדרי)5.
התרה זו מועילה רק לנדרים שאדם נדר בינו לביןעצמו, אך נדרים או שבועות שנשבע או נדר לחברו, אי אפשר להתיר6.
מעיקר הדין ראוי שהמתירים יהיו בקיאים קצת בהלכותנדרים, אך יש שלמדו זכות על המנהג להתיר בפני כל שלשה בני אדם ואפילו אינם בקיאיםכלל7.
לאחר התרת הנדרים, נהוג למסור מודעה- כלומרלבטל את הנדרים שאדם ידור מכאן ולהבא. מודעה זו מועילה רק במקרה בו בזמן שנדר שכחשמסר מודעה, אך אם בזמן שנדר זכר את המודעה שמסר, הנדר מבטלאת המודעה והנודר חייב לקיימו8.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
