ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בכל שנה בבוא יום העצמאות, עולה מחדש השאלה: האם אנחנו מתקדמים או שמא נסוגים, האם אנחנו עולים או יורדים? והשאלה נשאלת בכל התחומים. האם המצב המדיני-הביטחוני השתפר או להפך? האם הניצחון האמריקאי על עיראק שיפר את מצבנו הביטחוני כיון שהוסר מעלינו האיום העיראקי, וכל ארגוני הטרור הערבי כעת מאוימים על ידי האמריקאים ועל כן המצב השתפר מאוד, או עקב כך באה עלינו "מפת הדרכים" המסכנת את קיומנו יותר מהסכמי אוסלו האומללים? וגם בתחום הכלכלי עולה השאלה האם התקדמנו בשנה האחרונה ובשנים האחרונות או נסוגונו? מצד אחד התקדמנו, רמת החיים עלתה מאוד בעשור האחרון ואין להשוות את מעמדנו הכלכלי עכשיו למצב שהיה לפני עשר שנים ועל אחת כמה וכמה לפני עשרים שנה, ועל אחת כמה וכמה לפני שלושים שנה. המצב היום טוב לאין ערוך מאשר קודם. ואולם מאידך אנו מצויים במשבר כלכלי עמוק עד כדי כך שהנגיד של בנק ישראל אומר שיש סכנה שבנק גדול יתמוטט ויגרור אחריו אסון כלכלי לאומי. הוא חזר על אזהרה זו יותר מפעם אחת. והמשבר הכלכלי מביא לגזרות כלכליות קשות ומכבידות. וכתוצאה מכך שיעור מחוסרי העבודה גדול היום יותר מאי פעם. גם מבחינה רוחנית נשאלת השאלה האם התקדמנו או ירדנו? מצד אחד התרבו מאוד בני התורה עולם הישיבות גדל מאוד, וגדל והולך כל הזמן. הצבור הדתי גדל בכמות ובאיכות. ואולם מאידך הרחוקים מתרחקים עוד יותר, מפלגת שינוי גדלה בבחירות פי שלוש.
כלומר אנו רואים שתהליכים מנוגדים מתרחשים בו זמנית, מצד אחד עולים ומאידך יורדים. מצד אחד מתחזקים כלכלית ומאידך גוברות הסכנות, וכן בתחום המדיני הצבאי אנחנו חזקים היום יותר מאי פעם ומאידך מאוימים יותר מאי פעם. אור וחושך משמשים בערבוביה ועולה השאלה איך לראות את התקופה מה הוא התהליך המכריע האם האור מנצח את החושך?
מצב עם ישראל ביציאת מצרים
מצב דומה היה כשהיו ישראל במצרים לקראת היציאה. גם אז התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד העינויים גברו, הצרות התרבו, עד "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב). זו הייתה עבדות איומה ומאידך: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שם יב), העם גדל תוך כדי הצרות בצורה מדהימה - ששה בכרס אחת.
וגם מבחינה רוחנית התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד יורדים ויורדים עד שהגיעו למ"ט שערי טומאה, ומאידך גיסא גלות מצרים מתוארת ככור היתוך המטהר ומזכך את ישראל; וכן אנו מוצאים שהקב"ה הקפיד על משה שאמר: "והן לא יאמינו לי" (שמות ד, א), ולא ידע שהם מאמינים בני מאמינים. ניתן לתאר את תקופת גלות מצרים כתקופה של פרידה בין בני זוג אוהבים. שהרי ישראל משולים לרעיה והקב"ה לדוד. ככל שהזמן עובר הגעגועים מתעמקים ומאידך על פני השטח נוצר הרושם שמתרגלים למציאות. כבר לא מדברים ומזכירים את הפרידה. למה הדבר דומה? לקפיץ שמותחים אותו עד קצה יכולתו, לכאורה, באותה שעה הצדדים רחוקים זה מזה מאוד, אבל אדרבא ככל שהקפיץ מתוח יותר כך טמונה בתוכו עוצמה של כוח לחזור ולהתחבר ביתר שאת, ואם חלילה עוברים את הגבול הקפיץ נקרע ושוב אי אפשר לחברו. כך היו ישראל במצרים. הם הגיעו עד מ"ט שערי טומאה הם הגיעו עד קצה הגבול שאפשר למתוח, מעבר לזה היו נופלים ושוב אי אפשר היה להוציאם ממצרים. זה היה כלפי חוץ, ואולם מבפנים הקשר הפנימי הציפייה לגאולה התעמקה והתגברה ואז כשהציפייה הגיעה לשיאה הגיעה שעת הגאולה (ראה אורות ישראל א, יג).
הייאוש מעורר צפייה והתקדמות
וכך בתקופה שלנו. המדינה הולכת ומתחזקת ומאידך מלווים אותה סכנות הולכות וגוברות. ונמצא שהמדינה היא כמו עובר שגדל והולך לקראת הלידה ומאידך הדאגות מפני הסכנות שבתהליך הלידה מעמיקות את הצפיות. התחושה כביכול שריבונו של עולם עומד מרחוק והלב מלא ייאוש וצפייה לגאולה שתבוא. גם מבחינה רוחנית כוח התורה בישראל גובר ועולה, אולם מתלווה אליו הרגשה של חוסר ביטחון, של אין כוח להורות ולהוביל. אמנם המנהיגים הרוחניים מורים בענייני השעה, אך לא מעיזים להתאחד לבנות עוצמה תורנית מאוחדת של תורה שבכוחה לעשות מהפכות. נמצא שהאומה מתפתחת בכל המובנים לקראת הגאולה השלמה, מכינה את כוחה החומרי ובונה את עוצמתה הרוחנית. אך הכול מכוסה בתחושה של חידלון שמעוררת ציפייה לשינוי, לחידוש ולגאולה. וכאשר תבוא הגאולה השלמה יראה הכול חדש. פתאום יבוא האדון, פתאום יבוא הגואל לגאול את ישראל. ההפתעה תהיה מלאה. ומאידך יתברר לפתע שהכול היה מוכן לגאולה, היא התפתחה קמעה קמעה עד שהגיע לשלמותה ואז היא מופיעה. לאמור, הגואל יבוא בשני האופנים גם קמעה קמעה וגם פתאום, ואין כל סתירה בין שתי הדרכים הן ממש משלימות זו את זו. ואולי זה ביאור חדש לדברי הגמרא שאין משיח בא עד שיתייאשו מן הגאולה (סנהדרין צז, א). כלומר תהיה גאולה, הכול יתפתח, ויחד עם זה יהיה ייאוש. מעין ביאור זה אמר הרב שיתייאשו משלבי הגאולה (לנתיבות ישראל א, מהדורת בית אל, עמ' קלד), ואני מרחיב הדברים ששתי התופעות יופיעו כאחד גאולה וייאוש ושניהם מביאים לגאולה השלמה. אם כן עלינו להודות לריבונו של עולם גם על הייאוש המעורר צפייה וגם על ההתקדמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















