היחס למדינה וליום העצמאות לאחר העקירה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום העצמאות
עניינו של יום

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
לזמן הזה - יום העצמאות

268

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קיום וביטול מצוות יישוב הארץ
אנחנו בראש חודש אייר, וזכינו שבחודש הזה היו שני מאורעות גדולים מאוד בתקופתנו - קום המדינה ומלחמת ששת הימים, שכללה את כיבוש ירושלים, הגולן, סיני והרי יהודה ושומרון. יש אנשים שקצת מפקפקים בענייני היום ואומרים שאחרי העקירה והגירוש מגוש קטיף אי אפשר לחגוג את יום העצמאות, אך אני אומר שאנחנו צריכים לחגוג את יום העצמאות בשלמות.
הצער שלנו על העקירה הוא מאותה הסיבה שאנו שמחים ביום העצמאות. מי ששמח ביום העצמאות צריך להיות בצער גדול על העקירה מגוש קטיף, ומי שמצטער מאוד על מה שהיה צריך לשמוח מאוד ביום העצמאות. זה אותו העניין משום שאנחנו מצטערים על פגיעה במצוות יישוב ארץ ישראל. המצווה הייתה קיימת גם בחבל עזה ומהמקום הזה התבטלה המצווה, ומאותה הסיבה בדיוק של קיום מצוות יישוב הארץ, אנו שמחים ביום העצמאות על כך שאנו מקיימים את מצוות יישוב ארץ ישראל בחלקים גדולים של ארץ ישראל. מיום ה' באייר תש"ח כשהשתחררנו מעול הגויים וזכינו להיות הבעלים על חלקי ארץ ישראל אנו מקיימים את המצווה הזאת, הארץ לא בידי זרים אלא בידיים שלנו. אמנם לא כולה, אבל חלק גדול ממנה. גם בדרום, גם בצפון וגם במזרח יש חלקים שעדיין לא בשליטה שלנו, עבר הירדן עדיין לא בשליטתנו, עדיין חלקים מלבנון לא בשליטתנו ויש מחלוקות בפוסקים היכן גבולה של ארץ ישראל, האם כל לבנון וגם חלקים מסוריה הם שלנו. על כל פנים עדיין חסרים לנו חלקים מהארץ וזה עוד לפני ההבטחה של הקב"ה שלעתיד לבוא יתרחבו הגבולות. אבל, בכל אופן חלק גדול בידיים שלנו ועל כך אנו צריכים להודות לריבונו של עולם.
כתוצאה מכך שהשתחררנו מעול גויים נפתחו שערי הארץ והייתה עלייה גדולה של יהודים מקצוות תבל, קיבוץ הגלויות שהתפללנו עליו כל כך הרבה מתקיים בדורנו. הגלויות הולכות ומתקבצות והארץ הולכת ומתיישבת, מתרחבת ומתבססת, הכל זה מכוח אותו היום. כשהמדינה קמה בהתחלה היא הייתה מאוד חלשה וקטנה וכל המציאות שלה הייתה בספק, כעת המדינה רק הולכת ומתחזקת, הולכת ומתייצבת בזכות ההתרבות של היהודים הבאים לארץ ועל ידי הקשר של היהודים מחוץ לארץ אל המדינה. המדינה מתחזקת ומתבססת כלכלית, ביטחונית ובעיקר במובן התורני והרוחני. ארץ ישראל עכשיו היא מרכז התורה בעולם, מאז שגלינו מארצנו התורה הייתה מפוזרת במקומות שונים, בתחילה בבבל "'במחשכים הושיבני' - זה תלמודה של בבל" (סנהדרין כד, א), אחר כך בארצות אחרות שגם הן ארצות מחשכים, וכעת התורה חוזרת לאכסניה שלה, אל ארץ ישראל. בירושלים יש מרכז עצום של תורה וכל ארץ ישראל היא מרכז תורה - על זה אנחנו צריכים להודות לריבונו של עולם, על כל הטובה שהוא הטיב עמנו. כמו שאמרתי, השמחה ביום העצמאות היא בכלל לא סתירה עם המאבק שלנו נגד הפגיעה במצווה הזאת, לא רק שזו לא סתירה אלא זה נובע מזה. דווקא בגלל שאנו דבקים כל כך במצוות יישוב ארץ ישראל אנחנו מתאמצים לשמור על המצווה הזאת ולקיים אותה, שלא לצמצם את קיום המצווה הזאת בשום פנים ואופן.

מטרת המאבק כנגד הנסיגות
כמו בכל מצוות התורה, יש דיני מסירות נפש. כשבאים אל אדם ורוצים שהוא יבטל מצווה הוא צריך להילחם נגד זה, אם באים לבטל מאתנו מצוות שבת ח"ו אנחנו חייבים להיאבק, כך בתפילין וכך בכל מצווה אחרת. אנו צריכים לעשות את כל המאמצים האפשריים כדי למנוע ביטול מצווה ולתת ביטוי שאנו לא מוכנים לפגוע במצווה. גם אם לא מצליחים למנוע, יש בעצם הביטוי שאנו לא מסכימים לכך גדר של קידוש ד', משום שמי שמבטל מצווה מחלל שם שמים, ביטול של מצווה כללית הוא חילול ד' נורא. אם ח"ו הממשלה עושה מעשה כזה זה חילול ד' נורא שאין כדוגמתו, אם הממשלה של המדינה שמייצגת את הציבור הרחב מחליטה לבטל חלק ממצווה גדולה ומרכזית שאנו מצווים בה, זה חילול ד'. מה עושים כדי לתקן חילול ד' כזה - מראים שלא כולם מסכימים לזה, מראים שאנשי התורה והאמונה לא מסכימים, הם נלחמים ונאבקים בזה וזה צמצום של חילול ד', משהו של קידוש ד' שמבטל במידה מסוימת את החילול ד' הזה. יש בכך אמירה שאלו שעושים את העברה הזאת, מכיוון שהם רחוקים הם טועים, שוגגים, אנוסים, מבולבלים, וגם אלו שפועלים מתוך כוונה - בטלה דעתם. אנו מביעים במאבק שלנו שהדבר הזה לא מוסכם על ידי אנשי התורה, וככל שההבעה יותר עמוקה ויותר איתנה היא יותר מתקנת.

היחס למדינה והיחס לממשלה
הסיבה לכך שיש אנשים שחושבים שהמאבק הזה הוא סתירה ליום העצמאות היא מפני שבתפיסת העולם שלהם יום העצמאות הוא יום חג שבמרכזו הממשלה והטקסים, ועכשיו הם לא יכולים לחגוג עם הממשלה שפגעה ועוותה כל כך ולכן הם לא שותפים לחגיגות ולשמחה ביום העצמאות. אך אצלנו שמחת יום העצמאות היא שמחה של תורה, שמחה של בית המדרש, השמחה לא מתחילה מהטקסים החיצוניים, היא שמחה פנים פנימית של קיום המצווה וממילא היא לא משתנה ולא מתבטלת. כמו שלימד אותנו מורנו ורבנו הרב צבי יהודה, אנחנו עושים חלוקה ברורה בין הממשלה והמדינה. כבר היו הרבה דורות שהיה מלך רע בישראל, אך גם אז עם ישראל נשאר בקדושתו. המדינה שייכת לעם ישראל לדורותיו וגם אם ברגע זה השלטון בידי אנשים שרחוקים מאמונה - זו לא המדינה.
יש כאלה שרואים את המדינה והממשלה כדבר אחד. ואומרים שמכיוון שמעשי הממשלה הם מעשי המדינה הם גם נגד המדינה, ויש ציבור חרדי גדול, של אנשי תורה ואמונה, שאומרים שכמו שהממשלה היא חול כך גם המדינה היא חול, לכן אין בה שום מעלה מכיוון שזה השלטון שיש בה, ולא זו בלבד, אלא מכיוון שהמדינה היא חול גם אין מצוות יישוב ארץ ישראל על ידי המדינה. המדינה לא מתכוונת לקיים את המצווה הזאת כי הממשלה לא רוצה לקיים אותה, ולכן אין כאן קיום של המצווה וממילא אם לוקחים חלקים מארץ ישראל זה לא גורע מהמצווה. ויש אנשים שחושבים להפך, מכיוון שהמדינה היא קודש, גם הממשלה היא קודש. גם אם רואים שכרגע במציאות זה לא כך, מכיוון שהמדינה היא קודש מוכרח להיות שגם הממשלה וראשיה הם קודש, נסתכל לעומק ובתוך הנשמה יש בהם קדושה.
שני המבטים האלה הם בעצם אותה השיטה ואותה ההסתכלות, לאחד בין שני דברים נפרדים. בזוהר מובא שלפעמים המנהיג הוא טוב והעם לא טוב, לפעמים המנהיג לא טוב והעם טוב, זה קורה משום שהעם והמנהיג הם לא דבר אחד, לפעמים בגלל המנהיג כל העם סובל ולפעמים להיפך. יכול להיות שגם אם העם לא טוב, בזכות המנהיג כולם ניצלים. מנהיגות לחוד והעם לחוד, לא תמיד יש הנהגה שהיא כמו העם. עם ישראל בכללותו הוא תמיד קדוש, יש פרטים שרחוקים מקדושה אך ככלל העם הוא תמיד קדוש. כמה וכמה פעמים לימד אותנו הרב צבי יהודה שממשלה לחוד ומדינה לחוד. לא צריך לטשטש את זה. גם אם המדינה מקיימת את הערך המרכזי של יישוב הארץ, קיבוץ הגלויות ועוד, לא בגלל זה הממשלה מתקדשת. מה שהיא עושה לטובת הערכים הללו זה מצוין, היא עושה גם מהלכים טובים כמו למשל נשיאה באחריות הביטחונית ועוד. אך מכיוון שהפעולות שהיא עשתה כעת מאוד חמורות אפשר להיות מסויג מהממשלה אך לא מהמדינה. המדינה כל הזמן ממשיכה ופועלת, היום יש ממשלה כזאת ומחר תהיה ממשלה אחרת.

האדם והתפקיד
צריכים לדעת את החלוקה הזאת בין הממשלה למדינה, חיבור של הדברים יוביל למסקנות לא נכונות. הרב צבי יהודה לא רק אמר את זה, הוא גם לימד אותנו לעשות את ההבחנה הזאת. לפני מלחמת ששת הימים היינו יוצאים בליל יום העצמאות לרחובות לרקוד. יצאנו אחרי המסיבה בשעת לילה מאוחרת וכבר כמעט ולא היו אנשים ברחוב, הרב צבי יהודה אמר שנלך לבית הנשיא. הגענו לבית הנשיא בסביבות השעה שתיים בלילה אך הנשיא כבר ישן, לא הערנו אותנו ורק ביקשנו מהשוטר שעמד בפתח שימסור שהיינו. שנה אחר כך הרב צבי יהודה אמר שוב שהולכים לבית הנשיא, אמרתי לו שכבר היינו שם שנה שעברה והוא ישן בשעה הזאת! ובכל זאת, הרצי"ה אמר שהולכים לשם. בדבריו הייתה משמעות, לא רוקדים אל הנשיא, רוקדים לבית הנשיא. לא אל האיש אלא אל הרעיון, אל מה שהוא מייצג. אפילו יותר טוב שהוא ישן כי הוא עצמו לא מייצג את מה שאנחנו רוצים. הרעיון שיש לנו מדינה, הרעיון שיש לנו שלטון הוא רעיון שראוי לכבוד, לא האישיות המסוימת. יכול להיות שהאיש שבתפקיד עכשיו בכלל לא מתאים. הרב צבי יהודה כמעט ולא היה מזכיר את ראשי הממשלות בשמותיהם, כאילו הם לא קיימים. האישיות הפרטית שלהם זה לא הנושא אלא העניין הציבורי. אחרי מלחמת ששת הימים כשהתחיל המאבק על ארץ ישראל זה קצת השתנה. אם יהיה ראש ממשלה שתהיה לו השקפת עולם של תורה של רוממות כפי שזכינו ללמוד בבית המדרש, ודאי שהוא מייצג את הרעיון האמתי של המדינה ואותו נכבד באמת ונשמח עמו.
גם עכשיו אנו לא צריכים לזלזל ובשום אופן לא לפגוע במסגרת של המדינה, אבל לפעמים צריך להתעלם, כשהדבר מורכב אפשר לא להתעסק בו. המדינה ממשיכה להיות כמו שהיא, שערי הארץ פתוחים וכל יהודי יכול לבוא לארץ ומשמעות הדבר היא שהארץ שייכת לכל העם היהודי, לא כל גוי יכול לבוא לארץ, זו מדינה של העם היהודי. זה לא שקשה ומורכב לנו לשמוח ובכל זאת צריך לשמוח אז שמחים, אלא אנחנו שמחים על הטוב ומודים על הטוב. זה לא שונה משאר החגים. את חנוכה חגגנו במשך אלפיים שנה בכל המצבים ולא אמרנו שאין שום מעלה במה שקרה בחנוכה, אפילו בזמן החשמונאים לא כל כך ברור איזה סוג שלטון תורני היה, הורדוס העבד, שהרג את כל חכמי ישראל השתלט על המלכות, שנים לא רבות אחרי מלחמות החשמונאים, ועדיין לא ביטלו את חנוכה. הרמב"ם אומר (הלכות חנוכה ג, א) שאחרי המלחמה עם היוונים חזר השלטון לישראל על הארץ כמאתיים שנה. היו דורות רחוקים ומקולקלים מאוד, ועדיין חגגנו את חנוכה בכל שנות הגלות ובמצבים הקשים ביותר, "בשעת הסכנה מדליק על שולחנו" (שבת כא, ב), אדם מפחד להדליק נרות בחלון כי בכך הוא יסתכן, למה להדליק נרות במצב כזה, על מה השמחה, אלא שגם אם עכשיו אנחנו בגלות אנו לא פטורים, היה לנו נס וריבונו של עולם נתן לנו חירות. אנו שמחים ומודים על כך לריבונו של עולם וכמו שהוא עשה לנו בימים ההם כך בעז"ה הוא יעשה לנו עוד ניסים בזמן הזה.
כך גם בנס שלנו שארע ביום העצמאות. אני לא בטוח שהנס שקרה בדור שלנו הוא פחות מנס החנוכה, אמנם בזמן החשמונאים מיד נכנסו לבית המקדש, הדליקו נרות והיה שלטון בידי אנשי קודש לתקופה מסוימת, אך מי יודע האם המהלך הגדול שמתרחש עכשיו שונה בהרבה ממה שהיה אז. אני לא רוצה להיכנס להשוואות, אנחנו מקווים שהתהליך המתרחש עכשיו יהיה שונה לטובה ושיהיה כמובן חלק מהגאולה השלמה, ואנחנו מאמינים שאנחנו בדרך הזאת. אני לא מדבר על החגים דאורייתא שאותם ודאי חגגו תמיד, בכל המצבים חגגו את ליל הסדר וגם במצבים של הקשיים העצומים שכאילו לא היה שום זכר ליציאת מצרים, תמיד חגגנו את פסח כי בפסח יצאנו לחירות עולם. המבט הזה הוא מבט גדול והוא צריך ללוות אותנו בכל עבודת ד' שלנו. אינו דומה מי שלומד תורה בהסתכלות פרטית למי שלומד תורה מתוך מבט כללי, מתוך שייכות לעם ולמהלך הגדול שהקב"ה מוביל אותנו עכשיו, מתוך מבט שכל פעולה שאנו עושים היא חלק מתהליך הגאולה. שנזכה ובחודש אייר הקדוש ברוך הוא יוביל אותנו שוב למהלכים טובים ונשמע בשורות טובות, ישועות ונחמות.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

38 דק'
שלח לך
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
10 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג
9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג

עניינו של יום

עניינו של יום
מהותו של יום העצמאות
הרב מיכאל יומטוביאן | איר תשע"ז
30 דק'
עניינו של יום
דוד המלך והסעודה העתידה
יחודם של הלכות ציבור
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' אייר, התשס"ג
עניינו של יום
ישראל בגיל 65
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | איר תשע"ג
עניינו של יום
חזון העצמאות של ה"עצמות"
הרב מרדכי הוכמן | ד' ניסן תשס"ט

עניינו של יום

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים כץ
הרב יעקב שפירא
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב בני אלון
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו