(מו: 4- יד מח. במשנה)

חלק א - שמיני עצרת בחו"ל (ספק שביעי)

בתפילה – מזכירים שמיני עצרת,

בסוכה –

סברות –

                לא לברך –

1. לא מברכים על ספק מצווה
2. שלא יהיה תרתי דסתרי עם מה שמציין את שמיני עצרת בתפילה.
3. שלא יבוא לזלזל בקדושת יו"ט.
4. לא לזלזל בקדושת יו"ט
5. שלא יראה כבל תוסיף.
6. A.חלוק בניסוח – (מז. 11-)
7. רנבי"צ – ביום השמיני לא כתוב "וביום השמיני" אלא "ביום השמיני".
8. רב אשי – "מנחתם ונסכיהם... במספרם כמשפט" במקום "כמשפטם" שכתוב בשביעי.

לא לשבת –

(מז. שליש עליון)

חלק ב – האם אומרים שהחיינו בשמיני עצרת?

א. הדעות -

רב ששת – לא אומרים (סוף מז:)

רי"ח ור"נ – אומרים (בניגוד לשביעי של פסח), כי זה רגל בפני עצמו.

ב. למה לומר שזה רגל בפני עצמו -

1. B.חלוק בדינים –

(מז. שליש תחתון)

קשה על העיקרון של חלוקה בדינים – הרי גם שביעי של ספח חלוק מהחג הראשון שאין בו מצוות מצה?

תשובה – בפסח גם ביום הראשון אין + בכל חול המועד אין.

באלו דינים יש חלוקה -

ר' לוי ב"ח –

1. אין חיוב סוכה
2. אין חיוב לולב
3. לרבנן (בניגוד לר"י) – אין ניסוך המים.
4. רב פפא - חלוק בקרבנות (פר 1 במקום 13-7, אייל 1 במקום 2, 7 כבשים במקום 14).
5. בברייתא א(מח. 8-) –

שיר - שהשיר שלו לא קשור למתנות עניים ולוים (בניגוד למזמורי סוכות),

קרבן – כנ"ל,

(ברכה – נראה בהמשך,

לינה – נראה בהמשך).

1. בברייתא ב(מח. 1+) – פז"ר קש"ב (הדגשנו את מה שנוסף על מה שכבר אמרנו).

פיס(שמפייסים בקרבנות כמו בשאר החגים)

(זמן – שהחיינו – מכאן ראיה שהברייתא כרי"ח ור"נ)

רגל – בפני עצמו (שלא יושבים בסוכה),

קרבן – כנ"ל,

שירה – כנ"ל,

ברכה בפני עצמה בברכת המזון ותפילה

חשוב להדגיש – בעצם העובדות הנ"ל כולם מסכימים, אך השאלה היא האם זה רגל בפני עצמו עד כדי כך שיהיה חיוב שהחיינו חדש.

ג. ראיות מהברייתות לטובת רי"ח ור"נ שאומרים שהחיינו –

1. ברייתא ב - מפורש ששמיני עצרת רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב (ז – זמן).
2. ברייתא א - ר"י אומר לרבנן ששמ"ע רגל בפני עצמו גם ב"ברכה" (ורבנן מסכימים לעצם העובדה) -

בהו"א – שהחיינו, דחייה – הזכרת שמ"ע בתפילה וברכת המזון.

הערות על ברייתא א:

1. אמנם כתוב שם בפורש שזה רגל בפני עצמו, אך זה לא מספיק כדי להכריע שגם אומרים שהחיינו.
2. אמנם זה רק ר"י, אך הראשונים אומרים שכם רבנן שם מסכימים.
3. 3.[ניסיון ראיה לדחייה -

הברייתא אומרת שבברכה יש חיוב, כמו שיש בשבעת ימי סוכות.

אם מדובר בברכת המזון ותפילה – מובן.

אך אם מדובר בשהחיינו – הרי אומרים רק ביום הראשון? תשובה – אם לא אמר בראשון, ויש לו כוס יין, אומר באחד משאר הימים].

1. מצוות לינה - באותה ברייתא גם אמר שבשמיני עצרת יש לינה (ברייתא א, בגמרא מז: 8+).

קשה - בברייתא אחרת – לומד שאין לינה בפסח שני, כי אין אחריו ששה ימים, אז לכאורה זה גם נכון לשמיני עצרת.

תשובה – הוא אמר את זה רק לפסח שני (כי הנושא שם זה פסח).

הראיה שבשבועות גם יש לינה לר"י (שהרי המשנה אומרת שיש לינה, ואותה משנה גם אומרת שבביכורים יש תנופה, וזאת שיטת ר"י).

דחיית הראיה – אולי אותה משנה ראב"י, שגם אומר שיש תנופה.