ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הַהַכְנָעָה מִפְּנֵי הָאֱלֹהוּת, שֶׁהִיא דָּבָר טִבְעִי בְּכָל נִבְרָא, בְּכָל הֲוָיָה שֶׁפְּרָטִיּוּת מִתְגַּלָּה בְּקִרְבָּהּ, לְהִתְבַּטֵּל בִּפְנֵי הַכְּלָלוּת וְקַל-וָחֹמֶר בִּפְנֵי מְקוֹר הַהֲוָיָה* שֶׁל הַכְּלָלוּת, שֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ עֶלְיוֹנוּת שֶׁל אֵין-קֵץ לְגַבֵּי הַכְּלָלִיּוּת, – לֹא צַעַר וְדִכְדּוּךְ יֵשׁ בָּהּ*, כִּי-אִם עֹנֶג וְקוֹמְמִיּוּת, שִׁלְטוֹן וּגְבוּרָה פְּנִימִית מְעֻטֶּרֶת בְּכָל יֹפִי.
כְּשֶׁמִּתְפַּתַּחַת הַהַכָּרָה הַזֹּאת שֶׁל גֵּאוּת ד' בְּקֶרֶב הַנְּשָׁמָה בְּכָל דְּרָכֶיהָ הִיא מְרַצָּה* אֶת הַחַיִּים בְּשִׁעְבּוּדָם* הַטִּבְעִי, מְמַלַּאֲתָם נַחַת וְחַיִּים לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַפְּרָט מַכִּיר אֶת גֹּדֶל הַכְּלָל וַהֲדַר מְקוֹרוֹ, וְכָל הָעֹז וְהַהוֹד שֶׁבְּמַחֲזוֹת הַמְּצִיאוּת הוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה, מִתְכַּלֵּל וּמִתְאַדֵּר*, עַל-יְדֵי הַקְטָנָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי יוֹצְרָהּ.
הַהַקְטָנָה הַטִּבְעִית הַזֹּאת מַצְמִיחָה גַּדְלוּת אַדִּירָה, שִׁלְטוֹן שֶׁל הוֹד-מַלְכוּת וּנְהוֹרָא מְעַלְּיָא*, הַמְשַׂחֶקֶת* בְּכָל עֵת בְּעֹנֶג עֶדְנַת מְצִיאוּתָהּ וְעַלִּיזָה בְּחֶלְקָהּ הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל עַד אֵין חֵקֶר, אֵין קֵץ, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם*. אֲבָל מָתַי הִיא טִבְעִית?
כְּשֶׁגְּדֻלַּת הָאֱלֹהוּת מִצְטַיֶּרֶת יָפֶה בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה, בְּצוּרָה שֶׁל דֵּעָה טְהוֹרָה, שֶׁל שֵׂכֶל מִתְעַלֶּה מִכָּל מַהוּת* וְשֶׁל דִּמְיוֹן עָשׂוּי בְּטוּב הַחַיִּים מְמֻלָּא בְּכָל הוֹד וְתִפְאֶרֶת גְּדֻלָּה, שֶׁאָז נִתְבַּעַת* הַהִתְבַּטְּלוּת מִכָּל זָוִיּוֹת הַנְּשָׁמָה, מִכָּל כְּלָלוּתֶיהָ וּפְרָטֻיּוֹתֶיהָ.
(אורות, זרעונים, יסורים ממרקים)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
18 - אמונה חלק ג'
19 - אמונה חלק ד'
20 - אמונה חלק ה'
טען עוד
בְּהִירָה – טובה ומעמיקה. בְּגֵאוּת ד' – בגודל ובטוב האלוהי. התבוננות מביאה ליראת רוממותו. מְקוֹר הַהֲוָיָה – בורא עולם. בָּהּ – בהכנעה. מְרַצָּה – מעוניינת. בְּשִׁעְבּוּדָם – לעבודת ה'. מִתְאַדֵּר – מתעצם ומתגבר. נְהוֹרָא מְעַלְּיָא – הארה עליונה. הַמְשַׂחֶקֶת – מלשון שחוק, השמחה. עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם – תענוג המתפשט לכל קצות הארץ. מִתְעַלֶּה מִכָּל מַהוּת – מחשבה שאינה מנסה לתחום ולהגדיר את המהות האלוהית ש"אין מחשבה תפיסה ביה". נִתְבַּעַת – ראויה היא.
ביאורים
הצרות העיקריות של האדם בחייו, אינם גשמיות אלא רוחניות. כשהאדם מלא שמחה ובעל בטחון עצמי, גם אם הוא סובל מבעיות בריאות ופרנסה, יש לו חוסן נפשי שמעניק לו יציבות. לעומת זאת, כשהאדם שרוי בדיכאון ובעצבות, החיים שלו אינם שווים בעיניו. מהי הסיבה לצרות הללו שתופסות מקום בחיי האדם?
הסיבה היא הבנה שגויה ומסולפת של עניני האמונה ושל הבנת אופי הקשר בין האדם לבורא. קיימת תופעה טבעית בעולם, שכל נברא חש צורך להתבטל בפני מי שיש לו השפעה עליו. התלמיד מקבל חכמה מהרב, הוא מכיר בעליונות שלו כלפיו, הנובעת מכך שהוא זקוק לו. הילד מבין שחייו תלויים לגמרי בהורים שלו, והוא נכנע ומתמסר אליהם.
התלמיד והילד לא מרגישים שהתלות שלהם באחרים פוגעת בהם ומחלישה אותם. להיפך, הם חשים שתלות זו מעצימה ומחזקת אותם. הסיבה לכך היא שהם בטוחים שהמורים וההורים רוצים בטובתם, דואגים להם, ומשלימים את חסרונם. הם מודעים לכך שלגורם בו הם תלויים יש מטען רוחני וגשמי, שכעת להם הוא חסר.
אולם ביחס לבורא, זה כבר לא מובן מאליו. ישנה תחושה מסוימת, על פיה האל מנצל את סמכותו כדי לרדות בבני האדם ולשעבד אותם לרצונו. שהאל הוא עריץ ורודף כבוד, שמשתמש בעליונות שלו כדי להתנשא על בני האדם, ולחלק להם פקודות באופן שרירותי. כשהאדם עובד את ה' ומקיים מצוות מתוך עמדה נפשית שכזו, הוא מרגיש שהתורה מאמללת אותו ומדכאת את חייו לחינם. הוא חש חסר אונים מול האל הגדול, בכך שהוא נאלץ לוותר על חירותו בלית ברירה. המצב הזה מוביל לדכדוך, לשנאת החיים ולחוסר מוכנות להתבטל בפני הבורא.
כדי לתקן את הצרות הרוחניות הללו, צריך לעשות טיפול שורש, ולשקם את היחס הנפשי אל הבורא. כשהאדם יכיר בכך שיש בו חסרון מובנה, ואילו לבורא יש אוצר רוחני אין סופי של חכמה וטוב ומוסר, הוא ישמח לקבל עליו את מרותו. כשהוא יהיה בטוח שהאל רוצה לסייע לו, וחפץ להעניק לו מטובו כדי לקרב אותו אל השלמות, הוא יתבטל אליו בשמחה. עבודת ה' מתוך עמדה כזו, שהקשר עם הבורא תורם לו את הדבר החשוב ביותר בחיים, תחזק את הביטחון של האדם, ותמלא אותו בסיפוק ושמחה אדירים.
הרחבות
•אמור לצרותינו די
כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם... אֵינָן בָּאוֹת כִּי-אִם מִפְּנֵי חֹסֶר-דֵּעָה לְהִסְתַּכֵּל הִסְתַּכְּלוּת בְּהִירָה בְּגֵאוּת ד'. הרב קוק מבאר במקום אחר את משמעותה של ההתבטלות בפני הקב"ה. הרב מסביר כי התבטלות זו דורשת מהאדם להתרומם ולהבין כי כל מה שקורה בעולם, בין הדברים הטובים והנעימים ובין מה שהוא תופס כמאורעות קשים, הוא המהלך בו העולם מתעלה: "... כאשר יתבונן האדם שמצב ההוה איננו כי אם מעבר לחיים טובים ומאושרים, לחיים שרשעה כעשן תכלה, והרעות הרבות אשר שרשן הוא במה שהאדם באדם ישלט לרע לו (על פי קהלת ח, ט) יכלו, והדיעות והמדות ועמהן המעשים יזדככו, ובזה יסורו גם כן הרעות הטבעיות שלא הוכנו כי אם כדי להכניע יצר לב האדם ולבצר זדון לבו, אם כן המתבונן בחיים ההוים בתור מעבר לחיים מאושרים שמלאים עדן ומנוחה, הוא ישמח מאד במעשה ד' וישכיל שטוב להודות לשמו יתברך על כל מה שברא." [עין איה, שבת א, פרק א, מח]
שאלות לדיון
האם אתה מצליח להסביר לפי דברים אלו את כל התקופות הקשות שעברת בחיים?
האם הכניעה אינה מידה רעה? מה ההבדל בין כניעה לאלוהות לבין הכניעה לכל דבר אחר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
