ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הַהַכְנָעָה מִפְּנֵי הָאֱלֹהוּת, שֶׁהִיא דָּבָר טִבְעִי בְּכָל נִבְרָא, בְּכָל הֲוָיָה שֶׁפְּרָטִיּוּת מִתְגַּלָּה בְּקִרְבָּהּ, לְהִתְבַּטֵּל בִּפְנֵי הַכְּלָלוּת וְקַל-וָחֹמֶר בִּפְנֵי מְקוֹר הַהֲוָיָה* שֶׁל הַכְּלָלוּת, שֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ עֶלְיוֹנוּת שֶׁל אֵין-קֵץ לְגַבֵּי הַכְּלָלִיּוּת, – לֹא צַעַר וְדִכְדּוּךְ יֵשׁ בָּהּ*, כִּי-אִם עֹנֶג וְקוֹמְמִיּוּת, שִׁלְטוֹן וּגְבוּרָה פְּנִימִית מְעֻטֶּרֶת בְּכָל יֹפִי.
כְּשֶׁמִּתְפַּתַּחַת הַהַכָּרָה הַזֹּאת שֶׁל גֵּאוּת ד' בְּקֶרֶב הַנְּשָׁמָה בְּכָל דְּרָכֶיהָ הִיא מְרַצָּה* אֶת הַחַיִּים בְּשִׁעְבּוּדָם* הַטִּבְעִי, מְמַלַּאֲתָם נַחַת וְחַיִּים לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַפְּרָט מַכִּיר אֶת גֹּדֶל הַכְּלָל וַהֲדַר מְקוֹרוֹ, וְכָל הָעֹז וְהַהוֹד שֶׁבְּמַחֲזוֹת הַמְּצִיאוּת הוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה, מִתְכַּלֵּל וּמִתְאַדֵּר*, עַל-יְדֵי הַקְטָנָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי יוֹצְרָהּ.
הַהַקְטָנָה הַטִּבְעִית הַזֹּאת מַצְמִיחָה גַּדְלוּת אַדִּירָה, שִׁלְטוֹן שֶׁל הוֹד-מַלְכוּת וּנְהוֹרָא מְעַלְּיָא*, הַמְשַׂחֶקֶת* בְּכָל עֵת בְּעֹנֶג עֶדְנַת מְצִיאוּתָהּ וְעַלִּיזָה בְּחֶלְקָהּ הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, הוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל עַד אֵין חֵקֶר, אֵין קֵץ, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם*. אֲבָל מָתַי הִיא טִבְעִית?
כְּשֶׁגְּדֻלַּת הָאֱלֹהוּת מִצְטַיֶּרֶת יָפֶה בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה, בְּצוּרָה שֶׁל דֵּעָה טְהוֹרָה, שֶׁל שֵׂכֶל מִתְעַלֶּה מִכָּל מַהוּת* וְשֶׁל דִּמְיוֹן עָשׂוּי בְּטוּב הַחַיִּים מְמֻלָּא בְּכָל הוֹד וְתִפְאֶרֶת גְּדֻלָּה, שֶׁאָז נִתְבַּעַת* הַהִתְבַּטְּלוּת מִכָּל זָוִיּוֹת הַנְּשָׁמָה, מִכָּל כְּלָלוּתֶיהָ וּפְרָטֻיּוֹתֶיהָ.
(אורות, זרעונים, יסורים ממרקים)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
18 - אמונה חלק ג'
19 - אמונה חלק ד'
20 - אמונה חלק ה'
טען עוד
בְּהִירָה – טובה ומעמיקה. בְּגֵאוּת ד' – בגודל ובטוב האלוהי. התבוננות מביאה ליראת רוממותו. מְקוֹר הַהֲוָיָה – בורא עולם. בָּהּ – בהכנעה. מְרַצָּה – מעוניינת. בְּשִׁעְבּוּדָם – לעבודת ה'. מִתְאַדֵּר – מתעצם ומתגבר. נְהוֹרָא מְעַלְּיָא – הארה עליונה. הַמְשַׂחֶקֶת – מלשון שחוק, השמחה. עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם – תענוג המתפשט לכל קצות הארץ. מִתְעַלֶּה מִכָּל מַהוּת – מחשבה שאינה מנסה לתחום ולהגדיר את המהות האלוהית ש"אין מחשבה תפיסה ביה". נִתְבַּעַת – ראויה היא.
ביאורים
הצרות העיקריות של האדם בחייו, אינם גשמיות אלא רוחניות. כשהאדם מלא שמחה ובעל בטחון עצמי, גם אם הוא סובל מבעיות בריאות ופרנסה, יש לו חוסן נפשי שמעניק לו יציבות. לעומת זאת, כשהאדם שרוי בדיכאון ובעצבות, החיים שלו אינם שווים בעיניו. מהי הסיבה לצרות הללו שתופסות מקום בחיי האדם?
הסיבה היא הבנה שגויה ומסולפת של עניני האמונה ושל הבנת אופי הקשר בין האדם לבורא. קיימת תופעה טבעית בעולם, שכל נברא חש צורך להתבטל בפני מי שיש לו השפעה עליו. התלמיד מקבל חכמה מהרב, הוא מכיר בעליונות שלו כלפיו, הנובעת מכך שהוא זקוק לו. הילד מבין שחייו תלויים לגמרי בהורים שלו, והוא נכנע ומתמסר אליהם.
התלמיד והילד לא מרגישים שהתלות שלהם באחרים פוגעת בהם ומחלישה אותם. להיפך, הם חשים שתלות זו מעצימה ומחזקת אותם. הסיבה לכך היא שהם בטוחים שהמורים וההורים רוצים בטובתם, דואגים להם, ומשלימים את חסרונם. הם מודעים לכך שלגורם בו הם תלויים יש מטען רוחני וגשמי, שכעת להם הוא חסר.
אולם ביחס לבורא, זה כבר לא מובן מאליו. ישנה תחושה מסוימת, על פיה האל מנצל את סמכותו כדי לרדות בבני האדם ולשעבד אותם לרצונו. שהאל הוא עריץ ורודף כבוד, שמשתמש בעליונות שלו כדי להתנשא על בני האדם, ולחלק להם פקודות באופן שרירותי. כשהאדם עובד את ה' ומקיים מצוות מתוך עמדה נפשית שכזו, הוא מרגיש שהתורה מאמללת אותו ומדכאת את חייו לחינם. הוא חש חסר אונים מול האל הגדול, בכך שהוא נאלץ לוותר על חירותו בלית ברירה. המצב הזה מוביל לדכדוך, לשנאת החיים ולחוסר מוכנות להתבטל בפני הבורא.
כדי לתקן את הצרות הרוחניות הללו, צריך לעשות טיפול שורש, ולשקם את היחס הנפשי אל הבורא. כשהאדם יכיר בכך שיש בו חסרון מובנה, ואילו לבורא יש אוצר רוחני אין סופי של חכמה וטוב ומוסר, הוא ישמח לקבל עליו את מרותו. כשהוא יהיה בטוח שהאל רוצה לסייע לו, וחפץ להעניק לו מטובו כדי לקרב אותו אל השלמות, הוא יתבטל אליו בשמחה. עבודת ה' מתוך עמדה כזו, שהקשר עם הבורא תורם לו את הדבר החשוב ביותר בחיים, תחזק את הביטחון של האדם, ותמלא אותו בסיפוק ושמחה אדירים.
הרחבות
•אמור לצרותינו די
כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם... אֵינָן בָּאוֹת כִּי-אִם מִפְּנֵי חֹסֶר-דֵּעָה לְהִסְתַּכֵּל הִסְתַּכְּלוּת בְּהִירָה בְּגֵאוּת ד'. הרב קוק מבאר במקום אחר את משמעותה של ההתבטלות בפני הקב"ה. הרב מסביר כי התבטלות זו דורשת מהאדם להתרומם ולהבין כי כל מה שקורה בעולם, בין הדברים הטובים והנעימים ובין מה שהוא תופס כמאורעות קשים, הוא המהלך בו העולם מתעלה: "... כאשר יתבונן האדם שמצב ההוה איננו כי אם מעבר לחיים טובים ומאושרים, לחיים שרשעה כעשן תכלה, והרעות הרבות אשר שרשן הוא במה שהאדם באדם ישלט לרע לו (על פי קהלת ח, ט) יכלו, והדיעות והמדות ועמהן המעשים יזדככו, ובזה יסורו גם כן הרעות הטבעיות שלא הוכנו כי אם כדי להכניע יצר לב האדם ולבצר זדון לבו, אם כן המתבונן בחיים ההוים בתור מעבר לחיים מאושרים שמלאים עדן ומנוחה, הוא ישמח מאד במעשה ד' וישכיל שטוב להודות לשמו יתברך על כל מה שברא." [עין איה, שבת א, פרק א, מח]
שאלות לדיון
האם אתה מצליח להסביר לפי דברים אלו את כל התקופות הקשות שעברת בחיים?
האם הכניעה אינה מידה רעה? מה ההבדל בין כניעה לאלוהות לבין הכניעה לכל דבר אחר?
איך לומדים גמרא?
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
