ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי - אֵלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.
(שַׁבָּת קיט:)
אִם רָאִיתָ עֲיָרוֹת נִתְלָשׁוֹת מִמְּקוֹמָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - עַל שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בִּשְׂכַר סוֹפְרִים * וּבִשְׂכַר מַשְׁנִים *.
(פְּתִיחְתָּא דְּאֵיכָה רַבָּתִי)
יְסוֹד הָאֻמָּה בְּיַחַשׂ הֶעָתִיד שֶׁלָּהּ, תָּלוּי בִּיסוֹד הַחִנּוּךְ*. כְּבָר נוֹדַע מִכָּל חַכְמֵי לֵב, כִּי הַתִּקּוּן בַּחִנּוּךְ הוּא תִּקּוּן בַּכֹּל, וְזֶה אָמְנָם נוֹדַע לָנוּ מִפִּי הַנִּסָּיוֹן לְכָל צְדָדָיו, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֶפְשָׁר לָדַעַת מִפִּי הַשְּׁמוּעָה וְהַלִּמּוּד. הַחִנּוּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְעוֹלָם מַתְאִים עִם טֶבַע הָאֻמָּה וַאֲמִתַּת תְּכוּנָתָהּ. וּבְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִנְנוּ נִבְדָּלִים הַרְבֵּה מִכָּל הָעַמִּים, מִבַּיִת וּמִחוּץ, בְּמַעֲלוֹת שׁוֹנוֹת וּתְכוּנוֹת נִפְרָדוֹת, וְעִם זֶה גַּם כֵּן בְּחֻלְשׁוֹת שׁוֹנוֹת וְלִקּוּיִם מְיֻחָדִים שֶׁצְּרִיכִים הֲגַנּוֹת מְיֻחָדוֹת "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם". אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְצֹרֶךְ שִׁכְלוּל הַחִנּוּךְ תָּמִיד לַעֲמֹד עַל אָפְיָהּ שֶׁל אֻמָּתֵנוּ.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
153 - חינוך חלק ח'
154 - חינוך חלק ט'
155 - לימוד שבועי באמונה כ"ב- כ"ח תמוז תשע"ז
טען עוד
חשיבות החינוך במושבות
זֶה הַדָּבָר נוֹהֵג בְּיִשְׂרָאֵל תָּמִיד, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, אָמְנָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַדָּבָר נוֹגֵעַ אֵלֵינוּ יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, וּבְיוֹתֵר יוֹשְׁבֵי הַמּוֹשָׁבוֹת, בּוֹנֵי הַיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁהִנְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְלֵאֵי עֹז ד' וְתִקְוַת דּוֹר דּוֹרִים. פֹּה צְרִיכָה צוּרָתֵנוּ הָאֲמִתִּית לִהְיוֹת מְפֻתַּחַת בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים יָפֶה יָפֶה, וּכְשֵׁם שֶׁכָּל מַעֲלָה וְכָל תִּקּוּן הָגוּן שֶׁבּוֹ*, הוּא שֹׁרֶשׁ נֶאֱמָן לְתִקּוּנִים הַבָּאִים וְשִׁכְלוּלִים עֲתִידִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּעֶזְרַת צוּר יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא, כֵּן כָּל קִלְקוּל וַהֲרִיסָה, כָּל עִוּוּת וְטָעוּת שֶׁבַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, הוּא רָקָב כְּלָלִי הַמְהָרֵס אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִבְנוֹת, וּמְחַבֵּל אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.
צריך לכבוש דרך ייחודית לישראל
עַל כֵּן בְּאַהֲבַת עַמֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ, אָנוּ חַיָּבִים לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לְיַסֵּד הַחִנּוּךְ שֶׁבַּיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ הֶחָבִיב, עַל הַיְסוֹד הַיִּשְׂרְאֵלִי הַטִּבְעִי, עַל יְסוֹד כָּזֶה שֶׁנִּהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁהַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי יִהְיֶה עַל יָדוֹ כְּשֶׁיִּגְדַּל אִישׁ יְהוּדִי שָׁלֵם, טוֹב לְעַצְמוֹ, גַּם טוֹב לְעַמּוֹ וְנֶאֱמָן לְאַרְצוֹ בֶּאֱמוּנָתוֹ אֱמֶת. הַכְּלָל - טוֹב עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים. היסוד הישראלי הטבעי
אֵיךְ אָמְנָם עוֹשִׂים דָּבָר זֶה, אֵיךְ שׁוֹתְלִים אֶת כֶּרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן שֶׁנִּהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁיֵּלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו יְשַׂגְשְׂגוּ יַפְרִיחוּ וְיַעֲשׂוּ שֹׁרֶשׁ לְמַטָּה וּפְרִי לְמַעְלָה? מוּבָן הַדָּבָר שֶׁהַתְּשׁוּבָה הַבְּטוּחָה הִיא: כְּשֶׁיִּהְיוּ תְּנָאֵי הַשְּׁתִילָה עַל פִּי הַטִּבְעִיּוּת הַמְיֻחֶדֶת שֶׁלָּנוּ, שֶׁתִּהְיֶה חָפְשִׁית מִכָּל חִקּוּי שָׁפָל יְלִיד* עַבְדוּת פְּנִימִית*, בְּיוֹתֵר בַּדְּבָרִים הַיְסוֹדִיִּים שֶׁעִקָּרֵי הַצִּבְיוֹן* הַמְפֹרָט שֶׁלָּנוּ בָּהֶם תְּלוּיִים. עַל כֵּן אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַשְׂכִּיל מְעַט אֶל צוּרַת הַחִנּוּךְ וּתְעוּדָתוֹ* בְּיִשְׂרָאֵל, וְאָז מֵאֵלָיו יִקָּרֵא הַהֶבְדֵּל הֶעָמֹק שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין תְּכוּנַת הַחִנּוּךְ הַכְּלָלִי שֶׁבָּעַמִּים. וְזֶה אָמְנָם יוֹרֵנוּ לָדַעַת, עַד כַּמָּה אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לִהְיוֹת גִּבּוֹרֵי כֹּחַ לִכְבֹּשׁ לָנוּ דֶּרֶךְ לְעַצְמֵנוּ בְּמַהֲלַךְ הַחִנּוּךְ, וְלֹא לְהֵהָפֵךְ לְקוֹפִים מְחַקִּים, אֲפִלּוּ אִם נְתַרְגֵּם אֶת הַכֹּל עִבְרִית. לֹא הַלָּשׁוֹן הוּא הַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְמַעֲטִים כְּלָל עֶרְכּוֹ* הַגָּדוֹל, אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַצּוּרָה וִיסוֹד הַחַיִּים הָעַצְמִי.
(מַאַמְרֵי הָרְאִיָּה, דְּרָשָׁה בְּעֵת חֲנֻכַּת בֵּית הַתַּלְמוּד תּוֹרָה בִּרְחוֹבוֹת ת"ו)
____________________
סוֹפְרִים – תלמידי חכמים. מַשְׁנִים – מלמדים. שֶׁבּוֹ – שבחינוך. יְלִיד – תוצאת. עַבְדוּת פְּנִימִית – שעבוד ליצרים. הַצִּבְיוֹן – הצורה. תְעוּדָתוֹ – מטרתו. עֶרְכּוֹ – של הדיבור בעברית.
ביאורים
בימים הקרובים נעסוק בסוגייה שאפשר לומר שהיא היסודית ביותר בחינוך ילדי ישראל – מטרת החינוך. סוגייה זו משפיעה על החינוך כולו, כי היא מבררת את הנקודה היסודית ביותר – מה אני רוצה להשיג בחינוך הילד? לאן אני מכוון אותו? מנקודה עקרונית זו משתלשלים כל הפעולות החינוכיות שנבצע, ועל כן ההבנה מהי מטרת החינוך היא יסודית ועקרונית בדרכו של עם ישראל. תפיסתו של הרב קוק היא ישנה-חדשה, ובהחלט דורשת שינוי יסודי מתפיסת מטרת החינוך כפי שהיא נתפסת בדרך כלל.
הדרשה שנשא הרב קוק פותחת בשני מאמרי חז"ל, ולקראת סוף הדרשה ובניית העיקרון שמחדש הרב קוק – יתברר עומקם. ייתכן שהרב קוק מוכיח מכך שתפיסתו אינה חידוש פרטי שלו. תפיסתו היא תפיסתם של חכמי ישראל בכל הדורות, מנתינת התורה מסיני עד ימינו. כל שעלינו לעשות הוא לחזור לשיטתם של ראשונים, שירדו לעומקה של סוגיית החינוך.
בתחילת הדברים קובע הרב קוק עיקרון מוסכם – החינוך הוא יסוד הכול . זהו עיקרון שרואים בשטח, והעולם המודרני מסכים איתו ומשקיע משאבים רבים בנושא החינוך. החינוך הוא בניית משאבי העתיד, הילדים שמחר יהיו אנשים. וילדי ארץ ישראל, ילדי המושבות – הם בוני העתיד של הארץ . כיצד עלינו לחנך אותם? מהי המטרה שאנו מציבים לפנינו כשאנו רוצים לחנך אותם?
ראשית, עוד לפני מטרת החינוך, קובע הרב קוק את דרך החינוך – החינוך צריך להתאים עם הטבע . החינוך לא נועד להוביל אנשים למטרות הרחוקות מהם. החינוך נועד לגלות את מה שטמון בפנים. החינוך אינו אלא הצמחה של הטבע הטבעי שקיים בילד.
לעם ישראל ישנו טבע מיוחד , טבע אלוהי. ישנה השלכה ישירה בין המצב הרוחני שלנו לבין מצבנו הגשמי, כפי שמופיע בתורה פעמים רבות, שעם ישראל יזכה לברכה או לקללה בהתאם למצבו הרוחני. נוסף לכך, נשמתנו הפנימית רוחנית ועליונה, וכל פגם רוחני פוגם בהופעתה בנו ובמעלתנו. לכן החינוך בעם ישראל צריך להיעשות בצורה מדויקת, כדי שהוא ישמור על המעלה הרוחנית הגבוהה שלנו.
הדבר נכון במיוחד בילדי ארץ ישראל. מילדים אלה אנו מצפים שבבגרותם הם יגשימו את תקוות הדורות ויבנו את ארץ ישראל מתוך קדושה וטהרה. זוהי משימה מסובכת, שדורשת רוח נישאה וחזקה, שמסוגלת – עם כל רוממותה – לעסוק בענייני חומר ומדינה. המשימה הזו דורשת הכנה מדויקת – כל הצמיחה של השתילים האלה שיפריחו את ארצנו תלויה באיכות השתילה. מהו החינוך שמתאים לילדי ישראל? על כך ירחיב הרב קוק בהמשך.
הרחבות
תפקיד האומה לחנך את בניה
יְסוֹד הָאֻמָּה בְּיַחַשׂ הֶעָתִיד שֶׁלָּהּ, תָּלוּי בִּיסוֹד הַחִנּוּךְ. מדברי הרב קוק אנו לומדים שעל העם לפתוח בתי ספר שבהם ילמדו התלמידים תורה ויראת שמים. אולם מתי עברה חובת החינוך מהאב לקהילה כולה?
בתלמוד הירושלמי מופיעה תקנה קדומה שתיקן רבי שמעון בן שטח: "הוא התקין שלשה דברים: שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו, ושיהו התינוקות הולכין לבית הספר , והוא התקין טומאה לכלי זכוכית" [כתובות ח, יא]. תקנה דומה נוספת מופיעה בתלמוד הבבלי בשם רבי יהושע בן גמלא: "דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה למד תורה... התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים... ועדיין מי שיש לו אב – היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב – לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו – מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע " [בבא בתרא כא, א].
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל מבאר שתקנתו של רבי שמעון בן שטח לא מספיקה כשהיא עומדת בפני עצמה, שכן הוא תיקן שהילדים ילמדו בבית ספר, אבל חובת החינוך עדיין הייתה מוטלת על האב . רבי יהושע בן גמלא הלך צעד נוסף קדימה, והטיל את חובת חינוך הילדים לתורה ויראת שמים על בני העיר כולה [שמעון בן שטח ותורתו, סיני לב].
לרפואת אביעד בן ספירה הי"ו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
איך ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
