ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים: מֵהֵיכָן הָעַצְבוּת בָּאָה? צְרִיכִים לִפְתֹּר: מֵהַשֶּׁפַע* שֶׁל הַמַּעֲשִׂים, הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת הָרָעוֹת עַל הַנְּשָׁמָה*, שֶׁהִיא טוֹעֶמֶת בְּחוּשָׁהּ הַחוֹדֵר אֶת מְרִירוּתָם, וְהִיא נִסְלֶדֶת, נִפְחֶדֶת וַעֲצוּבָה. וּכְשֶׁאוֹר הַתְּשׁוּבָה מוֹפִיעַ, וְחֵפֶץ* הַטּוֹב כְּשֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר בִּתְכוּנָתוֹ הַמְּקוֹרִית*, צִנּוֹר שֶׁל עֹנֶג וְשֶׁל שִׂמְחָה נִפְתָּח, וְהַנְּשָׁמָה יוֹנֶקֶת מִנַּחַל עֲדָנִים, וּכְשֶׁהַכִּשָּׁרוֹן הַמַּעֲשִׂי לוֹקֵחַ לוֹ אֶת הַתַּמְצִית שֶׁל הַהַרְגָּשׁוֹת הַנְּעִימוֹת הַלָּלוּ, יוֹצֵא-לָאוֹר הַמּוּסָר הַטָּהוֹר הָעֶלְיוֹן, הַמַּצְלִיחַ אֶת הַחַיִּים בְּהוֹדוֹ.
(אוֹרוֹת הַתְּשׁוּבָה יד, ו)
העיצבון הכללי
כָּל עִצָּבוֹן בָּא מִפְּנֵי הַחֵטְא, וְהַתְּשׁוּבָה מְאִירָה אֶת הַנְּשָׁמָה וּמְהַפֶּכֶת אֶת הָעִצָּבוֹן לְשִׂמְחָה*. הָעִצָּבוֹן הַכְּלָלִי שֶׁבָּעוֹלָם מְקוֹרוֹ הוּא בְּזֻהֲמַת הַכְּלָל הַנִּמְצָא בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵחַטַּאת הָרַבִּים וְהַיְחִידִים, וּמֵחַטַּאת הָאָרֶץ הַכְּמוּסָה*, שֶׁיָּצְאָה לַפֹּעַל בְּחַטַּאת הָאָדָם, שֶׁצַּדִּיקִים יְסוֹדֵי עוֹלָם, וּמָשִׁיחַ בְּיִחוּד, שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל מַהוּת חֵטְא זֶה וּמְהַפְּכִים אוֹתָהּ לְשִׂמְחָה.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
113 - שמחה ועצבות חלק ג'
114 - שמחה ועצבות חלק ד'
115 - טעמי המצוות חלק א'
טען עוד
____________________
מֵהַשֶּׁפַע – מהשפעתם. עַל הַנְּשָׁמָה – השפעתם על הנשמה. חֵפֶץ – הרצון. הַמְּקוֹרִית – העצמית, הטבעית, לפני הקלקולים. וּמֵחַטַּאת הָאָרֶץ הַכְּמוּסָה וכו' – חטא הארץ שלא הוציאה עץ שטעם עצו וטעם פריו שווים. השפעת חטא זה התגלתה בחטא הקדמוני של האדם הראשון.
ביאורים
ישנם כמה סוגי רגשות באדם כאשר הוא ניפגש עם חיסרון בחייו: תסכול, אכזבה, ייאוש. החריפה מכל היא העצבות. גם בעצבות יש דרגות ורמות. בשל חריפותה של העצבות, שיכולה להגיע עד כדי הקפאת החיים, קשה לומר שהגורם לה הוא סיבה סתמית ומקרית. על כן יש מקום גדול לשאול: מהיכן מגיעה העצבות? איך אפשר להסביר תופעה זו?
הרב קוק בדבריו כאן מסביר שהמקור והשורש של העצבות הוא העבֵרות. הרב קוק מסביר לאורך כל ספרו, אורות התשובה, שהתשובה איננה עניין חיצוני לאדם – האדם לא שב אל דבר חיצוני ממנו, אלא הוא שב לעצמו. התשובה היא חזרה אל הסדר הנכון לאדם, ואל המצבים הנפשיים הישרים לאדם. ועל כן במצב של חטא, במצב שיש לאדם חלילה דעות לא ישרות, מידות מקולקלות, ומעשים רעים, אזי – גם אם לא ירגיש בכך מיד בזמן החטא – נוצר 'ברקע' של הנפש שלו מִשקע של הרגשה רעה, כי הטוב שבנפשו מרגיש דחייה מהרע שבחייו, והתוצאה מכך היא – העצבות.
לכן, כאשר האדם רוצה ליישר דרכיו, ואור התשובה מאיר את חייו, ממילא הוא מתמלא ברגשות-חיים חיוביים ועזים, כי הוא שב למצב הטוב לו. לא רק שהסיבה לעצבות מסתלקת, והרגש הטוב מסלק את הרגש הרע – אלא אותה הסיבה שהביאה לעצבות היא שמובילה אותו אל השמחה.
תהליך פנימי זה נכון לא רק אצל האדם הפרטי, אלא אצל האנושות כולה. האנושות, במעשיה ובדרכיה, מעצבת את כל החברה לתרבויות, אשר משפיעות על כלל העולם. הערכים שכל חברה חורטת על דגלה יוצרים גלי השפעה עצומים על כל שאר העולם – לטוב ולרע. למשל, כיום מוצבים ערכי החירות והשוויון בראש סולם הערכים של החברה (לעתים בהקצנה, אך ביסודם הם ערכים נעלים). מאידך יש גם מציאות שחברה חורטת הרגלים רעים על דגלה, וגם הם מהדהדים ומשפיעים עלינו, יוצרים את תחושת העצבות, ומביאים למאיסה בחיים שכאלה, כמו שחיתות של רדיפת בצע ממון, חנופה ושנאה – וכמובן עצם הריחוק שיש לחלק מהחברות מהייעוד האלוהי שלהם. לכן "צדיקים יסודי עולם", שעניינם אינו רק עולמם הפרטי אלא התכללות לכל מעשה ה', ובפרט המשיח – שבא לרומם את כל העולם לחיים לפי התכלית שלו – הם אשר משיבים את העולם בתשובה, וממלאים אותו בתוכן הנכון והראוי. הם בונים חברה ותרבות על דרך התורה, ומהפכים את כל העצבות שישנה בעולם לשמחה.
הרחבות
ההבדל בין צער לעצב
עִצָּבוֹן בָּא מִפְּנֵי הַחֵטְא, וְהַתְּשׁוּבָה מְאִירָה אֶת הַנְּשָׁמָה וּמְהַפֶּכֶת אֶת הָעִצָּבוֹן לְשִׂמְחָה. ישנו הבדל עקרוני בין עצב לצער. עצב גורם לאדם לקפוא על מקומו, להשיל מעצמו אחריות ולכעוס על 'שלא קרה כמו שאני רציתי שיקרה'. העצב נובע ממקום שלילי בנפש של גאווה ושל תחושת יומרנות על המתרחש בעולם, 'שהכל יקרה רק תחת החלטתי'. צער, לעומתו, מביע אכזבה, מתוך הבנה שהעולם אינו הפקר, ומביא את האדם לרצות להתקדם ולהשתפר מתוך הקושי שנתקל בו. ר' שניאור זלמן מלאדי בספר התניא, מסביר איך על האדם להתמודד עם העצב:
" העצבות ממילי דשמיא (=בדברי קודש, כמו זו 'הבאה מפני החטא'), צריך לשית (=למצוא) עצות בנפשו לִפַּטֵר ממנה. אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב, אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ (=פרנסה), אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו – בידוע (=בוודאי) שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח"כ בתאווֹת חס ושלום כנודע. שאם לא כן, מאַין באה לו עצבות אמיתית מחמת (=על) אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו?!... רק (=אלא) צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדולת ה' אשר חטא לו, כדי שעל ידי זה יהיה לבו נשבר (=יצטער) באמת במרירות אמיתית... אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה'..." [תניא ליקוטי אמרים פרק כו].
בעל התניא מסביר שכל עצב שנכנס באדם – בוודאי בא מהיצר הרע, שמנסה להפיל אותו לחטוא. תחושת העצב צריכה לבוא באופן מבוקר – אדם צריך לקבוע זמן מוכן שבו יחשוב על המעשים שהובילוהו לכך, מה גרם לו להגיע לשם וכדומה. כך יגיע שברון לבו , החיובי, בצורה מתוכננת וידועה. אז יאמין האדם שנסלח לו חטאו, כיוון שעשה תשובה, וממילא יצליח לסלק את תחושת העצב השלילית והמזיקה.
ארבע כוסות ושלוש מצות
אנחנו בצד של החזקים!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
מתי נכון לומר סליחות ?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
