ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אלא מה? מנגנון משמר זה בלבדו עשוי בחלוף הזמן לתת לאדם תחושה של חמוצים בקופסת שימורים...תסיסת החיים שבנו ושסביבנו, האמביציה האישית לשכלול הקומה הרוחנית והחומרית שלנו, המוטיבציה היהודית לתקן עולם במלכות ש-די - יש בהם הרבה יותר מאשר ריתוק האדם להישאר משומר מסטייה.
ואכן, כשנכנסים לעומקיה של תורה, פוגשים לדוגמא את שמלמדנו הרמח"ל בספריו, המבוססים כולם על תורת האריז"ל (כן, גם ספר 'מסילת ישרים', ראה בהקדמת מכון רמח"ל לספר) כמו בספר 'דעת תבונות' למשל, שם למדנו שעל ידי קיום המצוות אנו גם מקדמים את החיים לשלמותם ואת העולם לתיקונו, ואילו על ידי מעשי העבירות, אנו מסיגים לאחור את המציאות.
בהבנה זו מומתקת גם המערכת 'הנמוכה' יותר, זו של שכר ועונש. אם אני, בזכות מעשי הטובים, קידמתי את המציאות, אזי ראוי וטוב וישר והגון שאזכה על ידי כך לעולם הבא, שהרי יש לי בו מניות יצרן. ולאידך גיסא, אם חלילה עיותתי את הקיים, מדוע שאנחל בו חלק קודם שיתוקן וימורק מה שקולקל? כך מתקבלת קומת הבנה נוספת באמונת מערכת החוקה האלוקית: כל מצווה שהאדם עושה, כמו גם חלילה עבירה, 'מנקבת שתי כרטיסיות' - האישית, של שכר ועונש, והאוניברסאלית, של תיקון עולם. ממילא מקבל האדם על ידי כך מימד קיומי רחב, כללי, כאחראי על היקום, כראוי לאותו מי שהישגיו הטכנולוגיים חובקי עולם ומרקיעי שחקים.
בפרשתנו, מילה אחת של תורה מוסיפה עוד ממד עמוק לתורת המצוות - מימד היצירה העצמית. על ידי קיום המצוות האדם עושה את עצמו למי שהוא ולמה שהוא באמת בשורשו האלוקי העליון: "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" - הפועל המיוחד הזה, לעשותכם, משלב כפל משמעות בתוכו: עשייתנו את המצוות ועשיית המצוות אותנו. המצוות בונות אותנו, והעבירות מחללות אותנו, עושות אותנו חלולים, מנקבות אותנו מרוחניותנו.
אם כך, במערכת הענפה של תרי"ג מצוות מצוונו ה' לייצר את עצמנו, או בלשון חז"ל: "לעשות אותם לא נאמר אלא לעשותכם אותם, מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את עצמו" (מדרש תנחומא כי תבא) ובלשון חסידים: "לעשותכם - שתהיו ברייה חדשה על ידי עשיית המצוות בהארה עליונה". (האדמו"ר מקאמארנא - היכל הברכה)
ערך יסודי כזה רמוז כמובן בברכת המצוות. אנו מברכים את ה', אך גם מזכירים לעצמנו שעל ידי שאנו מקיימים את הציוויים אנו מתקדשים - 'אשר קדשנו'. לכן, לא רק לצו יש לשים לב בעת הברכה אלא גם לקדושה, לתוספת, להבנייה העצמית שלנו שמובנית בתוך כל ציווי אלוקי.
את הצד השני של המטבע, הצד של פעולתם השלילית של העבירות על עצמנו, מציינת התורה באזהרתה מאכילת מאכלות אסורים: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא י"א) - "תנא דבי ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמתם (לשון טומאה) אלא ונטמטם" (לשון טמטום, במשמעות של אטימות הלב או המח).
בהסתכלות כללית אנו מבינים מכאן מנין מתמלאים יהודים שומרי תורה ומצוות לאורך ההיסטוריה היהודית כוחות אדירים לדביקות בתורה ובארץ, להעברת מסורת ישראל המקובלת מדורי דורות - הלאה, למרות רוחות הזמן ותוך עירנות לחיובי שבהן, ומנין כוחות ההתחדשות והיצירה העצמית המופלאים, המתגלים בעם שלנו. מאידך מובן, כי נחסרת הארה משמעותית משיעור קומתם של יהודים שאינם מקיימים עצמם על ידי שמירת מצוות והימנעות מעבירות, שזהו חיסרון המדלדל את הרעיונות האישיים והלאומיים ברבדי הקיום החשובים ביותר לעם ולארץ.
כך נבנות ההבנות קומה על גבי קומה, איך פועלת המצווה ומה עושה העבירה. הן ברמה של 'כדאיות', הן בקומה של תיקון עולם, והן במישור של יצירה עצמית, ואלו הן רק חלק ממכלול תובנות הגנוזות בעומקיה של תורה - עומק לפנים מעומק.
ומתוך הבנות מעמיקות, נזכה גם לשמור ולעשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
