ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אלא מה? מנגנון משמר זה בלבדו עשוי בחלוף הזמן לתת לאדם תחושה של חמוצים בקופסת שימורים...תסיסת החיים שבנו ושסביבנו, האמביציה האישית לשכלול הקומה הרוחנית והחומרית שלנו, המוטיבציה היהודית לתקן עולם במלכות ש-די - יש בהם הרבה יותר מאשר ריתוק האדם להישאר משומר מסטייה.
ואכן, כשנכנסים לעומקיה של תורה, פוגשים לדוגמא את שמלמדנו הרמח"ל בספריו, המבוססים כולם על תורת האריז"ל (כן, גם ספר 'מסילת ישרים', ראה בהקדמת מכון רמח"ל לספר) כמו בספר 'דעת תבונות' למשל, שם למדנו שעל ידי קיום המצוות אנו גם מקדמים את החיים לשלמותם ואת העולם לתיקונו, ואילו על ידי מעשי העבירות, אנו מסיגים לאחור את המציאות.
בהבנה זו מומתקת גם המערכת 'הנמוכה' יותר, זו של שכר ועונש. אם אני, בזכות מעשי הטובים, קידמתי את המציאות, אזי ראוי וטוב וישר והגון שאזכה על ידי כך לעולם הבא, שהרי יש לי בו מניות יצרן. ולאידך גיסא, אם חלילה עיותתי את הקיים, מדוע שאנחל בו חלק קודם שיתוקן וימורק מה שקולקל? כך מתקבלת קומת הבנה נוספת באמונת מערכת החוקה האלוקית: כל מצווה שהאדם עושה, כמו גם חלילה עבירה, 'מנקבת שתי כרטיסיות' - האישית, של שכר ועונש, והאוניברסאלית, של תיקון עולם. ממילא מקבל האדם על ידי כך מימד קיומי רחב, כללי, כאחראי על היקום, כראוי לאותו מי שהישגיו הטכנולוגיים חובקי עולם ומרקיעי שחקים.
בפרשתנו, מילה אחת של תורה מוסיפה עוד ממד עמוק לתורת המצוות - מימד היצירה העצמית. על ידי קיום המצוות האדם עושה את עצמו למי שהוא ולמה שהוא באמת בשורשו האלוקי העליון: "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" - הפועל המיוחד הזה, לעשותכם, משלב כפל משמעות בתוכו: עשייתנו את המצוות ועשיית המצוות אותנו. המצוות בונות אותנו, והעבירות מחללות אותנו, עושות אותנו חלולים, מנקבות אותנו מרוחניותנו.
אם כך, במערכת הענפה של תרי"ג מצוות מצוונו ה' לייצר את עצמנו, או בלשון חז"ל: "לעשות אותם לא נאמר אלא לעשותכם אותם, מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את עצמו" (מדרש תנחומא כי תבא) ובלשון חסידים: "לעשותכם - שתהיו ברייה חדשה על ידי עשיית המצוות בהארה עליונה". (האדמו"ר מקאמארנא - היכל הברכה)
ערך יסודי כזה רמוז כמובן בברכת המצוות. אנו מברכים את ה', אך גם מזכירים לעצמנו שעל ידי שאנו מקיימים את הציוויים אנו מתקדשים - 'אשר קדשנו'. לכן, לא רק לצו יש לשים לב בעת הברכה אלא גם לקדושה, לתוספת, להבנייה העצמית שלנו שמובנית בתוך כל ציווי אלוקי.
את הצד השני של המטבע, הצד של פעולתם השלילית של העבירות על עצמנו, מציינת התורה באזהרתה מאכילת מאכלות אסורים: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא י"א) - "תנא דבי ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמתם (לשון טומאה) אלא ונטמטם" (לשון טמטום, במשמעות של אטימות הלב או המח).
בהסתכלות כללית אנו מבינים מכאן מנין מתמלאים יהודים שומרי תורה ומצוות לאורך ההיסטוריה היהודית כוחות אדירים לדביקות בתורה ובארץ, להעברת מסורת ישראל המקובלת מדורי דורות - הלאה, למרות רוחות הזמן ותוך עירנות לחיובי שבהן, ומנין כוחות ההתחדשות והיצירה העצמית המופלאים, המתגלים בעם שלנו. מאידך מובן, כי נחסרת הארה משמעותית משיעור קומתם של יהודים שאינם מקיימים עצמם על ידי שמירת מצוות והימנעות מעבירות, שזהו חיסרון המדלדל את הרעיונות האישיים והלאומיים ברבדי הקיום החשובים ביותר לעם ולארץ.
כך נבנות ההבנות קומה על גבי קומה, איך פועלת המצווה ומה עושה העבירה. הן ברמה של 'כדאיות', הן בקומה של תיקון עולם, והן במישור של יצירה עצמית, ואלו הן רק חלק ממכלול תובנות הגנוזות בעומקיה של תורה - עומק לפנים מעומק.
ומתוך הבנות מעמיקות, נזכה גם לשמור ולעשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
