ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלושת הנערים החטופים
רַק יִשְׂרָאֵל יְכולִים הֵם לְקַבֵּל אֱמוּנַת אֱלֹהֵי אֱמֶת ד' אֶחָד בְּמִלּוּאָהּ* וְטוּבָהּ, וְאִישִׁיּוּתָם הָעַצְמִית עוד תּוֹסִיף אֹמֶץ עִם זֶה* וְתַרְבּוּתָם תִּשְׂתַּגְשֵׂג וְתִתְגַּדֵּל בִּפְרִיחָה מְצֻיֶּנֶת, "בַּד' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל" (ישעיה מה, כה).
אֲבָל הַגּוֹיִים לֹא בָּאוּ עֲדַיִן לִידֵי מִדָּה זוֹ, וּמַה שֶּׁהֻכְנְסָה* מֵאוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה אֱלֹהִית בִּסְבִיבוֹתָם, שֶׁלּא בְּדֶרֶךְ הִתְפַּתְּחוּת הָרְאוּיָה לָהֶם לְפִי טִבְעָם, נִלְחָם הוּא* בְּאִישִׁיּוּתָם הַפְּרָטִית וּמַלְקֶה אֶת תַּרְבּוּתָם, שֶׁהִיא זָרָה*, חִיצוֹנָה, נָכְרִית וּמְגֻשֶּׁמֶת, בְּעֶצֶם תְּכוּנָתָהּ.
אָמְנָם יַד ד' עָשְׂתָה זֹאת*, שֶׁעַל כָּל פָּנִים תְּרֻכַּךְ מְעַט הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה שֶׁל הַזֻּהֲמָה הָאֱנוֹשִׁית, אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף מֻכְרַחַת הַנָּכְרִיּוּת לְנַצֵּחַ אֶצְלָם, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת•, שֶׁתִּגְעַל* אֶת הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל רוּחַ יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים מֵאוֹר ד', שֶׁנִּמְסַךְ בְּרוּחָם, וְתִגְבַּר בָּזֶה יוֹתֵר שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל.
וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵרָאוּ עַל-יְדֵי זֶה הַנְּגָעִים* שֶׁל עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, וּקְטַנֵּי נֶפֶשׁ* חוֹשְׁבִים לְחַקּוֹת אֶת הַכְּפִירָה הַמִּתְרַחֶבֶת אֵצֶל הַגּוֹיִים, וּמְדַמִּים אוֹתָהּ לְתַרְבּוּת אֱנושִׁית כְּלָלִית, בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָהּ כִּי-אִם תַּרְבּוּת זָרָה וְנָכְרִית שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים כְּבָר לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, מִכָּל מָקום סוֹף כָּל סוֹף הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַחֵפֶץ לִהְיוֹת עוֹמֵד עַל הָעַצְמִיּוּת הַנְּקִיָּה בְּלֹא עֵרוּב הַשְׁפָּעָה חִיצוֹנָה, שֶׁהִיא מַגְדֶּלֶת מֵעֵבֶר מִזֶּה אֶת שִׂנְאַת הָעַמִּים לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, וּמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי אֶת הַחִקּוּי הָרוּחָנִי מִצַּד חֲלוּשֵׁי חַיִּים מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהָאֲנַרְכְיָה הַמַּחֲשַׁבְתִּית מְהָרֶסֶת אֶת כָּל קֹשְׁטְ* וְקֹדֶשׁ, הִיא בְּעַצְמָהּ הַכָּרָה זוֹ*, שֶׁיֵּשׁ לַעֲמֹד עַל הַנְּקֻדָּה הַתּוֹכִית הַמְסַגֶּלֶת לְהָעַצְמִיּוּת, תִּקְרָא אֶת יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה*, לַעֲשׂוֹת חַיִל בֵּאלֹהִים, וְלָשׁוּב עוֹד הַפַּעַם לִגְבוּרָה עֶלְיוֹנָה, "לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ, וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ, כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם, אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ" (תהלים מד, ד).
וְהַכָּרָה זוֹ הַבָּאָה בְּהִתְפַּתְּחוּת אִטִּית מְאֹד, הַמַּתְחִילָה מִקִּנְאַת עַם*, חִבַּת אֶרֶץ, שָׂפָה, תַּרְבּוּת גָּלְמִית*, דַּעַת הַתּוֹלָדָה*, הִתְלַהֲבוּת, עֲבוֹדָה גַּשְׁמִית אַרְצִית מִכֹּחַ הַיָּד הַמְגֻשָּׁמָה, מֻכְרַחַת הִיא לַעֲלוֹת עַד הָרֹאשׁ*, וּלְעוֹרֵר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהַרְגָּשָׁה הַיּוֹתֵר מְיֻחָדָה לְיִשְׂרָאֵל בְּלֵב כָּל הָאֻמָּה, הַזְּקֵנִים וְהַצְּעִירִים יַחְדָּו, וּבְלֵב אֶחָד, בְּמַחֲשָׁבָה וְחֵשֶׁק אֶחָד "יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ד' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל ד' וְאֶל טוּבוֹ" (הושע ג, ה).
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
30 - לימוד שבועי באמונה יז-כג סיון תשע"ד
31 - משבר האמונה חלק ז'
32 - ארץ ישראל חלק א'
טען עוד
(אורות התחיה נד)
___________________________________
בְּמִלּוּאָהּ – בשלמותה. עִם זֶה וכו' – בישראל האמונה דווקא מוסיפה כח לחיים בריאים ומאושרים. מַה שֶּׁהֻכְנְסָה וכו' – הדתות השונות שינקו והושפעו מן התנ"ך והיהדות. נִלְחָם הוּא – באומות האמונה חוסמת אותם מלהוציא אל הפועל את כוחות החיים (המגושמים) הטמונים בהם. שֶׁהִיא זָרָה – האמונה היא פנימית ואילו הסיבות וכוחות החיים של הגויים חיצוניים וגסים. זֹאת – האמונה תתפשט באומות. תִּגְעַל – תמאס. הַנְּגָעִים – המחלות הרוחניות. קְטַנֵּי נֶפֶשׁ – מישראל. קֹשְׁטְ – אמת. הַכָּרָה זוֹ – של הרצון לעמוד ולהתפתח בהתאם לעצמיות. לִתְשׁוּבָה – כי עצמיותם של ישראל היא דבקות בה'. קִּנְאַת עַם – תפיסה לאומית, הרצון להתקבץ ולחיות כאומה. גָּלְמִית – שאינה מפותחת כראוי. דַּעַת הַתּוֹלָדָה – הכרת ההיסטוריה הישראלית. לַעֲלוֹת עַד הָרֹאשׁ – התחיה הישראלית צריכה להתפתח ולהשתכלל להכרות שכליות אמוניות. נִצָּנֵיהֶם – צמיחת הארץ. הַחַיִל וכו' – יראי ה'. מֵהַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת – מושג בתורת הסוד, הופעות אלוהיות עליונות. לַעֲדֹר – לעמול, להצמיח. בְּלֹא לֵב וָלֵב – בהתמסרות גמורה. בַּיְסוֹדוֹת הַתַּחְתִּיּוֹת – ההתפתחות החומרית-תרבותית של ישראל בארצו. הַהַרְגָּשָׁה לִדְפֹּק בָּהֶם – התביעה הפנימית לעלות לארץ ולהקים מדינה. שֵׁם מָלֵא – גילוי מלכות ה' בשלמות.
ביאורים
אחת מהסיבות שהביאו עם הזמן לתופעת הכפירה בדורנו היא המחשבה שעם ישראל דומה במהותו לשאר העמים. הרב קוק מבאר כאן את התהליך שהביא למסקנה זו. הרקע שקדם להופעת הכפירה בעולם כלל זמן ממושך שבו התפשטה האמונה בה' בקרב האנושות. עם ישראל הפיץ את האמונה בין העמים השונים, אולם היא לא התקבלה אצלם באותה טבעיות כפי שהיא קיימת בישראל. עם ישראל מוכשר בטבעו להאמין בה' ולבנות את החיים שלו על פי הקדושה והמוסר. אין אצלו פער בין הרצון האנושי לבין רצון ה'. לעם ישראל מתאים להתנהג בדרך הישר והמוסר, גם בפוליטיקה וגם במלחמה. לעם ישראל מתאים לחיות בקדושה, גם בשעת האכילה וגם בחיי המשפחה. אולם, אצל העמים האחרים, בניגוד לעם ישראל, האמונה אינה מתמזגת עם הרצון הטבעי שלהם. הדרישה לרסן את התאוות מכבידה עליהם את החיים, והתביעה להתנהל בצורה מוסרית אינה מאפשרת להם להתפתח. כל זמן שהאמונה בה' החזיקה אצלם מעמד, היא הצליחה לרסן מעט את היצרים ולעדן אותם. אבל כל דבר שאיננו טבעי, אינו מחזיק לאורך זמן. לבסוף, רוב העמים נטשו את האמונה בה' ובחרו בדרך הכפירה שמעניקה להם חופש לעשות ככל העולה על רוחם. הכפירה אצל העמים נבעה מהתביעה לחיים שיש בהם התאמה לטבע האדם וחירות מוחלטת כדי לממש אותו ללא הפרעות. עם הזמן הכפירה התפשטה גם לתוך עם ישראל. הדרישה הטבעית לחיות כפי שאני באמת כבשה את הלבבות גם בתוך עם ישראל. היתה מחשבה, שאם האמונה בה' זרה לנפש הגוי, היא בודאי זרה גם לנפש היהודי, ולכן צריך להיפטר ממנה. הבקשה של האדם לחיות על פי העצמיות שלו היא נכונה וצודקת, גם בעם ישראל. אולם המסקנה של בעלי הכפירה היתה שגויה. בניגוד לאומות העולם, דווקא האמונה בה' היא הטבע של עם ישראל. ההשתוקקות לקרבת ה' ולחיים של מוסר וקדושה, מובנים בתוך התורשה הלאומית של ישראל. ואכן, לאחר תקופה נוספת, ההכרה בטעות חלחלה גם לתוך האנשים בעם ישראל שדגלו בכפירה. הם עדיין לא הבינו את הייחודיות של עם ישראל, אבל הם חשו באופן בלתי מודע שיש בו ייחודיות מסוימת. הם הרגישו צורך עז והשקיעו כוחות רבים, כדי לאגד יחד את כל הגלויות שהתפזרו ברחבי העולם, ולחזור לארץ ישראל – המולדת ההיסטורית של העם. הם החליטו להשיב לתחיה את העברית, שפת התנ"ך, ולהפוך אותה לשפה מדוברת. אולם זהו רק תחילתו של התהליך. ההכרה הבוסרית שיש בעם ישראל משהו מיוחד ושונה המבדיל אותו משאר העמים תתברר עם הזמן. עם ישראל יכיר בזהותו האמיתית, הקשורה בקשר בל ינתק עם ה'. הוא יחדש את התרבות העתיקה שלו, ישוב למקור מחצבתו, ולקיום התורה והמצוות במלואם.
הרחבות
•האמונה מדכאת את הנפש הטבעית של הגויים
אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף מֻכְרַחַת הַנָּכְרִיּוּת לְנַצֵּחַ אֶצְלָם, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת. הרב קוק מבאר בפיסקה שהדרישה המוסרית עדיין אינה מתאימה לגויים. באורות המלחמה הרב כותב:"הכבישה המוסרית שעל פי התרבות החולונית, ששלטה הרבה על העמים, העיקה על לבם, והרבה מדות רעות, חליים וקצפונות, נצברו במעמקי נשמותיהם. והם יוצאים מחרצבותיהם (אזיקים) על ידי המלחמות רבות הדמים וגדולות האכזריות, הנאותה יותר לטבעם הבלתי מזוקק עדיין כעת" [אורות המלחמה ה]. הרב קוק ממשיל את הדבר למוגלה: הרבה מידות רעות קיננו בנפש הגויים, והדרישה שלהם לבוא לידי ביטוי רק הלכה וגדלה עם הזמן. כשבאה מלחמה, כל אותן המידות הרעות, כאכזריות, כעס ונקמה, מוצאות מקום לבוא בו לידי ביטוי וכך כל ה'מוגלה' יוצאת החוצה.
גם בספר אורות מתייחס הרב לנושא: "עד תור הגאולה העתידה השפענו על העולם רק לימודי חובות, מוסר וצדק היוצא מדעת אלוהים אמת. וחובות אין העולם חפץ לקבל, ואם הוא מקבל נשאר בלב טינא על המעורר הראשי לידיעת החובה, שאינה נותנת להנפש הברברית להתפשט בכל מאוייה. אבל בבא התור של אור העולם להגלות, יודע לעולם, שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם, את אושר החיים הנותן לו את ערכו, אשר מבלעדו הוא שלול כל ערך" [אורות ישראל ה, טו] אכן, בשלב זה רמת המוסר שאנו דורשים מן הגויים היא חיצונית להם, ולכן הם שונאים אותנו. באחרית הימים הם יבינו שמוסריות זו הינה אושרם הגדול. כיון שכשהאדם מוסרי, זה נותן ערך לחייו.
שאלות לדיון
האם צריך לשאוף שהגויים יהיו דתיים או לא? האם יש לעודד לדוגמה מוסלמי 'לחזור בשאלה'?
לאחר סיום נושא זה, האם השתנה משהו ביחסך אל החילונים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
