ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
מִמְּצוּלוֹת הַסָּפֵק, לַעֲשׂוֹת אוֹ לַחְדֹּל, אֲשֶׁר יָמִים רַבִּים הָיִיתִי בָּהֶן צָלוּל*, הִנְנִי שָׁב כָּעֵת לִכְתֹּב לִידִידִי, עַל דְּבַר הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל יִסּוּד גִּמְנַסְיָה יִשְׂרְאֵלִית מַקְבֶּלֶת* לְהַגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית הַשּׂוֹרֶרֶת פֹּה. אָמְנָם אֵינִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לָצֵאת מִגִּדְרָם שֶׁל רַבָּנִים רִאשׁוֹנִים, שֶׁגָּדְרוּ* גְּדָרִים מִפְּנֵי זֶרֶם הַהַשְׂכָּלָה הַכְּלָלִית, גַּם בְּמִעוּטָהּ*, כְּדֵי לְהָגֵן עַל יְדֵיהֶם* בְּעַד הַיַּהֲדוּת, לְפָחוֹת הָאַרְצִיִּשְׂרְאֵלִית, וְעַל כֵּן אֵינִי בֵּין הָעַסְקָנִים הָרִשְׁמִיִּים שֶׁל עִנְיָן כַּבִּיר זֶה. אֲבָל רוֹאֶה אָנֹכִי, שֶׁאִם יֵעָזֵב רַעְיוֹן זֶה מֵהִתְגַּשְּׁמוּתוֹ אָסוֹן גָּדוֹל נִשְׁקָף לְהַיַּהֲדוּת וּלְיִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ יַחַד*, מֵהַחִנּוּךְ הַשְּׁלִילִי בְּיַחַשׂ לְהַדָּת וְהָאֱמוּנָה וְכָל קֹדֶשׁ שֶׁבַּגִּמְנַסְיָה וַאֲגַפֶּיהָ.
השתתפות הרב קוק במפעל
אִם הָאִנְטֶלִיגֶנְצְיָה הַצְּעִירָה שֶׁלָּנוּ תְּקַבֵּל הַשְׁפָּעָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּצוּרָה כָּזֹאת, שֶׁעַל הַיַּהֲדוּת הַמַּעֲשִׂית וְהָעִיּוּנִית תַּבִּיט כְּעַל דְּבָרִים שֶׁנִּפְסְלוּ מֵחֲמַת זִקְנָה, חָלִילָה, מוּבָן הַדָּבָר שֶׁבְּהִוָּדַע הַדָּבָר בְּיִשְׂרָאֵל בְּבֵרוּר יִגְרֹם רַק דְּחִיפָה אַנְטִיפָּטִית* וּנְסִיגָה לְאָחוֹר מִמַּעֲמַד חֵפֶץ הַבְּנִיָּה וְהַהִתְכּוֹנְנוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְהַחֻרְבָּן הָרוּחָנִי מִצַּד עַצְמוֹ, אֵין דֵּי אֹמֶר וּדְבָרִים. עַל כֵּן אִם יִמָּצְאוּ טְהוֹרֵי לֵב, שֶׁצְּפִיַּת הֶעָתִיד לֹא רְחוֹקָה מִכִּלְיוֹתֵיהֶם, וְהֵם יִתְאַגְּדוּ יַחַד לְהוֹצִיא מִפְעָל כָּזֶה* בְּעֹז וְהָדָר אֶל הַפֹּעַל, מוּבָן הַדָּבָר שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁיָּדִי הַכֵּהָה מַגַּעַת, אֶהְיֶה מוֹצֵא אֶת עַצְמִי מְחֻיָּב לְפַקֵּחַ עַל הַמִּפְעָל, שֶׁלֹּא יִטֶּה מִנְּתִיב הַקֹּדֶשׁ הַסָּלוּל, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמַטְּרָתוֹ לְאַמֵּץ אֶת הַיַּהֲדוּת בֶּאֱמֶת, לְרוֹמֵם אֶת רוּחַ הָאֻמָּה וּלְהַגְדִּיל אֶת הַשְׁפָּעַת יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם. אִם כְּבוֹדוֹ מוּכָן לַעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ זוֹ וְלִבּוֹ עֵר לְהַשְׁקִיעַ בָּהּ כֹּחַ גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי, יִנְעַם לִי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבָה מֻקְדֶּמֶת, לָדַעַת מִי וָמִי הַהֹלְכִים.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תרמט)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
151 - חינוך חלק ז'
152 - חינוך חלק ח'
153 - חינוך חלק ט'
טען עוד
צָלוּל – עסוק, טרוד. מַקְבֶּלֶת – מקבילה. גָּדְרוּ – אסרו ללמד לימודי חול. בְּמִעוּטָהּ – אפילו מעט לימודי חול. עַל יְדֵיהֶם – בעזרת הגדרים. אַנְטִיפָּטִית – לא אוהדת. מִפְעָל כָּזֶה – הקמת הגימנסיה הישראלית.
ביאורים
לאחר תקופת התלבטות ארוכה שבה התחבט הרב קוק בינו לבין עצמו, הוא הגיע להחלטה מבוררת. ביום אחד נשלחו ארבע אגרות לגבירים שונים בבקשת תמיכה בגימנסיה החדשה. הבקשה הכוללת היא לאפשר לימודים ברמה הגבוהה ביותר, מתוך חיבור לעולם היהודי, ובכך יתאפשר פיתוח העולם הרוחני שמבסס את חיבורנו אל הארץ. נוסף למה שכבר הוזכר באגרות הקודמות, כאן שוקל הרב קוק את הנזק הרוחני שייגרם מהניתוק הקיים בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין העולם הרוחני. אם כל החינוך יהיה רק כזה שיונק מעולם החול, ערכי היהדות יצטמקו ויתפסו כפרימיטיביים וכמנותקים מהעולם. מטבע לשון חילונית רווחת היא המילה 'משיחיים' כלפי המאמינים בתורת משה, כאילו שהמשיח הוא גורם זר, ולא חלק מהופעתו וגילוי טובו של ה' בעולם. במצב שכזה כולם מפסידים: העולם של הקודש יפסיד את היחס אל המקצועות ואת היכולת לפתח את ארצנו היקרה, ואילו אנשי החול יפסידו את העומק והמשמעות שהיהדות יכולה להציע להם ולעולם כולו.
הספק של הרב קוק נבע מהניגוד שבין שני המחנות, אף שהוא הבין את מקומו של כל חלק. היכולת לאחוז בקצוות שנראים לנו כסותרים איננה פשוטה כלל, כל דרך שבה נלך תוביל לחיסרון מהותי אחר במציאות, והספק שמא המעשה הנכון נמצא במקום אחר שומט את הקרקע מתחת לרגלינו. למרות הספק מצליח הרב קוק להכריע לדרך ממוצעת, בלי לסתור את הוראת הרבנים שקדמו לו, ובלי לפגוע בצמיחת המוסד החדש. כל זאת מתוך הכרה כי כל בניין הארץ תלוי בהבנת ערכה הרוחני – בלעדיו הזכות שלנו כאן איננה אלוהית ועלולה להיות נתונה במחלוקת מתמדת. אחרי שיובן היטב הטעם לישיבתנו בארץ, נוכל לבנות את ארץ ישראל במובן הגשמי והכלכלי, ולהשפיע מאותו הטוב לעולם כולו.
הרחבות
השתדל להיות איש
אֲבָל רוֹאֶה אָנֹכִי, שֶׁאִם יֵעָזֵב רַעְיוֹן זֶה מֵהִתְגַּשְּׁמוּתוֹ אָסוֹן גָּדוֹל נִשְׁקָף לְהַיַּהֲדוּת וּלְיִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. למרות האיסור שהיה קיים על לימודי חול בארץ ישראל, נרתם הרב קוק להקמת הגימנסיה החדשה. מקור להנהגתו אפשר למצוא במסכת אבות: "הוא היה אומר: אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, ולא הביישן למד ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה מחכים, ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש " [מסכת אבות ב, ה].
בדברי רבותינו מצאנו מספר פירושים לפתגם. הסולת למנחה כותב שכל מאמרי המשנה קשורים זה לזה. לכן פירוש הביטוי הוא – אף שאתה מלמד קפדן או מרבה בסחורה, אם אין אדם אחר שיכול ללמד תורה – עליך לעשות זאת ולא לכבוש מעיינך.
בדברי רבנו יונה על המשנה מצאנו פירוש נוסף: "ועוד נוכל לפרש במקום שאין אנשים גדולים ממך בחכמה השתדל להיות איש. ואל תמנע מלהחכים אף על פי שלא תמצא חכם בעירך גדול ממך. (ו)אף אם אין בדור ההוא כמותך תראה עצמך כא(י)לו (אתה חי) בדור חכמי התלמוד ואתה עמהם במקום אחד. גם כי תשיג למעלתם תחשוב כי אם אתה עומד עם הנביאים עד משה רבנו עליו-השלום ומתי תשיג למעלתם ולחכמתם. ובזה לא תתרשל לעולם מללמוד ובכל יום ויום הִתקן במדותיך כי תוסיף על חכמתך ותהיה כמעין הנובע" [שם].
פירוש שלישי כתב הרשב"ץ בספרו 'מגן אבות': "ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש. תרגום 'ויאבק איש עמו' [בראשית לב, כה], 'ואשתדל גבר '... כלומר, במקום שאין אנשים עומדים בפרץ לעסוק בצורכי צבור, השתדל להיות איש, ואף אם תתבטל מדברי תורה, וכמו שדרשו ב(פרק ה)אחרון מברכות [סג, א], 'עת לעשות לה' הפרו תורתך' [תהלים קיט, קכו], האי קרא מסיפיה לרישיה מדריש (=הפסוק נדרש מסופו לתחילתו), מה טעם הפרו תורתך, משום עת לעשות לה'. ובפרק שתי הלחם אמרו, פעמים שבטולה של תורה, זהו יסודה , דכתיב 'אשר שברת' [שמות לד, א], אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, יישר כוחך ששברת" [אבות ב, ה]. ייתכן שלפירוש זה רמז הרב קוק. למרות החרם שנהג באותו הזמן בארץ ישראל, הוא היה צריך "להיות איש" ו"להפר תורתך". לשיטתו, אם עולם התורה לא ייצור מסגרות שיאפשרו למעוניינים בכך לרכוש השכלה ומקצוע, יעזבו אותם אנשים את התורה ואת מסורת האבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
