ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
ניסן, ה'תשנ"ו
תערובת קטניות בפסח
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
163 - דג שבישלה או כבשה עובדת נכריה
164 - תערובת קטניות בפסח
165 - ייצוג לקוח התובע ריבית מיהודי על הלוואה
טען עוד
האם קניה בחנות במקום שיש חשש תערובת מקרי "דיעבד"?
כיצד לנהוג במקום שלא ידוע אחוז הקטניות, ואי אפשר לברר זאת?
תשובה
מותר לקנות ולאכול בפסח מאכלים שיש בהם תערובת קטניות, בתנאי שרוב המאכל אינו קטניות1 ובפרט יש להתיר במקום שנתערבו לפני פסח2, או במוצרים שמכילים רק שמן קטניות3 או מינים שיש לגביהם ספק, אם הם בכלל גזירת קטניות, כגון אגוזי-אדמה וסויה4.
ואולם בפסח אין להכין תבשיל כזה לכתחילה, ויש מתירים לבטל את הקטניות לפני פסח5.
וכאשר בא לפניך תבשיל בפסח, אשר אי-אפשר לברר את כמות הקטניות שבו, מותר להרבות עליו בתבשיל אחר, כך שהקטניות יהיו בוודאי מיעוט6.
____________________________
א. כתב ב"תרומת הדשן" (סו"ס קיג): "אפס, נראה אם נמצא גרגיר של מיני קטניות בקדירה או בתבשיל, לא מחמירינן כלל לאסור התבשיל אפילו באכילה, דגזירה דאיסור משהו ליתא אלא בתבואה דה' מינים". וכן פסק רמ"א בשו"ע אורח חיים (סי' תנג סע' א): "מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו [קטניות] תוך התבשיל". ואף-על-פי שמדברי "תרומת הדשן" משמע שלא התיר אלא במשהו, אבל אם ששים נגדו - אסור, מדברי רמ"א משמע שהתיר אפילו אין ס' כנגד הקטניות. וב"חק יעקב" (שם ס"ק ו) כתב שמדברי אחרונים משמע כרמ"א, שאפילו אין ששים כנגד הקטניות, מותר, וסיים שם: "ועיקר נ"ל כדעת האחרונים כיון שבלא"ה הוא חומרא והרחקה בעלמא... מ"מ רוב (של היתר) על כל פנים בעינן, ואם לא כן, לא מקרי תערובת כלל, דהוי כאוכל התבשיל מקטניות עצמן". וכן פסק ב"משנה ברורה" (סי' תנג ס"ק ח-ט) שכתב שם: "ומכל מקום, אותם גרגירים שמוצאים, צריך לזורקן, אם לא שאינו ניכר". ובשו"ת "באר יצחק" (סי' יא) כתב שדי שההיתר מרובה מן האיסור במשהו, כדי להתיר התערובת.
בטעם היתר תערובת קטניות כתבו אחרונים שהוא, שעל תערובת קטניות לא גזרו כלל. ועיין שו"ת "באר יצחק" (סי' יא) שדקדק כן בדברי ה"חק יעקב", וכן כתב בספר "חוקת הפסח" (סי' תנג סעיף ג).
ב. ב"פרי חדש" (שו"ע או"ח סי' תנג סוף סע' א) כתב: "מה שאמר [הרמ"א] ואינן אסורים אם נפלו לתוך התבשיל, מסתברא דכיון דאיכא רוב היתר, מבטלי, דלא עדיף מחלת חו"ל שמבטלה ברוב ואוכלה". משמע שלדעתו מותר לבטל קטניות לכתחילה ולאוכלן בפסח. וכן כתב בשו"ת "זרע אמת" (ח"ג או"ח סי' מח והובא ב"יחוה דעת" ח"ה סי' לב),. וכן דעת שו"ת "באר יצחק" (סי' יא הנ"ל) וזה לשונו: "משא"כ קטניות דבנ"ד דמערבין אותו מקודם הפסח, דאז מותר לבטלו ברוב כיון דשם היתר עליו מקודם הפסח, לכן ליתא בזה לאסור (משום) דאין מבטלין איסור לכתחילה, בפרט דאינו רק תקנת הגאונים, וקילא זו מן חלת חו"ל דמבטלי לכתחילה ברוב אף דהוי גזירה הקדומה, וכל שכן זה. וכיון דמבואר בחק יעקב (סי' תנג) דבתערובות רוב לא גזרו בקטניות אם כן הוא הדין בערבו במתכוין, ולהעמיד בטעם גמור גם כן מותר". אמנם לא התיר שם אלא לבטל קודם הפסח. וב"כף החיים" מובא בדעת הרמ"א שמותר לבטל רק בדיעבד, אבל לא לכתחילה.
ג. כתב הט"ז (יו"ד סי' קח ס"ק ד) ש"מותר לקנות מן העכו"ם דברים המבושלים בכליהם, שאין בהם משום בישול עכו"ם דסתם כליהם אינם בני יומם. ואע"פ שנותן טעם לפגם אסור לכתחילה, מכל מקום לא חשבינן לקניה לכתחילה". אם כן קנייה נחשבת דיעבד, ובדיעבד נותן טעם לפגם מותר. ויש לומר שהוא הדין בנדון דידן, דקנייה נחשבת דיעבד, ולפי זה מותר אפוא אף לדעת רמ"א לקנות מוצרים שיש בהם תערובת קטניות.
ד. רבים מן הראשונים סוברים שאיסור שאין לו עיקר מן התורה מותר לבטלו לכתחילה (עיין "אנציקלופדיה תלמודית" ערך: אין מבטלין איסורין לכתחילה, ציון 50).
ה. בשו"ת "יחוה דעת" (חלק ה סי' לב) דן המחבר בשאלה, האם לאשכנזים הנוהגים איסור בקטניות, מותר לאכול בכלים של ספרדים שנתבשלו בהם קטניות בפסח, והעלה להתיר, והסתמך על דברי רמ"א הנ"ל שהתיר בדיעבד תערובת קטניות כשהרוב היתר, "ולפי זה הדבר ברור שאין פליטת הכלים שבישלו בהם אורז וקטניות אוסר את התבשיל לבני אשכנז שנוהגים להחמיר באורז ובקטניות. ואפילו אם הכלים בני יומם יש להתיר שבודאי יש רוב היתר כנגד פליטת הכלים". והוא הדין בנדון דידן שמאכל, שיש בו תערובת קטניות לפסח, אין לאוסרו לאשכנזים, ואין כאן משום מבטל קטניות לכתחילה לפי שעושה כן בהיתר, לצורך אלה הנוהגים היתר בקטניות, כמו שהותרה פליטת הכלים לפי שבושלו בהם קטניות בהיתר. וכן כתב ב"יחוה דעת" (שם עמ' קנב). ו. נמצא דבנדון דידן הצטרפו כמה טעמים להתיר: (א) לא גזרו כלל על תערובת קטניות; (ב) לדעת ה"פרי חדש" ו"באר יצחק" מותר לבטל קטניות לכתחילה; (ג) איסור שאין לו עיקר מן התורה מותר לבטלו לכתחילה, לדעת הרבה ראשונים; (ד) מאחר שנתערבו המאכלים בהיתר - לצורך הנוהגים היתר בקטניות, אין לאסור - לדעת רמ"א המתיר במקום שהתערבו בדיעבד.
2 ראה שו"ת "באר יצחק" (סי' יא) שהתיר לבטל קטניות קודם הפסח. ואף יש דעות באחרונים (סי' תמז סעיף ד) שאפילו חמץ גמור מותר לבטל קודם הפסח, וקל וחומר שמותר לבטל קטניות קודם הפסח שכן איסורם שאינו אלא חומרא. ואפילו החולקים על ה"פרי חדש" יש לומר שיודו, שקודם הפסח מותר לבטל קטניות לכתחילה.
3 נחלקו אחרונים בשאלה, אם גם שמן-קטניות אסור בגזירת קטניות או לאו. עיין "מרחשת" (סי' ג) ו"אורח משפט" למרן הראי"ה קוק (סי' קח-קיא). ונהי דיש מחמירים בשמן-קטניות עצמו, בתערובת ודאי שאין להחמיר.
4 כנ"ל הערה 3, שאין להחמיר בתערובת קטניות במקום שיש מתירים לאכול את הקטניות עצמן. ועיין "תחומין" (כרך ג עמ' 166) שדן בעניין זה וב"מנחת יצחק" (ח"ו סי' עב) שם משמע שהוא אוסר לבטל לכתחילה, כדי למכור ולאכול בפסח.
5 כנ"ל הערה 1 כרמ"א שאסר לבטל קטניות לכתחילה. ואולם בשו"ת "באר יצחק" (סי' יא) התיר לבטל קטניות לכתחילה קודם הפסח.
6 על-פי עצת הראשל"צ הרב עובדיה יוסף, בעל-פה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
