בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • מבוא למשנת הראי"ה
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו

לָכֵן תַּחַת* לִדְחוֹת אֶת כָּל תֹּכֶן הָאֶרֶג הַמַּחֲשָׁבִי*, שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁל הַטּוֹב מַתְחִילִים לְהִתְנוֹצֵץ מִמֶּנּוּ וְשֶׁהֵם בְּעַצְמָם מְצוֹדְדִים נְפָשׁוֹת* לָלֶכֶת אֶל עָמְקֵי הַתְּהוֹם, מְקוֹם שִׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ הַמֵּמִית אֶת הַנְּשָׁמָה בְּעֹצֶם גְּבוּרָתוֹ, – מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת לֹא יִצְלַח בְּיָדוֹ*, – עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת אֶת הָאוֹר הַמְּקוֹרִי, לְגַלּוֹת אֶת הָרֹחַב וְאֶת הָעֹמֶק•, אֶת הַכְּלָלִיּוּת וְהַנִּצְחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹרָן-שֶׁל-יִשְׂרָאֵל. בירור הניצוצות
לְבָאֵר אֵיךְ* כָּל נִיצוֹץ טוֹב הַמִּתְגַּלֶּה בְּעוֹלָם אַחֵר הֲרֵי הוּא נוֹבֵעַ מִמְּקוֹרוֹ וּמִתְחַבֵּר אֵלָיו בְּחִבּוּר טִבְעִי.
אָז מִכָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַמִּתְגַּלִּים מֵחָדָשׁ יִתְוַסֵּף אוֹר וְחַיִּים לְנִשְׁמַת הָאֻמָּה הַכַּבִּירָה בְּעֹז רוּחָהּ, בְּכֹחַ-אֱלֹהִים שֶׁבָּהּ, וּלְבָבוֹת צְמֵאֵי-אוֹרָה יַבִּיטוּ אֵלֶיהָ וְנָהֲרוּ וְלֹא יֵלְכוּ לִרְעוֹת בְּשָׂדֶה אַחֵר גַּם אֶת אוֹתוֹ הַמִּרְעֶה אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַחֲשֹׁב שֶׁאַךְ שָׁם* הוּא מְקוֹמוֹ.
וַעֲתִידָה הַסּוֹבְלָנוּת* לְהִתְפַּשֵּׁט, עַד שֶׁיּוּכַל* רוּחַ הָאָדָם בִּכְלָלוֹ לִמְצֹא אֶת הַנִּיצוֹץ הַטָּמִיר בְּכֻלָּן, וּמִמֵּילָא יִזָּרֵק כָּל הַסִּיג הָלְאָה, "וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ" (זכריה ט, ז), וִיצֹרְפוּ* כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לָאֲבוּקָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, וְאָז תַּהֲפֹךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד'. "הָגוֹ* סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי" (משלי כה, ד).
(אורות, זרעונים, למלחמת הדעות והאמונות)
___________________________________
תַּחַת – במקום. תֹּכֶן הָאֶרֶג הַמַּחֲשָׁבִי – לכל אמונה יש את התוכן המורכב מפרטים רבים שהיא מאמינה בו. מְצוֹדְדִים נְפָשׁוֹת – הנקודות הטובות שבכל אמונה מושכות את האנשים ללכת אחריהם אל אותה אמונה שסופה להחשיך את הנשמה. לֹא יִצְלַח בְּיָדוֹ – להמית את הנשמה. לְבָאֵר אֵיךְ וכו' – לגלות איך כל נקודה טובה, של אמת וצדק שנמצאת בכל האמונות, מגיעה מתוכנם הרוחני של ישראל ובתורתם מצויה ההדרכה האמיתית איך לחיות אותה בצורה הנכונה. שֶׁאַךְ שָׁם – רק שם, לפי שיגלו שהכל כבר נמצא בתורתן של ישראל. הַסּוֹבְלָנוּת – ההבנה שבכל דבר קיים ניצוץ של אמת. עַד שֶׁיּוּכַל וכו' – כלל האנושות ידע למצוא את הטוב הנעלם בכל דבר ולהסיר את העטיפות המקולקלות " דָמָיו ", " וְשִׁקֻּצָיו ". וִיצֹרְפוּ – יצטרפו. הָגוֹ – הוציא.


ביאורים
בפסקה זו הרב מתמודד באופן ישיר עם מצבו של עם ישראל בדורות האחרונים. רבים וטובים מישראל נהו אחרי אידיאולוגיות שונות שגרמו להם לעזוב את חיק היהדות. רבים מראשי התנועה הציונית באו ממשפחות מאמינות ויראות שמיים, וכתוצאה מהליכה אחרי רעיונות שונים שסחפו רבים כגון הרעיון הסוציאליסטי, הקומוניסטי ורעיונות תנועת ההשכלה, נטשו את מורשת אבותיהם והפסיקו לקיים אורח חיים יהודי. את כל השורשים הרוחניים הטובים של הרעיונות הללו ששבו לבבות רבים בעולם היהודי מכנה הרב "ניצוצות קטנים", משמעות הכינוי הזה הוא שהשורשים של הרעיונות הללו אינם שקריים מיסודם, אלא שיש בהם זיק של אמת. חלקים קטנים שכל עוצמתם נשאבת ממקור הנעלם מעיני אלה ההולכים אחרי הרעיונות הללו. אך כאמור, כדי להילחם את מלחמת האמונות והדעות, אין זה מספיק לצעוק ולהתנגד לרעיונות עצמם, כי אכן יש ברעיונות הללו נקודות אמת. לפי דברי הרב יש להעלות את נקודות האמת הללו אל שורשם. להעלות את הניצוץ אל מקורו האלוהי. להסביר שכל הרעיונות הגדולים שמושכים את הלבבות אינם זרים לרוח ישראל, אלא מקבלים את מקומם הנכון והמתוקן בתוך מארג התורה. הסובלנות משמשת במקרה הזה כאמצעי להעמיק ולבחון כיצד גם בדעות שנראות במבט ראשון כרחוקות מהעולם היהודי, שורשים עמוקים שניתן לחבר בצורה מתוקנת אל רצון ה'. כך למשל יהודים שנטשו את קיום המצוות בגלל מחשבה שהיהדות לא מאמינה בצורך ליישב את הארץ, יכלו לשמור על יהדותם לאחר שהיו שומעים כמה רעיון זה לקוח מתוך התורה ולא מנוגד לה. על ידי דרך זו, מלמד הרב כיצד מוצאות הדעות השונות את מקומן הנכון וממילא – סרות קליפותיהן של דעות אלו.
הרחבות
•איך מחזירים את עם ישראל בתשובה?
עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת אֶת הָאוֹר הַמְּקוֹרִי, לְגַלּוֹת אֶת הָרֹחַב וְאֶת הָעֹמֶק. רבים מכתביו של הרב קוק עוסקים בהתמודדות עם הכפירה, שהתחילה להיות נפוצה וגרמה לרבים מבני עמנו לעזוב את התורה והמצוות. אחד המאמרים המרכזיים ביותר בנושא זה, בהם מברר הרב קוק את יחסו לחילוניות, הוא 'מאמר הדור' [עקבי הצאן עמ' קז-קטז]. במאמר זה מברר הרב קוק גם את אופיו הנפשי המיוחד של הדור: "מוסרם (של המחנכים שהטיפו ליראת העונש) אינו לוקח את לבבו (של הדור) ואינו משביר את צמאונו. גם אינו מטיל עליו שום אימה ופחד, שכבר התעלה בתכונתו מלהיות מעמיד אופי לחייו מפני בריחה מפחד איזה שהיה, בין מוחשי בין ציורי, בין חומרי בין רוחני... הוא מוכשר רק להתרומם, ללכת באורח חיים ההולכת למעלה למשכיל, אבל לא יוכל גם אם ירצה להיות כפוף ושחוח, נושא עול ונטל, אשר לא יוכל למצֹא בתוכו רושם של אור חיים, לדעה ורגש; הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה שיראת הרוממות תתחבר עמה" [עמ' קיא]. מדברים אלו עולה כי יש לנסות להאהיב את התורה על הדור, ולא לעסוק רק בהדרכה למעשים חיצוניים, גם אם יוטל עליהם עונש כבד בעולם-הבא.
שאלות לדיון
כיצד הרב קוק היה נוהג עם דעותיהם של: פרעה, המן הרשע והיטלר?
חשוב על דעה שאתה מתנגד לה בחריפות. האם הדרכת הרב קוק נראית לך מציאותית בעניין זה?

לרפואת ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il