ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו
לְבָאֵר אֵיךְ* כָּל נִיצוֹץ טוֹב הַמִּתְגַּלֶּה בְּעוֹלָם אַחֵר הֲרֵי הוּא נוֹבֵעַ מִמְּקוֹרוֹ וּמִתְחַבֵּר אֵלָיו בְּחִבּוּר טִבְעִי.
אָז מִכָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַמִּתְגַּלִּים מֵחָדָשׁ יִתְוַסֵּף אוֹר וְחַיִּים לְנִשְׁמַת הָאֻמָּה הַכַּבִּירָה בְּעֹז רוּחָהּ, בְּכֹחַ-אֱלֹהִים שֶׁבָּהּ, וּלְבָבוֹת צְמֵאֵי-אוֹרָה יַבִּיטוּ אֵלֶיהָ וְנָהֲרוּ וְלֹא יֵלְכוּ לִרְעוֹת בְּשָׂדֶה אַחֵר גַּם אֶת אוֹתוֹ הַמִּרְעֶה אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַחֲשֹׁב שֶׁאַךְ שָׁם* הוּא מְקוֹמוֹ.
וַעֲתִידָה הַסּוֹבְלָנוּת* לְהִתְפַּשֵּׁט, עַד שֶׁיּוּכַל* רוּחַ הָאָדָם בִּכְלָלוֹ לִמְצֹא אֶת הַנִּיצוֹץ הַטָּמִיר בְּכֻלָּן, וּמִמֵּילָא יִזָּרֵק כָּל הַסִּיג הָלְאָה, "וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ" (זכריה ט, ז), וִיצֹרְפוּ* כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לָאֲבוּקָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, וְאָז תַּהֲפֹךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד'. "הָגוֹ* סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי" (משלי כה, ד).
(אורות, זרעונים, למלחמת הדעות והאמונות)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
44 - סובלנות ישראל חלק ב'
45 - סובלנות ישראל חלק ג'
46 - לימוד שבועי באמונה א- ז תמוז תשע"ד
טען עוד
ביאורים
בפסקה זו הרב מתמודד באופן ישיר עם מצבו של עם ישראל בדורות האחרונים. רבים וטובים מישראל נהו אחרי אידיאולוגיות שונות שגרמו להם לעזוב את חיק היהדות. רבים מראשי התנועה הציונית באו ממשפחות מאמינות ויראות שמיים, וכתוצאה מהליכה אחרי רעיונות שונים שסחפו רבים כגון הרעיון הסוציאליסטי, הקומוניסטי ורעיונות תנועת ההשכלה, נטשו את מורשת אבותיהם והפסיקו לקיים אורח חיים יהודי. את כל השורשים הרוחניים הטובים של הרעיונות הללו ששבו לבבות רבים בעולם היהודי מכנה הרב "ניצוצות קטנים", משמעות הכינוי הזה הוא שהשורשים של הרעיונות הללו אינם שקריים מיסודם, אלא שיש בהם זיק של אמת. חלקים קטנים שכל עוצמתם נשאבת ממקור הנעלם מעיני אלה ההולכים אחרי הרעיונות הללו. אך כאמור, כדי להילחם את מלחמת האמונות והדעות, אין זה מספיק לצעוק ולהתנגד לרעיונות עצמם, כי אכן יש ברעיונות הללו נקודות אמת. לפי דברי הרב יש להעלות את נקודות האמת הללו אל שורשם. להעלות את הניצוץ אל מקורו האלוהי. להסביר שכל הרעיונות הגדולים שמושכים את הלבבות אינם זרים לרוח ישראל, אלא מקבלים את מקומם הנכון והמתוקן בתוך מארג התורה. הסובלנות משמשת במקרה הזה כאמצעי להעמיק ולבחון כיצד גם בדעות שנראות במבט ראשון כרחוקות מהעולם היהודי, שורשים עמוקים שניתן לחבר בצורה מתוקנת אל רצון ה'. כך למשל יהודים שנטשו את קיום המצוות בגלל מחשבה שהיהדות לא מאמינה בצורך ליישב את הארץ, יכלו לשמור על יהדותם לאחר שהיו שומעים כמה רעיון זה לקוח מתוך התורה ולא מנוגד לה. על ידי דרך זו, מלמד הרב כיצד מוצאות הדעות השונות את מקומן הנכון וממילא – סרות קליפותיהן של דעות אלו.
הרחבות
•איך מחזירים את עם ישראל בתשובה?
עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת אֶת הָאוֹר הַמְּקוֹרִי, לְגַלּוֹת אֶת הָרֹחַב וְאֶת הָעֹמֶק. רבים מכתביו של הרב קוק עוסקים בהתמודדות עם הכפירה, שהתחילה להיות נפוצה וגרמה לרבים מבני עמנו לעזוב את התורה והמצוות. אחד המאמרים המרכזיים ביותר בנושא זה, בהם מברר הרב קוק את יחסו לחילוניות, הוא 'מאמר הדור' [עקבי הצאן עמ' קז-קטז]. במאמר זה מברר הרב קוק גם את אופיו הנפשי המיוחד של הדור: "מוסרם (של המחנכים שהטיפו ליראת העונש) אינו לוקח את לבבו (של הדור) ואינו משביר את צמאונו. גם אינו מטיל עליו שום אימה ופחד, שכבר התעלה בתכונתו מלהיות מעמיד אופי לחייו מפני בריחה מפחד איזה שהיה, בין מוחשי בין ציורי, בין חומרי בין רוחני... הוא מוכשר רק להתרומם, ללכת באורח חיים ההולכת למעלה למשכיל, אבל לא יוכל גם אם ירצה להיות כפוף ושחוח, נושא עול ונטל, אשר לא יוכל למצֹא בתוכו רושם של אור חיים, לדעה ורגש; הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה שיראת הרוממות תתחבר עמה" [עמ' קיא]. מדברים אלו עולה כי יש לנסות להאהיב את התורה על הדור, ולא לעסוק רק בהדרכה למעשים חיצוניים, גם אם יוטל עליהם עונש כבד בעולם-הבא.
שאלות לדיון
כיצד הרב קוק היה נוהג עם דעותיהם של: פרעה, המן הרשע והיטלר?
חשוב על דעה שאתה מתנגד לה בחריפות. האם הדרכת הרב קוק נראית לך מציאותית בעניין זה?
לרפואת ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
