ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פול שאול בן רבקה ג'ואן הי"ו
הַסַּבְלָנוּת מְקוֹר חַיִּים הִיא.
אֲבָל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה מִתּוֹךְ הַטֹּהַר שֶׁל הַדַּעַת וְהַמּוּסָר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְבָּרֵר כִּי אִם מִתּוֹךְ הַהַכָּרָה הַבְּהִירָה בְּהַמַּהוּת שֶׁל חַיֵּי הָאֻמָּה וְנִשְׁמָתָהּ הַתּוֹלַדְתִּית, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה מִתּוֹךְ רַכְרוּכִית הַלֵּב וְרִפְיוֹן הָרוּחַ, הֲרֵי הִיא נַעֲשֵׂית לְסַם מֵמִית וּמְכַלֶּה, שֶׁסּוֹפוֹ לְהָבִיא קִנְאָה מָרָה וְקָשָׁה כִּשְׁאוֹל, שֶׁמַּחְזִיקֶיהָ יִהְיוּ דַּוְקָא הַדּוֹגְלִים בְּשֵׁם הַסַּבְלָנוּת.
כְּשֶׁאָנוּ מַבְחִינִים יָפֶה אֶת הָעֶרֶךְ הָעַצְמִי שֶׁיֵּשׁ לְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל לִדְבַר ד' אֲשֶׁר עִמּוֹ עִם רוּחוֹ וּמַהוּתוֹ, וְכָל מִפְלְאוֹת חַיָּיו הָאֲרֻכִּים וְהַנִּפְלָאִים, נֵדַע וְנַכִּיר מִיָּד, כִּי הַסַּבְלָנוּת הַבָּאָה לַחְסֹם אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל עֹז הַחַיִּים לַעֲמֹד עַל יָדוֹ נֶגֶד כָּל מְהָרֵס עַד הַיְסוֹד אֶת נִשְׁמַת הָאֻמָּה, וּמַכְנִיס רוּחַ תֹּהוּ בְּמַעֲרֶכֶת חַיָּיו, הִיא דּוֹמָה לְאוֹתָהּ הַסַּבְלָנוּת שֶׁל הָאִישׁ הָרוֹאֶה שֶׁכְּבוֹד בֵּיתוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נָתוּן הוּא לְמִרְמַס כָּל פָּרִיץ וְהוֹלֵל, וְהוּא בְּרִפְיוֹנוֹ מְעַמְעֵם וּמַחֲשֶׁה.
(אגרות הראיה, אגרת תתעא)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
47 - סובלנות חלק ד'
48 - סובלנות חלק ה'
49 - סובלנות חלק ו'
טען עוד
ביאורים
הזכרנו כבר שהסובלנות עליה הרב מדבר כתכונה חיונית ונצרכת איננה סובלנות רכרוכית הנובעת מספקנות, חולשה וחוסר בהירות. הסובלנות שהרב מדבר עליה נובעת מאמונה בטוב האלוהי שקיים במקומות שונים: בדעות, במקומות, באנשים וברעיונות. סובלנות שכזו מוצאת חיים וטוב במקומות רבים, וכך היא חיונית וחשובה. כיצד נדע מתי מדובר בסובלנות שגויה והרסנית? כדי להבהיר זאת הרב משתמש במשל חריף על אף שניסוחו עדין: מה היינו אומרים על אדם הרואה כיצד נכנס גבר זר לביתו ופוגע בצניעותה של אשתו או בתו וטוען: "תראה, אל תהיה פנאט, כל אחד והאמת שלו, לי זה מפריע אך כל אחד ורצונו...", מן הסתם היינו אומרים שאדם כזה כנראה חולה בנפשו. ישנם מצבים בהם אין מקום לסובלנות, אלא יש להגיב מיד ובכל התקיפות. כך צריך להיות המצב גם בדעות. ישנן דעות הרסניות שהסיבה שאיננו מתנגדים אליהן היא בגלל שהחושים הרוחניים – המוסריים שלנו נחלשו מרוב שחיקה. כך למשל: מי ששקר נחשב מבחינתו קו אדום, לא יוכל לשאת מישהו שלא אומר את האמת. ואילו מי שרגיל לכך או שבעולמו הפנימי אין התנגדות מוחלטת לסטייה מהאמת, כבר לא כל כך יתנגד לשקר. במילים אחרות: סובלנות אמיתית חייבת לנבוע מעמדה של עומק וגבורה, של קדושה, של חיבור לתורה. כל סובלנות מסוג אחר תהיה סובלנות שלא לגמרי ברור לה מה נכון, ולכן מוותרת ואיננה עומדת על שלה.
הרחבות
סבלנות, עכשיו...?!
הַסַּבְלָנוּת מְקוֹר חַיִּים הִיא. אֲבָל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? הרב קוק נתן מקום מכובד לחופש המחשבה, אך הגביל אותו בשני סייגים עיקריים:
א. החופש מתאפשר רק לאחר שהאמונה מבוססת באדם: "החקירה החֹפשית, אינה יכולה להזיק את הלב שכבר קלט בתוכו את העומק התמציתי של מהות האמונה, שהוא יסוד העילוי הנשמתי היותר בהיר של האדם, אדרבה, עוד תוסיף עליו גודל ויפעה (יופי). אבל כל זמן שהתמצית העליון לא נקלט יפה בלב, עד שכשל כֹחו לנהל את חיי המעשה וההרגש, אז כל חקירה חֹפשית, מקעקעת (הורסת) היא את היסוד של אפשרות פעולת הרגש הטוב, העומד למעלה מהשכל ההגיוני, וממילא תתהפך חקירה זו אחר כך למין כפירה עקשנית" [אורות האמונה עמ' 58].
ב. השקפת העולם צריכה להתבסס על תובנות שכליות, ולא על ידי דמיונות: "השאיפה לחופש הדעות יש בה צד טוב וצד רע, צד קדוש וצד טמא. הצד הטוב הוא כשהשאיפה הזאת מתרוממת מהמועקה של הדמיון ושל התאות החֳמריות. אז הדעה מתהלכת במהלכה החֹפשי ומאשרת (מחזקת) את האדם ואת החברה. והצד הרע שבה הוא כשהציור של חופש הדעות עושה את דרכו על פי הנטיות הטבעיות שבאדם, שהמזג והדמיון, הנטיה התאונית וכל מה ששפל מצד הבהמיות של האדם, רושם עליו את רשימתו" [מדות הראיה חופש א].
שאלות לדיון
האם ניתן לטעון על דעות מסוימות כיום שהן נובעות מרכרוכיות ולכן אינן קבילות?
האם אתה מכיר אנשים או דעות הדוגלים בסובלנות שהפכו לקנאים כפי שמתאר הרב קוק?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
