ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עדי בת הדס הי"ו
וְכַאֲשֶׁר נִגְמְרָה עֲצָתִי וְהִסְכַּמְתִּי לְחַבְּרוֹ, תִּקַּנְתִּי אָשְׁיוֹתָיו*, וְהִצַּעְתִּי מְכוֹנוֹתָיו, וּבָנִיתִי אוֹתוֹ עַל עֲשָׂרָה שָׁרָשִׁים, מְקַבְּצִים כָּל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, וְחִלַּקְתִּי אוֹתוֹ לַעֲשָׂרָה שְׁעָרִים, כָּל שַׁעַר מֵהֶם מְיֻחָד לְשֹׁרֶשׁ אֶחָד מִשָּׁרָשָׁיו, כּוֹלֵל אֶת גְּבוּלָיו וּמַחְלְקוֹתָיו*, וְהָעִנְיָנִים הַתְּלוּיִם בּוֹ, וְהַפָּנִים הַמַּפְסִידִים אוֹתוֹ. וַאֲנִי אוֹחֵז בּוֹ הַדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה* לְהָעִיר, לְהוֹרוֹת וּלְהַשְׂכִּיל בַּלָּשׁוֹן הַמְבֹאָר הַקָּרוֹב וְהַנּוֹהֵג, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְבָאֲרוֹ קָרוֹב לְהָבִין. וְאַנִּיחַ הַלָּשׁוֹן הֶעָמֹק וְהַמִּלּוֹת הַנָּכְרִיוֹת* וְהַמּוֹפְתִים* הַהוֹלְכִים עַל דֶּרֶךְ מְלֶאכֶת הַנִּצּוּחַ, שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אַנְשֵׁי חָכְמַת הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי "אַלְגִ'דָאל", וְהַמֶּחְקָרִים הָרְחוֹקִים, אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן לְהִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶם בַּסֵּפֶר הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵבֵאתִי בּוֹ אֶלָּא הָרְאָיוֹת הַמַּסְפִּיקוֹת, אֲשֶׁר תִּתְיַשֵּׁב הַדַּעַת עֲלֵיהֶן עַל מִשְׁפְּטֵי הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַפִּילוֹסוֹף: "אֵין רָאוּי* שֶׁנְּבַקֵּשׁ בְּהַשָּׂגַת כָּל מֶחְקָר מְצִיאוּתוֹ עַל דֶּרֶךְ הַמּוֹפֵת, כִּי אֵין כָּל מֶחְקָר שִׂכְלִי נִמְצָא בְּמוֹפֵת, וְלֹא שֶׁנְּבַקֵּשׁ בְּחָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ* הַדָּבָר הַמַּסְפִּיק, וְלֹא בְּחָכְמַת הָאֱלֹהוּת* לְהַרְגִּישׁ וּלְהַמְשִׁיל, וְלֹא בִּתְחִלַּת הַחָכְמָה* הַטִּבְעִית מוֹפֵת, וְלֹא בְרֵאשִׁית הַמוֹפֵת מוֹפֵת"*. כִּי כַאֲשֶׁר נִשָּׁמֵר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יֵקַל עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ אֶל בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְאִם לֹא נַעֲשֶׂה כֵן, נִתְעֶה מִדֶּרֶךְ עִנְיָנֵנוּ, וְיִקְשֶׁה עָלֵינוּ לִמְצֹא מַה שֶּׁהָיְתָה כַוָּנָתֵנוּ אֵלָיו.
סוגי הראיות בספר
וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה סִפְרִי זֶה מִן הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית, נִשְׁמַרְתִּי בוֹ מִן הָרְאָיוֹת שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת עַל דֶּרֶךְ חָכְמַת הַדִּבּוּר וְחָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ*, אֶלָּא בַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן* מִמֶּנּוּ, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּדְחָקֵנוּ הַצֹּרֶךְ אֲלֵיהֶן מִפְּנֵי דַקּוּת מֶחְקָרֵנוּ בוֹ. וְשַׂמְתִּי רֹב רְאָיוֹתַי מִן הַדְּבָרִים הַמֻּשְׂכָּלִים וְקֵרַבְתִּים בְּדִמְיוֹנִים הַקְּרוֹבִים, אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם סָפֵק, וְסָמַכְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁמָּצָאתִי כָּתוּב בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים, וְאַחַר כָּךְ סָמַכְתִּי לָהֶם דִּבְרֵי הַקַּבָּלוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמִן הַחֲסִידִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל אֻמָּה, שֶׁהִגִּיעוּ דִבְרֵיהֶם אֵלֵינוּ, מִפְּנֵי שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁיִּהְיוּ הַלְּבָבוֹת נוֹטִים אֲלֵיהֶם וּמַקְשִׁיבִים אֶל חָכְמָתָם, כְּמוֹ דִבְרֵי הַפִּילוֹסוֹפִים וּמוּסַר הַפְּרוּשִׁים וּמִנְהֲגֵיהֶם הַמְשֻׁבָּחִים. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין לט, ב): "כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יְחֶזְקֵאל יא, יב): "וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יְחֶזְקֵאל ה, ז): "לֹא עֲשִׂיתֶם", הָא כֵיצַד? כַּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם לֹא עֲשִׂיתֶם, כַּמְקֻלְקָלִים שֶׁבָּהֶם* עֲשִׂיתֶם". וְאָמְרוּ (מְגִלָּה טז, א): "כָּל הָאוֹמֵר דְּבַר חָכְמָה אֲפִלּוּ בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרָא חָכָם". וְאָמְרוּ בַּהֲבָאַת הַמְּשָׁלִים לְקָרֵב הָעִנְיָנִים הַקָּשִׁים בָּהֶם (עֵרוּבִין כא, ב): "אַגְמְרֵהּ בְּסִימָנִין* וְאַסְבְּרֵהּ בֵּדְדָמֵי לֵיהּ". וְהֶחָכָם אָמַר (מִשְׁלֵי א, ו): "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם".
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
15 - הקדמה חלק י"ג
16 - הקדמה חלק י"ד
17 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשע"ד
טען עוד
ביאורים
הספר בנוי מעשרה שערים הכוללים עשרה משורשי היהדות שהם היסודות של חובות הלבבות. כל שער מברר יסוד אחד, מקיף את גדריו וחלקיו.
הספר מיועד להמון העם ולא רק ללמדנים או לבקיאים בתורת הפילוסופיה ולכן רבנו בחיי בחר לבאר את דבריו בהוכחות פשוטות וברורות ולא התעסק בראיות מסובכות הדורשות ידע מקדים ונרחב בפילוסופיה. ההתעסקות בראיות מורכבות תסיט את הלימוד מעיקרו שהוא בירור חובות הלב של האדם והפנמתם. רק בשער הראשון, שער הייחוד, רבנו בחיי עוסק בראיות מורכבות יותר מכיוון שהנושא הוא החכמה האלוהית שהוא נושא עדין אשר דורש מחשבה מעמיקה יותר והוכחות מתחומים נוספים. רבנו בחיי גם מעדיף להשתמש בשפה ברורה ופשוטה ולא בסגנון עמוק ומסובך. הוא אינו משתמש במילים גבוהות שאינן מוכרות לרוב הלומדים. מטרת הספר היא שהעם יתעלה ויבין איך לקיים את חובות הלבבות ולכן צריך לדבר בשפה ובהוכחות המתאימים לקהל הלומדים.
רוב הראיות וההוכחות שיביא לדבריו מתקבלות על ידי השכל הישר. רבנו בחיי צירף להם משלים אשר יקרבו את ההוכחה לשכלנו. הסיוע במשל כדי להבין על ידו דברים שכליים קשים על מנת לקרב בהם הוא דבר טוב, כמו שמצינו שעשה כן שלמה המלך.
לאחר שבירר את הסוגייה בשכלו הוא חיזק את מסקנותיו מתוך הנביאים ומדברי חז"ל. רבנו בחיי מוסיף ואומר שנעזר גם בחוכמתם של חכמי אומות העולם והביא מהם בספרו. יתכן שיהיו אנשים שדווקא חכם מאומות העולם שאומר את הדברים יגרום להם להפנימם. אין כל פסול בהבאת דברי חכמים שאינם מעם ישראל. כבר מדברי חז"ל אנו למדים שנדרש מאיתנו ללמוד מהדברים המתוקנים שקיימים באומות העולם. ולכן אפשר לצטט מהם כסיוע וכתוספות ביאור לעבודת הלב שהתורה מחייבת כל יהודי לעשות.
הרחבות
•חכמה בגויים - תאמין
סָמַכְתִּי לָהֶם דִּבְרֵי הַקַּבָּלוֹת... מִן הַחֲסִידִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל אֻמָּה. אומר המדרש: "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים – תאמן... יש תורה בגוים - אל תאמן" [איכה רבה ב, יג]. ההסבר המקובל הוא "שאף שיש בהם גם כן חכמה, אבל החכמה אין מורה אותם דרך הטוב, שעל שם זה נקרא תורה, שיורה דרך ה'" [ פרי צדיק דברים ד].
אמנם רבנו עובדיה מברטנורא כתב: "לפי שמסכת זו (אבות)... כולה מוסרים ומידות, וחכמי אומות העולם גם כן חיברו ספרים כמו שבדו מליבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו. לפיכך התחיל התנא במסכת זו: משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכתא לא בדו אותם חכמי המשנה מליבם, אלא אף אלו נאמרו בסיני" [אבות א, א]. דברים אלו לכאורה סותרים את דברי רבנו בחיי.
הרב קוק ביאר שיש "מחשבות כלליות גדולות וקדושות שאינן נוגעות כלל בנחלת כל גוי ואומה, וכל חכמי לב, וכל קדושי רוח, שבכל האדם אשר על פני האדמה, שוים בהן לטובה... סוג הדברים מצד עצמם מאירים ומשלימים, כל זמן שהם עומדים ברום גבהם, ואינם משתפלים לרדת להעסיק עמם איזה צביון חברותי מיוחד. ומזה המין נהגו גדולי הדורות מעולם לקבל באהבה את הנאמר 'מן החסידים והחכמים שבכל אומה'" (עקבי הצאן, המחשבות. ייתכן שזו הכוונה ב'פרי צדיק'). אם כן, ברור שרבנו בחיי למד מחכמי האומות רעיונות כלליים, ולא הלכות מעשיות , אותן למדנו רק מחכמי ישראל, ככתוב במסכת אבות.
לרפואת עדי בת הדס הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
