ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עדי בת הדס הי"ו
וְכַאֲשֶׁר נִגְמְרָה עֲצָתִי וְהִסְכַּמְתִּי לְחַבְּרוֹ, תִּקַּנְתִּי אָשְׁיוֹתָיו*, וְהִצַּעְתִּי מְכוֹנוֹתָיו, וּבָנִיתִי אוֹתוֹ עַל עֲשָׂרָה שָׁרָשִׁים, מְקַבְּצִים כָּל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, וְחִלַּקְתִּי אוֹתוֹ לַעֲשָׂרָה שְׁעָרִים, כָּל שַׁעַר מֵהֶם מְיֻחָד לְשֹׁרֶשׁ אֶחָד מִשָּׁרָשָׁיו, כּוֹלֵל אֶת גְּבוּלָיו וּמַחְלְקוֹתָיו*, וְהָעִנְיָנִים הַתְּלוּיִם בּוֹ, וְהַפָּנִים הַמַּפְסִידִים אוֹתוֹ. וַאֲנִי אוֹחֵז בּוֹ הַדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה* לְהָעִיר, לְהוֹרוֹת וּלְהַשְׂכִּיל בַּלָּשׁוֹן הַמְבֹאָר הַקָּרוֹב וְהַנּוֹהֵג, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְבָאֲרוֹ קָרוֹב לְהָבִין. וְאַנִּיחַ הַלָּשׁוֹן הֶעָמֹק וְהַמִּלּוֹת הַנָּכְרִיוֹת* וְהַמּוֹפְתִים* הַהוֹלְכִים עַל דֶּרֶךְ מְלֶאכֶת הַנִּצּוּחַ, שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אַנְשֵׁי חָכְמַת הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי "אַלְגִ'דָאל", וְהַמֶּחְקָרִים הָרְחוֹקִים, אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן לְהִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶם בַּסֵּפֶר הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵבֵאתִי בּוֹ אֶלָּא הָרְאָיוֹת הַמַּסְפִּיקוֹת, אֲשֶׁר תִּתְיַשֵּׁב הַדַּעַת עֲלֵיהֶן עַל מִשְׁפְּטֵי הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַפִּילוֹסוֹף: "אֵין רָאוּי* שֶׁנְּבַקֵּשׁ בְּהַשָּׂגַת כָּל מֶחְקָר מְצִיאוּתוֹ עַל דֶּרֶךְ הַמּוֹפֵת, כִּי אֵין כָּל מֶחְקָר שִׂכְלִי נִמְצָא בְּמוֹפֵת, וְלֹא שֶׁנְּבַקֵּשׁ בְּחָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ* הַדָּבָר הַמַּסְפִּיק, וְלֹא בְּחָכְמַת הָאֱלֹהוּת* לְהַרְגִּישׁ וּלְהַמְשִׁיל, וְלֹא בִּתְחִלַּת הַחָכְמָה* הַטִּבְעִית מוֹפֵת, וְלֹא בְרֵאשִׁית הַמוֹפֵת מוֹפֵת"*. כִּי כַאֲשֶׁר נִשָּׁמֵר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יֵקַל עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ אֶל בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְאִם לֹא נַעֲשֶׂה כֵן, נִתְעֶה מִדֶּרֶךְ עִנְיָנֵנוּ, וְיִקְשֶׁה עָלֵינוּ לִמְצֹא מַה שֶּׁהָיְתָה כַוָּנָתֵנוּ אֵלָיו.
סוגי הראיות בספר
וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה סִפְרִי זֶה מִן הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית, נִשְׁמַרְתִּי בוֹ מִן הָרְאָיוֹת שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת עַל דֶּרֶךְ חָכְמַת הַדִּבּוּר וְחָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ*, אֶלָּא בַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן* מִמֶּנּוּ, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּדְחָקֵנוּ הַצֹּרֶךְ אֲלֵיהֶן מִפְּנֵי דַקּוּת מֶחְקָרֵנוּ בוֹ. וְשַׂמְתִּי רֹב רְאָיוֹתַי מִן הַדְּבָרִים הַמֻּשְׂכָּלִים וְקֵרַבְתִּים בְּדִמְיוֹנִים הַקְּרוֹבִים, אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם סָפֵק, וְסָמַכְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁמָּצָאתִי כָּתוּב בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים, וְאַחַר כָּךְ סָמַכְתִּי לָהֶם דִּבְרֵי הַקַּבָּלוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמִן הַחֲסִידִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל אֻמָּה, שֶׁהִגִּיעוּ דִבְרֵיהֶם אֵלֵינוּ, מִפְּנֵי שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁיִּהְיוּ הַלְּבָבוֹת נוֹטִים אֲלֵיהֶם וּמַקְשִׁיבִים אֶל חָכְמָתָם, כְּמוֹ דִבְרֵי הַפִּילוֹסוֹפִים וּמוּסַר הַפְּרוּשִׁים וּמִנְהֲגֵיהֶם הַמְשֻׁבָּחִים. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין לט, ב): "כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יְחֶזְקֵאל יא, יב): "וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יְחֶזְקֵאל ה, ז): "לֹא עֲשִׂיתֶם", הָא כֵיצַד? כַּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם לֹא עֲשִׂיתֶם, כַּמְקֻלְקָלִים שֶׁבָּהֶם* עֲשִׂיתֶם". וְאָמְרוּ (מְגִלָּה טז, א): "כָּל הָאוֹמֵר דְּבַר חָכְמָה אֲפִלּוּ בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרָא חָכָם". וְאָמְרוּ בַּהֲבָאַת הַמְּשָׁלִים לְקָרֵב הָעִנְיָנִים הַקָּשִׁים בָּהֶם (עֵרוּבִין כא, ב): "אַגְמְרֵהּ בְּסִימָנִין* וְאַסְבְּרֵהּ בֵּדְדָמֵי לֵיהּ". וְהֶחָכָם אָמַר (מִשְׁלֵי א, ו): "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם".
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
15 - הקדמה חלק י"ג
16 - הקדמה חלק י"ד
17 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשע"ד
טען עוד
ביאורים
הספר בנוי מעשרה שערים הכוללים עשרה משורשי היהדות שהם היסודות של חובות הלבבות. כל שער מברר יסוד אחד, מקיף את גדריו וחלקיו.
הספר מיועד להמון העם ולא רק ללמדנים או לבקיאים בתורת הפילוסופיה ולכן רבנו בחיי בחר לבאר את דבריו בהוכחות פשוטות וברורות ולא התעסק בראיות מסובכות הדורשות ידע מקדים ונרחב בפילוסופיה. ההתעסקות בראיות מורכבות תסיט את הלימוד מעיקרו שהוא בירור חובות הלב של האדם והפנמתם. רק בשער הראשון, שער הייחוד, רבנו בחיי עוסק בראיות מורכבות יותר מכיוון שהנושא הוא החכמה האלוהית שהוא נושא עדין אשר דורש מחשבה מעמיקה יותר והוכחות מתחומים נוספים. רבנו בחיי גם מעדיף להשתמש בשפה ברורה ופשוטה ולא בסגנון עמוק ומסובך. הוא אינו משתמש במילים גבוהות שאינן מוכרות לרוב הלומדים. מטרת הספר היא שהעם יתעלה ויבין איך לקיים את חובות הלבבות ולכן צריך לדבר בשפה ובהוכחות המתאימים לקהל הלומדים.
רוב הראיות וההוכחות שיביא לדבריו מתקבלות על ידי השכל הישר. רבנו בחיי צירף להם משלים אשר יקרבו את ההוכחה לשכלנו. הסיוע במשל כדי להבין על ידו דברים שכליים קשים על מנת לקרב בהם הוא דבר טוב, כמו שמצינו שעשה כן שלמה המלך.
לאחר שבירר את הסוגייה בשכלו הוא חיזק את מסקנותיו מתוך הנביאים ומדברי חז"ל. רבנו בחיי מוסיף ואומר שנעזר גם בחוכמתם של חכמי אומות העולם והביא מהם בספרו. יתכן שיהיו אנשים שדווקא חכם מאומות העולם שאומר את הדברים יגרום להם להפנימם. אין כל פסול בהבאת דברי חכמים שאינם מעם ישראל. כבר מדברי חז"ל אנו למדים שנדרש מאיתנו ללמוד מהדברים המתוקנים שקיימים באומות העולם. ולכן אפשר לצטט מהם כסיוע וכתוספות ביאור לעבודת הלב שהתורה מחייבת כל יהודי לעשות.
הרחבות
•חכמה בגויים - תאמין
סָמַכְתִּי לָהֶם דִּבְרֵי הַקַּבָּלוֹת... מִן הַחֲסִידִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל אֻמָּה. אומר המדרש: "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים – תאמן... יש תורה בגוים - אל תאמן" [איכה רבה ב, יג]. ההסבר המקובל הוא "שאף שיש בהם גם כן חכמה, אבל החכמה אין מורה אותם דרך הטוב, שעל שם זה נקרא תורה, שיורה דרך ה'" [ פרי צדיק דברים ד].
אמנם רבנו עובדיה מברטנורא כתב: "לפי שמסכת זו (אבות)... כולה מוסרים ומידות, וחכמי אומות העולם גם כן חיברו ספרים כמו שבדו מליבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו. לפיכך התחיל התנא במסכת זו: משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכתא לא בדו אותם חכמי המשנה מליבם, אלא אף אלו נאמרו בסיני" [אבות א, א]. דברים אלו לכאורה סותרים את דברי רבנו בחיי.
הרב קוק ביאר שיש "מחשבות כלליות גדולות וקדושות שאינן נוגעות כלל בנחלת כל גוי ואומה, וכל חכמי לב, וכל קדושי רוח, שבכל האדם אשר על פני האדמה, שוים בהן לטובה... סוג הדברים מצד עצמם מאירים ומשלימים, כל זמן שהם עומדים ברום גבהם, ואינם משתפלים לרדת להעסיק עמם איזה צביון חברותי מיוחד. ומזה המין נהגו גדולי הדורות מעולם לקבל באהבה את הנאמר 'מן החסידים והחכמים שבכל אומה'" (עקבי הצאן, המחשבות. ייתכן שזו הכוונה ב'פרי צדיק'). אם כן, ברור שרבנו בחיי למד מחכמי האומות רעיונות כלליים, ולא הלכות מעשיות , אותן למדנו רק מחכמי ישראל, ככתוב במסכת אבות.
לרפואת עדי בת הדס הי"ו
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
