ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
וְהַשְּׁמִינִית, אֲנָשִׁים לֹא הִסְפִּיק לָהֶם מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה מַה שֶּׁהִסְפִּיק לְמִי שֶׁקָּדַם זִכְרוֹ, עַד שֶׁהִטְרִיחוּ אֶת עַצְמָם לְהָבִין דִּבְרֵי אַנְשֵׁי הַתַּלְמוּד, וּלְהַתִּיר סְפֵקוֹתָיו, וּלְפַתֵּחַ סְתוּמוֹתָיו, לִקְנוֹת בָּזֶה הַשֵּׁם וְהַתִּפְאֶרֶת*. וְהֵם מִתְעַלְּמִים מֵחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, וְאֵינָם מִתְעוֹרְרִים לְמַפְסִידֵי הַמַּעֲשִׂים*, וְכִלּוּ יְמֵיהֶם בִּידִיעַת הָעִנְיָנִים הַנָּכְרִים* מִתּוֹלְדוֹת הַדִּינִין, וְהַזָּר הַקָּשֶׁה מִפִּסְקֵי הַדִּינִין, וְזָכְרוּ מַחֲלֹקֶת בַּעֲלֵי הַתַּלְמוּד בַּחִדּוּשִׁים הַנּוֹפְלִים בַּדִּינִין, וְהִתְעַלְּמוּ מֵעַיֵּן בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ מֵעִנְיָנֵי נַפְשׁוֹתָם*, אֲשֶׁר הֵם חַיָּבִים לַחֲקֹר עָלָיו מֵאֲמִתַּת אוֹתוֹת הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַקַּבָּלָה וּתְנָאֶיהָ אֲשֶׁר בָּהֶם תִּתְבָּרֵר, וּמַה שֶּׁחִיְּבָנוּ בּוֹ הַבּוֹרֵא מֵהֲבָאַת הָרְאָיוֹת עָלָיו בְּשִׂכְלֵנוּ, וּלְעָבְדוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, וְהַרְבֵּה כָּזֶה מִמַּה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְבָאֲרוֹ מֵאֲשֶׁר יֻשַּׂג בְּדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל בַּשַּׁעַר הַזֶּה.
בעלי הגמרא
וְהַתְּשִׁיעִית, אֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ נַפְשׁוֹתָם לָדַעַת חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וְהָאֵבָרִים וּמַפְסִידֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְהֵבִינוּ פְּשַׁט דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ וּמַצְפּוּנֵי עִנְיָנוֹ, וְעָמְדוּ עַל אֲמִתַּת הַקַּבָּלָה מִן הַכָּתוּב וְהַמֻּשְׂכָּל, וְסִדְּרוּ הַדִּינִין, וְחִלְּקוּ חוֹבוֹת הַמַּעֲשִׂים, כְּפִי הָרָאוּי לְעִנְיְנֵי כָּל זְמָן וְהִתְחַלְּקוּת דִּינֵי כָּל מָקוֹם, אַחַר שֶׁהֵבִינוּ שָׁרְשֵׁי סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְנִזְהֲרוּ בָּם, וְהִזְהִירוּ עֲלֵיהֶם, עִם הֲפָקַת* הָאֱמֶת בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וּנְטוֹת עִם הָאֱמֶת בַּאֲשֶׁר הוּא נוֹטֶה, וְהֵם בַּעֲלֵי הַגְּמָרָא וְהַגְּאוֹנִים הַנּוֹהֲגִים מִנְהֲגֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
36 - עבודת ה' חלק י"ג
37 - עבודת ה' חלק י"ד
38 - עבודת ה' חלק ט"ו
טען עוד
וְהָעֲשִׂירִית, אֲנָשִׁים שֶׁיָּרְשׁוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה מֵהַנְּבִיאִים* בְּכָל פֵּרוּשֶׁיהָ וְתוֹלְדוֹת שָׁרָשֶׁיהָ, וְהֵם אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּמִי שֶׁקִּבֵּל מֵהֶם מִן הַתַּנָּאִים, וְהֵם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָיוֹת וְהַבָּרָיְתוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (אָבוֹת א, א): "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה", וְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק לְאַנְטִיגְנוֹס, וְאַנְטִיגְנוֹס לְיוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר וּלְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם, וְהֵם מְסָרוּהָ לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי, וְהֵם מְסָרוּהָ לִיהוּדָה בֶן טַבָּאי וּלְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, וְהֵם מְסָרוּהָ לִשְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וּמֵהֶם לְשַׁמַּאי וְהִלֵּל, וּמֵהֶם לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וּמֵהֶם לְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּמֵהֶם לְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וְהוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר קָבַץ עִנְיָנֵי הַמִּשְׁנָה וְסִדְּרָם וְחִלְּקָם לִפְרָקִים וְחִבְּרָם, וְהוּא עִקַּר כָּל הַקַּבָּלָה שֶׁסּוֹמְכִים עָלָיו בְּתוֹרָתֵנוּ.
___________________________________
לִקְנוֹת בָּזֶה הַשֵּׁם וְהַתִּפְאֶרֶת – כדי שיכבדו ויפארו אותם. לְמַפְסִידֵי הַמַּעֲשִׂים – דברים הגורמים להיכשל בעבירות. הַנָּכְרִים – שאינם מצויים. מֵעִנְיָנֵי נַפְשׁוֹתָם – חובות הלבבות. הֲפָקַת – הוצאה לפועל. שֶׁיָּרְשׁוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה מֵהַנְּבִיאִים – ומדרגת חכמתם ומעשיהם קרובה לנבואה.
ביאורים
שלוש המדרגות הגבוהות ביותר בידיעת התורה אצל עובדי ה' הן;
1. תופסי התלמוד : לומדים אלו אינם לומדים את התלמוד כדי לדעת מה לעשות בלבד, אלא הוא מהווה עבורם מרכז החיים. הם עסוקים בו רבות ומנסים לפענח תעלומותיו ולפצח את הקושיות שמצאו בו. החיסרון המרכזי אצלם הוא כוונת הלב. עיקר העסק שלהם בתלמוד נובע מתוך כוונות נמוכות ולא לשם שמים. הם מעוניינים שיצא להם שם בארץ כתלמידי חכמים ושיכבדו אותם. כוונה זו מנווטת את הלימוד שלהם לעיסוק רב בצד הגלוי שבתורה. הם מזניחים את כל תחום חובת הלב, מכיוון שהוא אינו ניכר לעיני כל. הם מנסים לפתור שאלות רחוקות וזוכרים מחלוקות בנושאים שאינם מצויים אך מתעלמים מחובתם התורנית ומרצון ה' לעסוק במצוות הלב.
2. תלמידי חכמים : עובדי ה' באמת אשר עסוקים בכל מאודם לברר באופן מתמיד מהי חובתי בעולמי ואעשנה. הם אינם לומדים כדי להתפאר או כדי לקבל הערכה וכבוד, אלא הם עסוקים רק בעשיית רצון ה' לשם שמים. לכן העיסוק בחובות הלבבות אצלם הוא חלק מרכזי בעבודת ה' שלהם. הם עובדים את ה' במצוות מעשיות ואף בחובות הלב וכך מדריכים את תלמידיהם. הם הולכים אחרי האמת גם אם היא אינה נחלת הכלל או אינה נראית לעין כל. האמוראים והגאונים הם דמויות מופת שעבודת ה' שלהם היתה כזאת.
3. מעבירי המסורת : אותם תלמידי החכמים אשר בנוסף לעבודת ה' המלאה שלהם, הם מסרו את נפשם על מנת שהתורה שבעל פה תועבר מדור לדור בשלמות ובטהרה. הם עמדו כחוליה בשלשלת המפוארת של מוסרי התורה. השרשרת החלה במשה רבנו אשר קיבל את התורה מפי הגבורה ונחתמה ברבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, אשר ערך את המשנה שהיא התמצית של כל התורה שבעל פה שמבארת את דברי התורה שבכתב.
הרחבות
•נבואה והלכה
וְהָעֲשִׂירִית, אֲנָשִׁים שֶׁיָּרְשׁוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה מֵהַנְּבִיאִים בְּכָל פֵּרוּשֶׁיהָ וְתוֹלְדוֹת שָׁרָשֶׁיהָ. בדברים אלו מסביר רבנו בחיי, שהמעלה הגבוהה ביותר בלימוד התורה הוא הלימוד הצועד בעקבות המסורת שעברה לידנו מן הנביאים. על כך יש לתמוה: הרי אין פוסקים הלכה על פי הנבואה ('לא בשמים היא') ומדוע יש מעלה בקבלת חוכמת התורה מן הנביאים? נראה שכוונתו היא, שלמרות שאין פוסקים הלכה לפי נבואה, רוח הקודש ששרתה על אנשי קודש אלו סייעה בידם להגיע בשכלם לאמיתות ההלכה בבירור. בדרך זו מסביר הרב קוק את החיוב לשמוע לחכמי הדור, זאת מאחר שיד ה' עליהם ויכולים הם להבין מתוך התורה דינים השייכים לרמת המוסריות של אותו דור [אגרות הראיה א עמ' קג].
בהקשר זה, אומר הרב אברהם שפירא : "כל נביא היה גם גדול ההלכה בדור... ומסדר הדורות ברמב"ם רואים שהנביאים היו ראשי הבית דין" [מנחת אברהם א, א]. הוא מנמק זאת על פי דברי בעל ה'תורת חיים' שמסביר מדוע אין סומכים (דיינים) אלא בארץ ישראל: "לפי שהסמיכה נמשכת איש מפי איש עד משה רבנו עליו השלום שנתן הקב"ה את רוחו עליו, והוא סמך את יהושע והזקנים ונתן מרוחו עליהם, נמצא שכל סומך משפיע לנסמך קצת מרוח הקודש שנמשך עליו מהשם יתברך... לכן אין סמיכה בחו"ל... ואין שפע רוח הקודש רק (אלא) על הנסמך בארץ ישראל" [תורת חיים, סנהדרין יד:].
לעילוי נשמת ר' עדיאל בן ר' חנניה לוין ז"ל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
