ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התשובה חלק ב'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה חובת הלבבות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ב' תשרי תשע"ד

התשובה חלק ב'

ב' תשרי תשע"ה



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

פֶּרֶק רִאשׁוֹן
מהות התשובה
וְאֹמַר בְּבֵאוּר מַהוּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁטַּעַם* הַתְּשׁוּבָה הוּא הַתְקָנַת הָאָדָם* לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אַחַר יְצִיאָתוֹ מִמֶּנָּה וְחָטְאוֹ בָהּ, וַהֲשָׁבַת מַה* שֶּׁאָבַד מִמֶּנָּה, אִם בַּעֲבוּר סִכְלוּתוֹ* בֵאלֹהִים וּבְעִנְיְנֵי עֲבוֹדָתוֹ, אוֹ שֶׁגָּבַר יִצְרוֹ עַל שִׂכְלוֹ, אוֹ לְהִתְעַלְּמוּתוֹ מִמַּה שֶּׁהוּא חַיָּב בּוֹ לֵאלֹהִים, אוֹ בַּעֲבוּר הִתְחַבְּרוּתוֹ לַחֲבֵרִים רָעִים, פִּתּוּהוּ וְחָטָא בַּעֲבוּרָם, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי א, י): "בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא", וְאָמַר (מִשְׁלֵי כד, כא): "יְרָא אֶת יְיָ בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב".
היציאה מעבודת הבורא
וְהַיְצִיאָה מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא עַל שְׁנֵי דְרָכִים, אִם בַּעֲזִיבַת מַה שֶּׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא לַעֲשׂוֹתוֹ וְהִתְעַלְּמוּתוֹ מִמֶּנּוּ, אוֹ בַּעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִזְהִיר מֵעֲשׂוֹתוֹ*, וְכִוֵּן בּוֹ לְהַמְרוֹת* אֶת בּוֹרְאוֹ.
וְאִם תִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעֲבוֹדָה בַּעֲזִיבַת מַה שֶּׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא לַעֲשׂוֹתוֹ בִּלְבַד, אֹפֶן תְּשׁוּבָתוֹ מִקִּצּוּרוֹ יִהְיֶה בְּהִשְׁתַּדְּלוֹ בַּמַּעֲשֶׂה הַנָּכוֹן, וְהִדַּבְּקוֹ בְּגִדְרֵי הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֲרָם בְּזֶה הַשַּׁעַר.
וְאִם הָיְתָה בְּמַה שֶּׁהִזְהִיר הַבּוֹרֵא מֵעֲשׂוֹתוֹ, אֹפֶן הַשָּׂגַת קִצּוּרוֹ* יִהְיֶה בְּהִשָּׁמְרוֹ מֵחֲזֹר אֶל כָּל מִין הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וְשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת הֶפְכּוֹ, עִם הִדַּבְּקוֹ בְּגִדְרֵי הַתְּשׁוּבָה וּתְנָאֶיהָ, אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֲרָם בַּשַּׁעַר הַזֶּה בְּעֶזְרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
הדמיון לחולה
וְהַדִּמְיוֹן בָּזֶה* בָּעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים, בָּאָדָם שֶׁחָלָה גוּפוֹ מֵחֲמַת הַמָּזוֹן, אִם מִפְּנֵי שֶׁנִּמְנַע מֵאֲכֹל מַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ הַתְמָדַת בְּרִיאוּתוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאָכַל מַה שֶּׁהִזִּיקוֹ וְהִפְסִיד בְּרִיאוּתוֹ.
וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָלְיוֹ מִמִּעוּט הַמָּזוֹן אֲשֶׁר הִתְמִיד בּוֹ בְּרִיאוּתוֹ, אֹפֶן חֲזָרָתוֹ אֶל הַנְּכוֹנָה יִהְיֶה בְּהַרְבּוֹתוֹ מִמִּינֵי הַמְּזוֹנוֹת וְהָרְפוּאוֹת הָרְאוּיִים לְטִבְעוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַגְּבוּל הַשָּׁוֶה*, וּכְשֶׁיַּחֲזֹר אֶל עִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן הַטִּבְעִי, יִנְהַג בִּמְזוֹנוֹ הַמִּנְהָג הַשָּׁוֶה.
וְאִם יִהְיֶה חָלְיוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִתְנַהֵג בְּמַה שֶּׁהִזִּיקוֹ מֵהַמָּזוֹן, אֹפֶן בְּרִיאוּתוֹ יִהְיֶה בְּהִשָּׁמְרוֹ מִן הַמָּזוֹן הַהוּא וְהַדּוֹמֶה לוֹ, וּלְהִתְנַהֵג בְּמַה שֶּׁהוּא הֵפֶךְ מִזְגוֹ וְטִבְעוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הָעִנְיָן הַשָּׁוֶה. וְכַאֲשֶׁר יַבְרִיא גוּפוֹ וְיַעֲמֹד עַל הַגְּבוּל הַשָּׁוֶה לוֹ, יֹאכַל מִן הַמַּאֲכָלִים הַשָּׁוִים* בֵּין שְׁנֵי הַמַּאֲכָלִים, וְהָאֶמְצָעִיִּים בֵּין שְׁנֵי הַמְּזָגִים.
וּכְבָר דִּמָּה הַכָּתוּב הָעֲוֹנוֹת בַּמַּאֲכָל הָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (יִרְמְיָה לא, כט): "כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו".
___________________________________
שֶׁטַּעַם – פירוש, ביאור עניין. הַתְקָנַת הָאָדָם – תיקון והשבת האדם. וַהֲשָׁבַת מַה וכו' – השלמת מה שהחסיר ממנה. סִכְלוּתוֹ – חוסר ידיעתו. שֶּׁהִזְהִיר מֵעֲשׂוֹתוֹ – איסורים, ה' הזהיר מעשייתם. לְהַמְרוֹת – לעשות נגד רצון בוראו. הַשָּׂגַת קִצּוּרוֹ – השלמת מה שהחסיר. וְהַדִּמְיוֹן בָּזֶה – הדוגמה לזה. הַגְּבוּל הַשָּׁוֶה – מצב בריאותי מאוזן. הַמַּאֲכָלִים הַשָּׁוִים וכו' – מאכלים בינוניים שהשפעתם ממוצעת בין המזגים השונים שבגוף.

ביאורים
התשובה היא חידוש גדול. הרי כיצד יתכן שאדם שהיה בתוך ה'בוץ', יוכל לצאת ממנו, ואפילו לתקן את עברו.
אולם מעבר לחידוש שבעצם התשובה, במהותה היא התחדשות גדולה מאוד. בשעה שהאדם מצוי בתוך החטא הוא שקוע במקום רע מאד. מנותק מתפקידו בעולם, מנותק מהבורא, ומעשיו מנותבים למקומות לא טובים ולא בריאים.
רבנו בחיי מגדיר באופן קצר ותמציתי, מהי מהות התשובה. על פי דבריו, האדם השב, זוכה להכניס את עצמו לדרך החדשה, למסלול של דבקות בבורא ובעבודתו, ויחד עם זה, גם לנקות את עברו, ולתקן את מה שקלקל.
חיי היהודי בנויים משני מסלולים. המסלול הראשון הוא הבנייה החיובית. הבורא מצווה את האדם לקיים מצוות רבות, ומתוך קיומן הוא זוכה להתקדש, להתרומם, לבנות את אישיותו ואת העולם כולו ולהוסיף בעולם טוב ושמחה. המסלול השני הוא ההתרחקות מהרע, עזיבת החטא והקלקול. בדברים שכאן רבנו בחיי עוסק בתשובה על שני מסלולים אלו, על אי העיסוק בְּבנייה ובעשייה חיובית, ועל עשייה שלילית.
מי שבא לשוב בתשובה על אי עשיית מצוות הבורא, צריך להגביר עשייה חיובית וטובה, לקיים מחדש באופן הנכון את המצוות ולדאוג לכך שהדבר יהפוך להיות חלק ממנו. ואילו מי שחוזר בתשובה על עשייה שלילית, צריך להרגיל עצמו לעזוב את הרע ולבחור רק בטוב. דרך זו מחייבת את האדם לפעמים ללכת מעט לקיצוניות השנייה, להתרחק מהחטא יותר ממה שמתרחק ממנו אדם רגיל, ובכך להגיע בסופו של דבר לאיזון הנכון והרצוי.
זוהי קריאת הכיוון של התשובה, אותה חשוב לזכור. מתוכה יש להיכנס לפרטים של דרכי התשובה וחלקיה וללמוד בצורה יסודית ומסודרת את עקרונותיהם ופרטיהם.
הרחבות
•התשובה האישית- חלק ממהלך עולמי
שֶׁטַּעַם הַתְּשׁוּבָה הוּא הַתְקָנַת הָאָדָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אַחַר יְצִיאָתוֹ מִמֶּנָּה וְחָטְאוֹ בָהּ. רבנו בחיי עוסק בתשובה במובנה הפשוט: תיקון המעוות לאחר הנפילה בחטא. תחום זה של תשובה נוגע ישירות אל האדם ואל אחריותו למעשיו.
הרב קוק מבאר שתשובה פרטית זו הינה חלק ממהלך עולמי שלם: "התשובה הכללית, שהיא עילוי העולם ותיקונו, והתשובה הפרטית, הנוגעת לאישיות הפרטית של כל אחד ואחד... הן ביחד תוכן אחד. וכן כל אותם תיקוני התרבות, שעל ידם העולם יוצא מחורבנו, סדרי החיים החברתיים והכלכליים ההולכים ומשתכללים עם תיקוני כל חטא ועוון מחמורים שבחמורים ועד דקדוקי סופרים ומידות חסידות היותר מופלגות, כולם עושים חטיבה אחת, ואינם מנותקים זה מזה" [אורות התשובה ד, ג]. מדבריו עולה שכאשר האדם חוזר בתשובה ומתקן את עצמו הדבר תורם אף לתיקון העולם כולו. עוד כותב הרב קוק: "ממעמקים באה התשובה, מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית האישית לגביה חטיבה בפני עצמה, אלא המשך מהגדולה ההוויתית הכללית. הרצון של התשובה נוגע ברצון העולמי במקורו העליון" [שם ו, א]. יוצא אפוא שגם ההתעוררות של האדם לחזור בתשובה נובעת מהיותו חלק מהמציאות כולה, החפצה להתקרב לבוראה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il