ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כג: במשנה השנייה – כד: משנה אחרונה)
המשך קריאה בתורה והפטרה
א. כל עולה 3 פסוקים.
סמליות – כנגד תורה נביאים כתובים.
ב. קריאה למתורגמן –
בתורה – פסוק 1, כדי שלא יטעה.
בנביא – עד 3, פחות קריטי אם יטעה.
אם זה 3 פרשיות (ריטב"א – עניינים שונים), יקרא 1.
ג. דילוגים בקריאה –
בקריאה בשבת בבוקר לא מדלגים, כי צריך לקרוא את הפרשה, אך בשני חמישי ומנחה, ובהפטרה אין משהו מסוים שצריך לקרוא, והשאלה היא אם שם ניתן לקרוא קטעים שאינם צמודים.
בנביא – מדלגים,
מגבלות:
- משנה - כדי שלא יפסוק המתורגמן.
- לא מנביא לנביא (מלבד בתרי עשר).
- לא מדלגים אחורה.
- שם זה כדי שלא יפסוק המתורגמן.
בברייתא
בתורה – לא,
והרי הכה"ג ביו"כ קרא שתי פרשיות בדילוג?
דחייה – הרי בנביא אמרנו כך, ואילו בתורה גם אם לא יפסוק אסור!
- בעניין אחד מותר (מכאן שבנביא מותר גם בשני עניינים).
- כבוד - ההפטרה נחשבה לא מכובדת, לכן כיבדוהו בתפקידים נוספים.
- למנוע מריבה – שלא יאמר לחזן – "אתה מקבל כסף ואני עושה בחינם?".
- המשנה - כהן שיש בידיו מומים.
(כד. משנה שנייה)
ד. תפקידים נוספים למפטיר בנביא -
פורס על שמע, עובר לפני התיבה (חזרת הש"ץ),נושא כפיו(תויו"ט – אומר קצת לפני שאר הכהנים).
ואם הוא קטן, מכבדים את אביו או רבו.
למה?
נפק"מ – כשהחזן לא מקבל כסף.
קושיא – מה שייך מריבה אצל קטן? תשובה – גם כבוד לאשייך, אלא הכוונה שאביו או רבו יריבו או ירצו כבוד.
ה. קטן, פוחח וסומא
| קורא בתורה | מתרגם | פורס על שמע | עובר לפני התיבה (קדושה) | נושא כפיו | |
| קטן | כן | כן | לא | לא | |
| פוחח | לא | כן | כן | לא | לא |
| סומא | לא (שו"ע. כי דברים שבכתב אין לאומרם בעל פה). | כן | ת"ק – כן ר"י – לא (סומא מלידה, כי לא יכול לומר יוצר המאורות). גמרא: המחלוקת: ר"י – זה לא עניין של הבנה אלא הנאה מהאור. 2. עיוור גם נהנה מהאור, שאחרים רואים אותו ומזהירים אותו. | כן (רמב"ם) | להלן בסעיף הבא. |
ו. כהנים שלא עולים לדוכן
A. כהנים יוצאי דופן לא ישאו כפיהם
רש"י – שלא יסתכלו עליהם ואז יסכלו בידיהם, ששם יש שכינה.
תוס' – שלא יסיחו דעתם כנ"ל (השכינה זה רק בברכת הכהנים במקדש).
(בימינו שהכהנים מכסים עצמם בטלית ולובשים גרביים אין בעיה).
ריב"ל: דוגמאות – ידיו בוהקניות (כתבים לבנים), עקומות, עקושות (הצידה).
- ברייתא - וכן מומים בפניו ורגליו.
- ר"י במשנה – אם ידיו צביעות.
בגמרא – אם כל אניש עירו עוסקים בצבע – מותר, כי אינו יוצא דופן.
- רב הונא – זבלגן (עיניו דומעות או מיירר), אא"כ דש בעירו (רגילים בו, ולא יסתכלו עליו)
- רי"ח - סומא בעין אחת (וכל שכן בשתיהן), אא"כ דש בעירו,
ואם זה לא ניכר עליו מותר (בה"ל).
(חזרה לשורה 3 בגמרא)
B. רב אסי וברייתא – מי שמעוות את המילים לא ישא כפיו
ולכן למשל תושבי חיפה, בית שאן וטבעון לא ישאו, כי מהפכים א-ע, ואז אומרים "יער ה' פניו...".
אגב זה מובא דו שיח מוזר, שר' חייא אומר לר"ש ברבי שקולו עבה, ורבי אומר לר"ש לענות לו שהוא מהפך ח-ה, וכשקורא "וחיכיתי לה'," זה נשמע כמו "והיכיתי", וסביר שיש כאן הסבר עמוק לדברים.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
