ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כא. בתחילת פרק הקורא עומד עד כא: 4-)
חלק א – דיני קריאת המגילה
א. אפשר בישיבה
דיון על קריאת התורה ולימוד תורה –
בקריאת התורה חייבים בעמידה – "ואתה פה עמוד עימדי".
בלימוד תורה – מהקל לחמור -
- ר' אבהו – הרב והתלמיד צריכים לשבת באותו גובה ("...עימדי").
- ת"ר – מימות משה עמדו גם בלימוד תורה, משמת ר"ג ירד חולי לעולם, ובטל כבוד התורה, ולמדו מיושב.
לגבי משה רבנו עצמו - סתירה בין שני פסוקים –
מצד אחד – "ואשב בהר", מצד שני "ואנכי עמדתי בהר",
תשובות:
- רי"ח – רק עמד, ו"ואשב" הכוונה ששהה שם.
- רב – עומד ולומד, יושב ושונה.
- רבא – רכות מעומד, קשות בישיבה.
- ר' חנינא – שוחה.
(כא: 1+)
ב. אפשר שניים בבת אחת
ת"ר - אין כאן בעיה של "תרי קלי לא משתמעי" – כי בדבר חביב (מגילה והלל) נותן דעתו לשמוע.
אבל – בקריאת התורה וההפטרה – רק אחד קורא.
(כא: 8+)
ג. ברכה לפני ואחרי
משנה לפי אביי –
ברכה לפני - חייבים
כמו כל מצוות שמברך "עובר לעשייתן", והגמרא מביאה מקור ש"עובר" = לפני).
ומה מברך? רב אשי – על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו.
ברכה אחרי – במקום שנהגו,
ונוסח הברכה – "הרב את ריבנו... ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם/האל המושיע,
רב פפא – נחתום בשניהם.
(כא: מתחת לאמצע)
חלק ב – קריאת התורה
א. מספר העולים והפסוקים –
A. במשנה – ככל שהיום מקודש יותר – יותר עולים:
שני וחמישי ומנחה של שבת – 3, ר"ח וחוה"מ – 4, יו"Y – 5, יו"כ – 6, שבת – 7.
אין פוחתין.
לגבי להוסיף: 3,4 – לא, 7 – כן, 5,6 – מחלוקת ראשונים
(רש"י – כן – כי אין ביטול מלאכה באותו יום, אחרים – לא – כי לא רוצים שיהיה אותו מספר כמו היום שמעל).
B. הסמליות במספר 3 – תנ"ך, כהנים לויים וישראלים.
C. צריך בסה"כ 10 פסוקים.
הסמליות במספר 10 – 10 בטלנים, 10 הדברות, 10 מאמרות שבהן נברא העולם.
D. שני עולים יקראו 3 ואחד 4 – וכל אחד מהעולים יכול להיות זה שקורא את ה4 (משובח) –
הראשון – כמו שלוקחים את הכסף במקדש מהקופה הראשונה
האמצעי – כמו שנרות המנורה פונים לנר האמצעי.
האחרון – מעלין בקודש.
ב. הברכה -
במשנה – הראשון ברך לפני והאחרון אחרי.
בגמרא – היום כולם מברכים לפני ואחרי, משום הנכנסים והיוצאים.
רש"י - שלא יטעו לחשוב שאין ברכה לפני/אחרי.
אחרים – שלא יפספסו את הברכה שלפני או אחרי.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












