ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יב: 11- עד יד. 12+)
המשך דרשות אגדתא על מגילת אסתר
א. איסוף הנשים
דוד עשה זאת בחכמה (כי ביקש אחת), אחשוראש עשה בסכלות (כי בא על כולן, ולכן החביאו בנותיהם).
ב. מרדכי
- A.הסבר השמות יאיר, שמעי וקיש, לגבי זה שה' שמע תפילתו.
- B.איש ימיני או יהודי? אכן היה מבנימין, ולמה נקרא יהודי -
- התנהג בנימוסי מלכות.
- אמו מיהודה.
- בזכות דוד שמשבט יהודה הוא חי, כי לא הרג את שמעי בן גרא.
- רבא – דומה, אך זה בגלל דוד, לא בזכות דוד, וכן בגלל ששאול (בנימין) לא הרג את אגג.
- כי כפר בע"ז.
[אגב, גם בתיה בת פרעה נקראת יהודיה כי כפרה בע"ז,
והגמרא דורשת פסוק עליה בדברי הימים עם תיאורים של משה רבינו, בנה המאומץ:
ירד – ירד מן,
גדור – גדר פרצותיהם של ישראל,
חבר – חיברם לה',
סוכו – נעשה להם כסוכה
יקותיאל – שקיוו לה',
זנוח – הזניח עוונותיהם
אבי, אבי, אבי – אב בתורה, חכמה ונביאות,
ובעלה של בתיה – כלף בן יפונה שמכונה מרד – שמרד בעצם המרגלים].
- C.הגלה מירושלים – גלה בעצמו.
(קצת לפני אמצע יג.)
ג. אסתר
- •הדסה או אסתר?
שמה האמיתי אסתר, ואילו הדסה -
- על שם הצדיקים.
- לא גבוהה ולא נמוכה.
- היתה ירקרוקת כהדס.
- שהסתירה מולדתה.
- נקראה כך ע"י הגוים על שם איסתהר (יפה כלבנה, או על שם האלילה עישתר).
שמה האמיתי הדסה, ונקראה אסתר -
- •הוריה מתו מיד.
- •מרדכי לקחה לבת = לבית (אישה).
- •ידעה מתי שבת בעזרת 7 נערותיה.
- •"וישנה" - במה שינו את המאכל שלה?
- 1.מאכל יהודי.
- 2.חזיר.
- 3.זרעונים.
- •שמן המור,
- •שימש רק בלילה
- •נראתה לכל אחד מאומתו
- •דווקא בטבת
- •טעם בה גם טעם בתולה וגם בעולה
- •אחשוראש מתחנף לאסתר כדי שתגלה לו את עמה, ואח"כ מנסה שתקנא כדי שתגלה.
- •(יג. 1-)צניעותה של אסתר (שיודעת לא לגלות מה שצריך להסתיר) –
ר' אלעזר – "לא יגרע מצדיק עיניו" (איוב לו) -
בזכות הצניעות של רחל זכתה לשאול (שהיה צנוע) –
שמסרה הסימנים ללאה כדי שלא תתבייש ושלא ידעו שיעקב מסר סימנים (רש"י).
בזכות הצניעות של שאול זכה שיצאה ממנו אסתר (שהיתה צנועה) –
שלא גילה לדודו שהוא יהיה המלך.
[אגב זה, המשך הפסוק באיוב, כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם, פוסק לו ולדורות אחריו, אא"כ מגיס דעתו].
- •ואת מאמר מרדכי אסתר עושה – מראה דם לחכמים,
כאשר היתה באמנה איתו – שעדיין "הייתה" עם מרדכי. - רי"ח - השוואה בין יוסף ושני השרים ומרדכי ושני הסריסים.
- רי"ח - סיבת ההתנקשות שמיום שבאה אסתר היו עסוקים מדי,דיברו טרסית ולא ידעו שמרדכי מבין, ואחד עבד גם במשמרת של השני כדי שיטילו יחד את הארס (וכך אכן התבררה מזימתם).
- אחר הדברים האלה – אחרי הקדמת התרופה למכה.
- סדר הרצון של המן להשמיד - מרדכי, עם מרדכי (החכמים), כל היהודים.
- אדר – חודש שנפטר ונולד בו משה.
- רבא - הלשון הרע של המן על עם ישראל –
(יג: באמצע)
ד. בגתן ותרש
(יג: שליש תחתון)
ה. המן (פרק ג)
ישנים מהמצוות, לא יהיה איזור ריק כי מפוזרים, א"א מדינת יהודית כי מפוזרים מדי, ממילא לא מועילים (כל הזמן נחים בחגיהם), לא משתלבים בנו ומזלזלים בנו (יין נסך).
- השקלים של עם ישראל הקדימו את השקלים שהציע המן לאחשוראש.
- אחשוראש מוותר על הכסף של המן (משל לאדם שיש לו תל ולשכן יש חריץ).
- גדולה הסרת הטבעת שהחזירה את אם ישראל בתשובה יותר מ48 נביאים ו7 נביאות.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













