ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יב. רבע עליון בנקודותיים עד יב: 11-)
המשך דרשות אגדתא על מגילת אסתר – פרק א
המשתה -
- מדי ופרס עשו הסכם ביניהם שמאחד המלכים ומהשני המושלים.
- אחשוראש לבש את בגדי הכהונה, והוציא את כלי המקדש (בזה חזר על טעותו של בלשצאר).
- מחלוקת אם זה היה חכם שקודם עשה משתה כללי ואח"כ רק לשושן.
- למה היהודים התחייבו כליה:
- כי השתתפו בסעודה (דחייה – זה רק שושן).
- כי השתחוו לצלם בימי נבוכדנצר (אך כיון שעשו רק למראית עין, גם הסכנה היתה רק למראית עין).
- •"בחצר גינת ביתן" –
- תלוי במעמדו של כל אחד.
- התחיל בצר ומחוסר מקום עבר לגינה ולביתן.
- היה בחצר, והיו שני פתחים לגינה ולביתן.
- הסבר "חור" - חורים או לבן, "כרפס" – כרים של פסים, "מיטות זהב וכסף" (ר"י – תלוי במעמד של כל אחד, ר' נחמיה – מיטות כסף ורגלי זהב), "רצפת בהט" - משלשון שצריך לחטט אחרי אבנים יקרות אלו, "ודר וסוחרת" – 1. שורות של אבנים סביבם. 2. אבן טובה שנקראת דרה שמאירה כמו סיהרא (צהריים/ירח). 3. נתן דרור לסוחרים.
- היין בסעודה – מבוגר מהשותה, יותר אובל משתייה (כמו דת המזבח), יין מדינתו של כל אחד, שרי המשקים היו המן ומרדכי ("שניהם "איש").
- עשתה בכוונה בבית המלכות כדי שתוכל להראות יופיה,
(יב. 3-)
הסיפור עם ושתי –
בסוף מיאנה כי פרחה בה צרעת או גדל לה זנב.
- דווקא בשבת, שאז אכלו ושתו ודיברו דברי תפלות.
- נקראה לבוא ערומה כי כך עשתה לבנות ישראל (במידה שאדם מודד מודדים לו).
- כעס עליה במיוחד כי קראה לו "שומר הסוסים של אבא".
- תחילה התייעץ עם רבנן ("יודעי העיתים") והם התחמכו מתשובה.
- התייעץ עם שריו – (כרשנא, שתר... ממוכן).
שמותיהם הם רמז לעבודת המקדש שעם ישראל עשה ולכן בזכות זה ושתי תיהרג ותיכנס אסתר,
ממוכן=המן, והוא הדיוט קופץ בראש.
- בגלל עצתו זו "להיות כל איש מושל בביתו" – העמים הבינו שהמלך לא רציני כי הרי זה ברור, וזה גרם להם לזלזול מסוים גם באגרות שקראו להשמדת היהודים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













