ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הספרים הק' כתבו רמז לחודש אלול בראשי תיבות הפסוק בספר שיר השירים " אני לדודי ודודי לי ". (יש עוד פסוקים שראשי תיבותיהם אלול, ודרשו אותם כרמז למהות חודש אלול, ברם הרמז הנזכר הוא המפורסם ביותר, ולכן המשמעותי ביותר למהותו של חודש זה). ויש ללמוד מזה כמה רעיונות ביחס למהות עבודת ה' במיוחדת לחודש אלול.
הנה היחס בין הקב"ה לישראל בפסוק זה, הוא כיחס הדוד לרעיה, ולכאורה היינו מצפים ליחס של עבדים כלפי מלכם, שכן חודש אלול הוא הכנה לראש השנה, שבו מתגלה לנו הקב"ה כמלך על כל הארץ, ובו אמר הקב"ה " אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם ".
נראה לומר, שבימי המועד של חודש תשרי ישנה התפתחות ביחס של ישראל כלפי הקב"ה. בר"ה הקב"ה מתגלה לנו כמלך, וכאמור אנו אומרים לפניו מלכויות, ומאידך גיסא, נזהרים שלא להזכיר בו חטא, ואין מתוודים בו כלל, ונראה שהסיבה לכך בגלל דין המלך שבו, לפי ההלכה ש" מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ", אבל ביום הכפורים שהוא יום סליחה וכפרה, משתנה היחס ליותר מידת הרחמים, ולכן אנו מזכירים בו חטא, ומתוודים בו חמש פעמים, ונראה שהקב"ה מתגלה בו כאב לבניו, ו" אב שמחל על כבודו, כבודו מחול ". ובחג סוכות זמן שמחתינו, שבו "הביאני המלך חדריו", ואנו חוסים בצל הסוכה, מורגש יחס של אהבה בין הקב"ה לכנסת ישראל, בחינת חתן וכלה, וכדוד ורעיה.
נמצא, שחודש אלול הוא בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ואנו מכינים עצמינו ויחס קרבה לקב"ה כדוד ורעיה, וסופו נעוץ בתחילתו, ולכן רמז החודש הוא " אני לדודי ודודי לי ".
אני לדודי - תחילה, אח"כ - דודי לי
מובא בספרים הק', שחודש ניסן הוא בסימן הפסוק " דודי לי ואני לו ", היינו שהקב"ה התחיל בהתערותא דלעילא לגאול את ישראל, בחינת "דודי לי", ורק אח"כ אנו השבנו לו אהבה בחינת "ואני לו". וזה בניגוד לחודש אלול, שבו מוטל עלינו להתחיל בהתערותא דלתתא להתקרב לה' לפי הסדר של " אני לדודי ודודי לי ". והחידוש שבדבר הוא, שאם בחודש ניסן הקב"ה בורא אותנו כבריה חדשה, בחינת "החודש הזה לכם ראש חדשים" חידוש מעיקרא, הרי בחודש אלול ניתן לנו הכוח לשפר את מעשינו, בחינת "שופר - שפרו מעשיכם".
ויתייצב ארבעים יום
מובא בגמ' (סוטה דף מב עמוד ב) מדוע מצאנו שגלית התייצב ארבעים יום וחרף מערכות אלוקים, וז"ל: "ויתייצב ארבעים יום - א"ר יוחנן: כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה ", היינו כנגד אותם ארבעים יום שמשה עלה על הר סיני להוריד תורה לישראל, שהיו ימי הרחמים. נראה שבא ללמדנו, שזה לעומת זה עשה אלוקים, וכנגד הזכות הגדולה של הימים האלו, יש לעומתם מקטרג שמעורר דין. כיצד יש להתגבר עליו, למדנו מדוד המלך. גלית הענק מופיע עטור שרון קשקשים ונראה שמי שאי אפשר לנצחו, ובודאי שלא דוד הקטן, שאינו לובש בגדי הגנה מולו, ואעפ"כ מצליח דוד לפגוע בו במקום התורפה ולנצחו, נראה שפגע בו בנקודת התורפה הרוחנית, כפי שדוד אומר לגלית (שמואל א פרק יז פסוק מה) " ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלוקי מערכות ישראל אשר חרפת ". אנו עומדים מופתעים מול ההעזה של דוד, אולם היא נובעת מהביטול שלו לה', אין הוא יוצא למלחמה בגלית אלא ה' אלוקי מערכות ישראל, ולכן בודאי סמוך ובטוח הוא שינצח את גלית. יש ללמוד מכאן ביחס לחודש אלול, שאין לפחד מאיומים של יצר הרע שמפחיד אותנו בדין קשה שאי אפשר להתגבר עליו, אלא להאמין בסייעתא דשמיא, שנזכה להתגבר עליו, מפני שאנו באים בכוחו של ה' שקורא לנו לשוב אליו. אלא שהצעד הראשון צריך לבוא מאתנו.
ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול
כתב השפת אמת בדרשות חודש אלול, על הפסוק בתהילים במזמור לתודה " ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול", היינו שע"י הביטול לה' בחינת "ולא" זוכים להרגיש ש"ולו" אנחנו. ונראה להוסיף לפי דברינו לעיל, שהרגשת הביטול של דוד נתנה לו את העוצמה לפעול נגד גלית, מפני שכך היה חדור בתחושה שהוא פועל בשם ה', וכדרכו אפשר לפעול בחודש אלול אם רוצים לשנות את המציאות ולשפרה.
לולא האמנתי - אותיות אלול
עוד כתבו הספרים שיש רמז לאלול בפרק כ"ז בתהילים שאותו אומרים בחודש אלול, בפסוק "לולא האמנתי" שהוא אותיות אלול. והנה אמרו חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשז) "לולא האמנתי לראות בטוב ה', תאנא משמיה דר' למה נקוד על לולא כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע, מובטח אני בך שאתה עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק עימהם, והכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני אמר שמא יגרום החטא".
ולכאורה יש כאן דבר והיפוכו, אם האמנתי, מדוע חשש ופחד שמא יגרום החטא?
אלא שהיא הנותנת, כיון שהיה ירא שמא יגרום החטא, לכן היה כל כך נחוש באמונתו שהקב"ה יעזור לו. (ועיין בגמ' גיטין "פחדו בציון חטאים", לעומת "אשרי אדם מפחד תמיד", ואמרו בגמ' ההוא בדברי תורה כתיב).
כפי שאמרו באבות (פרק א משנה יד) "הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי". מצד אחד הכל תלוי בי, ומצד שני אני בעצמי איני יכול לפעול כלום בלא סייעתא דשמיא.
וזה מהותו של חודש אלול, כלפי שמיא להיות ירא שמא יגרום החטא, ובאופן מעשי לפעול ללא מורא לתקון המצב, ואז "לולא האמנתי", יאמין ש"אני לדודי" יביא "דודי לי".

האם מותר לפנות למקובלים?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הקשר אל ה' – תפילה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

למה כולם נלחמים על ירושלים

הלכות שטיפת כלים בשבת

אושפיזין לדורנו | משה רבינו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









