ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
שאלו אותו – מניין אתה יודע?
השיב להם – בכל שנה ביום הכיפורים, בשעה שנכנס אני אל הקודש פנימה, מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים, נכנס עימי ויצא עימי. היום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים, נכנס עימי ולא יצא עימי. ואכן, אחר הרגל, חלה שמעון הצדיק שבעת ימים ומת.
הירושלמי מתקשה בסיפור זה, שהרי ישנו ציווי מפורש בתורה – "כל אדם לא יהיה באוהל מועד, בבואו לכפר בקודש עד צאתו", ועל כך הוסיפו חז"ל ודרשו שאפילו למלאכים אסור להיות באוהל מועד בזמן שהכהן הגדול נכנס לעבודת היום – "אפילו אותן שכתוב בהן: ודמות פניהם פני אדם". אם כן – מיהו אותו זקן שליווה את שמעון הצדיק? ענה על כך רבי אבהו – זה היה הקדוש ברוך הוא. הפני משה במקום מזדרז ומבאר, שלא ניכשל בהגשמה, חלילה – 'כבוד הקב"ה בעצמו נראה לו'.
במדרש רבה (ויקרא כא, יב) מוסיף על כך רבי אבהו נקודה נוספת – הרי כתוב 'וכל אדם לא יהיה', אם כן גם לכהן הגדול שהוא אדם אסור היה להיות בקודש? ועונה על פי דברי רבי פנחס – בשעת הכניסה לקודש הקודשים, הכהן הגדול לא היה אדם, אלא היו פניו בוערות כלפידים עליו, וכדכתוב – "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבקות הוא". (ואכן מצינו שפנחס שהיה כהן גדול, נקרא בתנ"ך מלאך – מלאך ה' מן הבוכים, שופטים ב. ובסוף – פנחס הוא אליהו, אשר התעלה ברכב וסוסי אש להיות מלאך).
התבוננות בדברי רבי אבהו מעלה לכאורה סתירה בין שתי הנקודות – אם למלאכים אסור להיכנס עם הכהן הגדול אל הקודש, מה מועילה האמירה שהכהן הגדול הוא מלאך? הרי גם למלאכים אסור להיכנס?
נראה שעומק נוסף יש בדבר, עומק השופך אור מיוחד על עבודתנו ביום כיפורים. באמת, כל אדם הוא מלאך. מלאך הוא ישות רוחנית. בקרבו של כל אדם מצויה נשמתו, הנשמה היא רוחנית, והיא כביכול מלאך.
אולם, כפי שנאמר בחז"ל ובספרים רבים - המלאך המצוי בקרבו של כל אדם מישראל, הוא גבוה ופנימי מכל המלאכים. (ככתוב – 'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ק-ל, שלעתיד לבוא המלאכים ישאלו את ישראל, מה מתרחש בפנים אצל הקב"ה מאחורי הפרגוד, כי ישראל פנימיים יותר). הנשמה היא חלק אלו-ק ממעל. היהודי בנשמתו קשור ישירות לקב"ה, ואינו זקוק לתיווך המלאכים והשרים.
אומר רבי אבהו – בשעה שהכהן הגדול נכנס לפני ולפנים, לא גוף האדם הוא שנכנס, אלא נשמתו האלוקית. נכנס מלאך, ובעצם – נכנס, כביכול, כבוד הקב"ה בכבודו ובעצמו, החלק אלו-ק ממעל. הזקן המלווה את שמעון הצדיק, זוהי נשמתו המלמדת אותו בדבר ה' את אשר יארע עימו בשנה הבאה.
כידוע, הכהן הגדול לא נכנס בשם עצמו לקודש הקודשים, כי אם נכנס בשם כלל ישראל. ביום כיפור, כולנו צמים ומשילים מעלינו את הגוף הגשמי. ביום כיפור, אנו נכנסים לקודש הקודשים הפנימי שלנו, ומגלים ששם מצויה נשמתנו האלוקית, העורגת ונכספת כל כולה לאלוקים. נשמה זו כלל לא רוצה לחטוא, וממילא אנו משילים מעלינו את מעמסת החטא, ושבים לאבינו שבשמיים.
ויהי רצון שנחתם כולנו לחיים טובים ארוכים ולשלום, ונזכה לחזות במהרה בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ולשון של זהורית ילבין, לטהר כתמים ולהסיר אשמים, עד אשר נחזה בהתגלות השלימה של השכינה בציון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
