ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אלול תשע"ד
האם להפקיר חלקי בגינה ברכוש המשותף?
שאלה:
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
177 - הזזת מלכודת ממקומה ביום טוב
178 - האם להפקיר חלקי בגינה ברכוש המשותף?
179 - שליח מישראל כשליח ציבור
טען עוד
תשובה:
אדם שגר בבית משותף בשמיטה, וחלק משכניו אינם שומרי תורה ומצוות, עומדות בפניו כמה אפשרויות:
א. הטוב ביותר הוא לנסות לשכנע את השכנים לעשות רק את הפעולות המותרות. (לפעמים זה עובד).
ב. במקרה ואי אפשר ניתן להשתמש באחת מהאפשרויות הבאות:
1. אם בגינה יעבדו רק מלאכות דרבנן, יש מקום רב לומר שאינו צריך להפקיר את חלקו 1 .
2. להפקיר את חלקו בגינה 2 .
3. למכור את חלקו בגינה, ואם שכניו יסכימו גם את חלקם, בהיתר המכירה 3 .
ג. אדם שגר בנגב הדרומי, או באזור עוטף עזה, שהם אזורים שיש דעות רבות שלא כבשום עולי בבל, ואין שכניו מסכימים לשמור שם את השמיטה, אינו צריך להפקיר את חלקו 4 .
ד. לגבי התשלום לוועד הבית, שעושים בו עבודות אסורות, יש גם כמה פתרונות:
1. לשלם רק עבור ניקיון ועבודות מותרות, ואת יתרת הכסף ישלם בשנה הבאה 5 .
2. להחליט שהכסף שמשלם לוועד אינו עבור הגינון אלא על מלאכות אחרות 6 .
^ 1.כך כתב בספר משפטי ארץ עמוד 78 הערה 6 בשם ר' שלמה זלמן אויערבך, והרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. יש לצרף לכך את הסברות שהועלו במאמרו של הרב יעקב אריאל שליט"א בהערה 2 שגם במלאכות דאורייתא אין צריך להפקיר, אמנם הרב אשר וויס שליט"א (מנחת אשר שביעית סימן א, אות ח, עמוד ט) חולק וסובר שאין בזה נפקא מינה, ואם צריך להפקיר באופן של דאורייתא צריך להפקיר גם באופן דרבנן, אך בספרו (שם) בסימנים יח – יט כתב שלדעתו אין להפקר זה משמעות כל כך, וכפי שנביא בהערה הבאה.
^ 2.במראה הבזק חלק ה, סימן קכה, הערה 5 מביא מאמר שדן בכך באריכות, ועיין בספר 'משפטי ארץ' למכון להלכה בהתיישבות (עמוד 77 -78) שמביא את דברי ר' שלמה זלמן אויערבך, וכותב שנטה להחמיר, ולכן כתב להפקיר את הגינה.
הרב אשר וייס שליט"א (מנחת אשר שביעית סימנים: א, יח –יט) דן בדין ההפקר של הקרקע, וכותב שהפקר זה אינו תופס מכמה סיבות: א. כי אין גמירות דעת, (ויותר מאשר היתר מכירה רגיל, כי כאן כל הגינה היא לנוי, והוא ממשיך ליהנות מהגינה). ב. אין רישום בטאבו. ג. הרכוש המשותף מוצמד לדירה, ואיננו רכוש בפני עצמו (וע"ש עוד טעם בדבריו).
אמנם, הרב יעקב אריאל שליט"א דן במאמרו שבקישור אם בכלל צריך להפקיר (http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=230), וכותב (בסוף דבריו) לגבי תקיפות ההפקר בגינות הגוי, שכיון שנתקנה תקנה בכנסת לפני שנים רבות, שכל פעולת קניין שנועדה לצורך שמיטה תהיה תקפה גם בלי רישום בטאבו, ובלבד שקיבלה אישור מהאחראי על כך מטעם הרבנות הראשית, וכיון שהוא היה האחראי אז (וכן בשנת השמיטה השנה – תשע"ה) לכן הוא נותן אישור לכל אחד להפקיר את גינתו לעשות זאת, ולכן ההפקר יהיה תקף. אמנם יש להעיר עליו שלשון התקנה הוא: "עסקה במקרקעין לצורך קיום מצוות השמיטה, שנעשתה באישור מועצת הרבנות הראשית (להלן – המועצה) או באישור מי שהמועצה הסמיכה לכך תהיה תקפה על אף האמור בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, או בכל דין אחר, ואף אם היא לזמן, ותהיה נגמרת אף בלא רישום" (תקנות עסקאות במקרקעין - קיום מצות שמיטה, תשל"ט-1979, תקנה 1). ויש להסתפק האם הפקרת קרקע נחשבת כעסקת מקרקעין, והיא נכללת בתקנה זו, ולכן ייתכן שיש עדיפות לעשות היתר מכירה.
^ 3.במקרה כזה שבלאו הכי יעבדו במלאכות אסורות, יש להקל ולמכור בהיתר המכירה. כמובן שצריך למכור דרך רב שהוסמך על ידי וועדת השמיטה של הרבנות הראשית לבצע מכירה כזו, וכפי שנקבע בתקנה שהובאה לעיל הערה 2. וכן כתב המשנה הלכות חלק יד, סימן רט.
^ 4.במקומות שלא כבשום עולי בבל, נראה שניתן להקל, כיון שלשיטת רש"י (חולין ו ע"ב) ועוד ראשונים מותר אפילו לזרוע בהם, בגלל שלא קידשו אותם לא נוהגים בהם לפחות חלק מדיני השמיטה. אך עיין בשיעור : גבולות הארץ הלכה למעשה (טרם פורסמה), שם הבאנו את דעות הרב גורן והרב זווין שאולי יש קדושה שלישית שמקדשת את המקום, ואז דינו שווה לארץ ישראל שאף ששמיטה בה בזמן הזה דרבנן, יש להחמיר בדברים אלו. ובאופן זה שיש כאן ספיקות רבים אם בכלל צריך להפקיר, כפי המובא בהערה 2, נראה שלמעשה אין צורך להפקיר.
כמובן שלכתחילה יש לעשות את כל המאמצים גם באזורים אלו על מנת לשמור שמיטה כהלכתה, בגלל הדעות החולקות.
^ 5.עצה זו כתובה בספר תורת הלוי (מפסקי שבט הלוי) בעמוד קכד, ובסופו של דבר כיון שהמלאכות האסורות הן חלק קטן מהמלאכות שעושים, ניתן לבצע זאת בצורה שלא תפגע בעבודת הוועד.
^ 6.עצה זו מובאת בספר ועלהו לא יבול חלק ב עמוד קצד, וסברתו, כיון שבדרבנן יש 'ברירה', ושמיטה בזמן הזה דרבנן, לכן ניתן להשתמש בדין ברירה, ולהחליט שהכסף שהאדם משלם הולך רק לדברים המותרים בשביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
