ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
פרטי ה'נקיות' מרובים
פְּרָטֵי מִדַּת הַנְּקִיּוּת רַבִּים הֵם מְאֹד וְהִנָּם בְּכָל הַפְּרָטִים שֶׁבְּכָל הַשְּׁלֹשׁ מְאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא-תַעֲשֶׂה. כִּי אָמְנָם עִנְיַן הַמִּדָּה כְבָר אָמַרְתִּי שֶׁהוּא לִהְיוֹת נָקִי מִכָּל עַנְפֵי הָעֲבֵרוֹת, וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הָעֲבֵרוֹת מִשְׁתַּדֵּל הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם, כְּבָר יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהַטֶּבַע מְחַמְּדָן יוֹתֵר וּבָהֶן מַרְאֶה לוֹ יוֹתֵר הֶתֵּרִים,
אֲשֶׁר עַל כֵּן יִצְטָרֵךְ בָּהֶן יוֹתֵר חִזּוּק לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ וּלְהִנָּקוֹת מִן הַחֵטְא, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (משנה מכות ג, טו), "גָּזֵל וַעֲרָיוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתָּן ומִתְאַוָּה לָהֶן".
'הוראות ההיתר' מצויות בגזל
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רֹב בְּנֵי הָאָדָם גַּנָּבִים בְּגָלוּי הֵם, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּשְׁלְחוּ יָד מַמָּשׁ בְּמָמוֹן חַבְרֵיהֶם לָקַחַת וְלָשׂוּם בִּכְלֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן רֻבָּם טוֹעֲמִים טַעַם גְּנֵבָה בְּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם, בְּמַה שֶּׁיּוֹרוּ הֶתֵּר לְעַצְמָם לְהִשְׂתַּכֵּר אִישׁ בְּהֶפְסֵדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְיֹאמְרוּ "לְהַרְוִיחַ שָׁאנֵי".
וְאוּלָם לָאוִים הַרְבֵּה נֶאֶמְרוּ בְּגָזֵל, "לֹא תִגְנֹב" (שמות כ, יג), "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט, יג), "לֹא תַעֲשֹׁק" (שם), "לֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (שם פסוק יא), "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (עיין שם כה, יד), "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ" (דברים יט, יד). הֵן כָּל אֵלֶּה חִלּוּקֵי דִינִים שֶׁבְּגָזֵל, כּוֹלְלִים מַעֲשִׂים רַבִּים מִן הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בִּכְלָל הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן הַמְּדִינִי, וּבְכֻלָּם אִסּוּרִים רַבִּים. כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה הַנִּכָּר וּמְפֻרְסָם בְּעֹשֶׁק וּבְגָזֵל הוּא לְבַדּוֹ הָאָסוּר, אֶלָּא כָּל שֶׁסּוֹף סוֹף יַגִּיעַ אֵלָיו וְיִגְרֹם אוֹתוֹ, כְּבָר הוּא בִּכְלַל הָאִסּוּר. וְעַל עִנְיָן זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא ע"א), "וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא" (יחזקאל יח, ו) – "שֶׁלֹּא יָרַד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ". וּכְבָר הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר לְחֶנְוָנִי שֶׁלֹּא יְחַלֵּק קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לְתִינוֹקוֹת כְּדֵי לְהַרְגִּילָן שֶׁיָּבוֹאוּ אֶצְלוֹ, וְלֹא הִתִּירוּ חֲכָמִים אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁגַּם חֲבֵרָיו יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כֵּן (משנה בבא מציעא ד, יב). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא פח ע"ב), "קָשֶׁה גֵּזֶל הֶדְיוֹט מִגֵּזֶל גָּבוֹהַּ, שֶׁזֶּה הִקְדִּים חֵטְא לִמְעִילָה וְזֶה הִקְדִּים מְעִילָה לְחֵטְא".
וּכְבָר פָּטְרוּ (ברכות טז ע"א) אֶת הַפּוֹעֲלִים הָעוֹשִׂים אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת מִבִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וּמִבְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וַאֲפִלּוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע לֹא חִיְּבוּם לִבָּטֵל מִמְּלַאכְתָּן אֶלָּא בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, קַל-וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל-וָחֹמֶר לְדִבְרֵי הָרְשׁוּת*, שֶׁכָּל שְׂכִיר-יוֹם אָסוּר בָּהֶן שֶׁלֹּא לְבַטֵּל מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם עָבַר הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. הִנֵּה אַבָּא חִלְקִיָּה (תענית כג ע"ב) אֲפִלּוּ שָׁלוֹם לֹא הֵשִׁיב לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנָּתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁלֹּא לִבָּטֵל מִמְּלֶאכֶת רֵעֵהוּ. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְבָאֵר בְּפִיו וְאוֹמֵר (בראשית לא, מ), "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי", מַה יַּעֲנוּ אֵפוֹא הָעוֹסְקִים בַּהֲנָאוֹתֵיהֶם בִּשְׁעַת מְלָאכָה וּבְטֵלִים מִמֶּנָּה, אוֹ כִּי יַעַסְקוּ בְחֶפְצֵיהֶם אִישׁ לְבִצְעוֹ?
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הַשָּׂכוּר אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה מְלָאכָה שֶׁתִּהְיֶה, הִנֵּה כָּל שְׁעוֹתָיו מְכוּרוֹת הֵן לוֹ לְיוֹמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא נו ע"ב), "שְׂכִירוּת מְכִירָה לְיוֹמֵיהּ", וְכָל מַה שֶּׁיִּקַּח מֵהֶן לַהֲנָאַת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֵינוֹ אֶלָּא גֶּזֶל גָּמוּר, וְאִם לֹא מְחָלוֹ אֵינוֹ מָחוּל, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פה ע"ב), "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ".
_____________________________________
דִבְרֵי הָרְשׁוּת – חול, שאין בו מצווה.
ביאורים
יש לנו נטייה לזלזל בפרטים הקטנים. גם בעברות חמורות שאנו נזהרים מהן מאוד, נותר לכלוך בפינות הקטנות. לפעמים, כשמטאטאים את הבית ורוצים לנקות כל גרגר אבק, יש מקומות שלא שמים לב אליהם. פינות הבית, מתחת למיטה, מאחורי הארון, ובדרך כלל דווקא שם האבק מצטבר. כשניגשים לנקות צריך קודם כל לדעת היכן נמצא הלכלוך ומה דורש ניקוי. גם אם הרצפה נראית נקייה, כשנזיז את הארון נגלה את כל הלכלוך שהצטבר תחתיו.
לכן, הרמח"ל פורש לפנינו רשימה די מפורטת של הדברים המצויים והעיקריים שבהם נכשלים רבים, אם משום שהם מתירים לעצמם משהו בגלל נגיעה אישית ואם משום חוסר מודעות. הרשימה מפורטת אך איננה שלמה, ומתוכה עלינו ללמוד ולהסיק גם לשאר המקרים השונים במהלך החיים, שבהם יכולה להיות מצויה הטעות הזו. ככל שנלמד ונפנים את המקרים אותם מלמד הרמח"ל, כך נוכל, בעזרת ה', להשליך וליישם את דבריו גם בשאר המקרים שאינם מובאים לפנינו.
הנקודה הראשונה עליה מדבר הרמח"ל היא הממון . איננו מזלזלים בכסף. הוא כלי חשוב שאיתו אפשר לקיים מצוות רבות, ובראש ובראשונה הוא המאפשר לנו לחיות – לקנות מזון, לשלם חובות, לרכוש דירה ועוד. בלעדיו אי אפשר להתקיים כראוי ולכן אנו מכירים בחשיבותו, עד כדי כך שחז"ל מלמדים אותנו: "צדיקים, ממונם חביב עליהם יותר מגופם" [חולין דף צא עמוד א]. אבל דווקא בגלל הצורך והחשיבות שיש לממון, אנחנו מוכרחים לא להתפתות ולא להיגרר אחריו. לא להפוך אותו לעיקר ותכלית, אלא לזכור שהייעוד שלו הוא רק לעזור לנו לחיות חיים ברווח ולקיים מצוות. הוא אמצעי וכלי עזר, לא ערך ומטרה.
הרחבות
•משמעות איסור גזל
שֶׁיִּשְׁלְחוּ יָד מַמָּשׁ בְּמָמוֹן חַבְרֵיהֶם. חז"ל במדרש מצביעים על כך שאיסור גזל פוגע בהתעלותו והתקדשותו של האדם: "אמר רבי חמא בן רבי חנינא מנין שכל מי שהגזל בידו תפלתו עכורה? שנאמר: "גם כי תרבו תפילה אינני שומע" מפני מה? ש"ידיכם דמים מלאו" [ישעיה א, טו]. ומנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל תפלתו זכה? שנאמר: "נקי כפים ובר לבב" מה כתיב אחריו? "ישא ברכה מאת ה'", "זה דור דורשיו" [תהילים כד ד-ו]" [שמות רבה, בשלח כב]. המהר"ל מבאר את הקשר שבין איסור גזל להתקרבות לקב"ה: "כי כאשר גוזל מאחרים הנה אינו ראוי להיות קרוב אל השם יתברך, כי הוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות (רוחני לגמרי), ומי שהוא גוזל מאחרים הרי הוא מקבל מזולתו שאינו ראוי לו, ואין זה פשוט" [דרך חיים ב, ט]. ככל שהאדם מתחבר יותר לעצמיותו ולעניינו ומופיע אותם, הינו דבק יותר בהקב"ה ומתחבר יותר לרצונו, הרצון האלוהי מופיע דרכו בצורה היותר שלימה. אולם כאשר האדם גוזל - אינו מזדהה עם עצמו, עם עניינו - ועל כן אינו מסתפק במה שתחת ידו. וממילא אינו מופיע את הרצון האלוהי שאמור להתגלות ולהתבטא דרכו, בצורה טהורה וזכה המוציאה בשלמות את העניין שגלום בו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
