ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לא ידוע לנו כמעט דבר על החיים בגן עדן. ברור שטבע האדם היה שונה שם, ולא רווחה שם הבושה או התשוקה המינית המתגרה, בוודאי לא כמו שאלה קיימות בעולם שלנו. אך אחרי הגירוש מגן עדן והאיסור לחזור לשם, יצאו אדם וחווה עם צאצאיהם לחיים בעולם שמוכר לנו היטב.
יריבות בין אחים, קנאה, רצח, דיכאון, מתירנות מינית והתעללות – כל אלה נעשו חלק מהסיפור של האנושות בשלב הזה, ועל בני האדם נגזר כעת להילחם על קיומם הגופני והכלכלי בעולם של פלאות, אך גם של הרבה מאוד סכנות ושנאה.
אך גן עדן מעולם לא נמחק מזיכרונם של אדם וחווה, וגם לא מהזיכרון של צאצאיהם, ולא משנה כמה מאות או אלפי שנים חלפו מאז אותו גירוש. אולי זאת אחת הסיבות לכך שהתורה מספרת לנו על מאות השנים שבני האדם הראשונים חיו – כדי להדגיש שגם אחרי 900 שנה הזיכרון של גן עדן נשאר צרוב חזק בנבכי מוחם של אדם וחווה והצאצאים שלהם.
הזיכרון הזה הוא מה שעדיין מניע אותנו ודוחף אותנו לשאוף לעולם טוב ומתוקן יותר. מרגע שבני האדם, גם אם אלה היו רק אדם וחווה, התנסו בעולם ובחיים כפי שהם יכולים להיות – חיים בגן עדן- נולד הדחף של החברה לתקן את העולם ולשפר את חיינו בו. רק טבעי שאנחנו תמיד מנסים לחזור לגן עדן.
על אף שהחברה האנושית הנציחה, לצערנו, את תופעת הרצח והייתה עדה למיליוני מקרי רצח בהיסטוריה הארוכה והעקובה מדם שלה, אנחנו עדיין שואפים לבנות חברה נטולת רצח. אנחנו גם לא מרגישים שזאת תקוות שווא או שאיפה מטופשת. בתוך כל אחד מאתנו יש עדיין שבריר זיכרון מהימים שבני האדם חיו בגן עדן ולא סבלו את הכאב והצער שקיימים בכל חברה אנושית שהייתה אי-פעם בהיסטוריה שלנו וגם כיום.
מעניין שאנושות מעולם לא הרימה ידיים או התייאשה - למרות כל הראיות ההיסטוריות שמצביעות על כך שזאת משימה בלתי אפשרית כמעט - מליצור עולם טוב יותר שיש בו שלווה, רוחניות, הרמוניה ושמחה. זיכרון גן עדן לא מניח לנו לאבד את הרגישות עד כדי כך שנסכים שמצב האנושות הנוכחי הוא דבר שאי אפשר לשנות.
המלאכים ששמרו בכניסה לגן עדן קיבלו ייצוג גם בקודש הקודשים, על מכסה ארון הברית שהכיל את המסר של הקב"ה לאנושות. למלאכים האלה יש פנים של ילדים כדי להראות לנו, שבאופן כזה או אחר, ביום מן הימים, כשיעלה הרצון מלפני הקב"ה בעתיד, אולי נוכל לחזור לגן עדן ובאמת נוכל לחיות בעולם טוב יותר, כפי שהבטיחו לנו נביאינו הקדושים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
