ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
יש פירושים רבים ותובנות רבות בענין הבחירה במדבר כמקום למתן התורה. הרעיון שעלה בדעתי הוא שבעולם העתיק מדבריות לא היו שטח טריטוריאלי ששייך למדינה מסוימת. מצרים לא שלטה במדבר סיני. רק הבדווים והנוודים שכנו במרחב הזה, והם לא היו רבים במספר או בעלי תפקיד חשוב בזירה הדיפלומטית באותם הימים. מתן התורה במדבר סיני סימל את האוניברסאליות והמעמד החוץ-טריטוריאלי של התורה. על אף שארץ-ישראל תופסת מקום מיוחד וחשוב בתורה ובחיים היהודיים ויש מצוות רבות שאפשר לקיים רק בה, ולמרות העובדה שארץ-ישראל מעניקה תכונה מיוחדת לכל המצוות שמתקיימות בה, בכל זאת, העם היהודי התקיים אלפי שנים במקומות רחוקים מאוד מארץ-ישראל ומה שאיחד אותו היו התורה ומצוותיה, ערכיה ומסורתה. התורה ניתנה לנו במדבר, במקום שאין בו ריבונות מוגדרת, שפה, תרבות או ממשלה. לפיכך, התורה, במובנה הכולל, היא נטולת גבולות של מרחב או זמן. היא מייצגת את הנצחי ולפיכך מקבלת את כל תכונות הבורא, שאיננו מוגבל מרחב או בזמן.
מה שהופך מדבר למדבר הוא היעדר גשם ומים. כפי שישראל הוכיחה באזור נגב, השקיה יכולה לדחוק את רגלי המדבר. אך בכל מדבר יש נווי מדבר ובורות מים משלו. לאלה יש ערך עצום רק משום שאין מקורות מים אחרים במדבר. נווה מדבר או בור מים באזור שיורדים בו גשמים רבים לא ימשכו תשומת לב או יזכו להערכה רבה.
התורה חזתה שבהיסטוריה של עם ישראל היהודים ימצאו את עצמם חיים במדבר רוחני, במצב שבו הפקרות, תאוותנות ושחיתות ימשלו בחברה שמסביב, שבו צדיקים יהיו מושא ללעג, והרשעים יזכו לשבחים. המדבר הרוחני, על הריקנות והאדישות שבו, לא יכולים להרוות את הצמא הפנימי שלנו למוסריות ולקשר עם הבורא. אז התורה, שניתנה ונלמדה במדבר, תזכה להכרה כנווה מדבר אולטימטיבי, למקור מים חיים.
בדברי הנביאים ובתלמוד מרבים לדמות את התורה למים. הנביאים מפצירים בנו "הוי כל צמא לכו למים", כל מי שצמא לרוחניות ולנוכחות אלוקית בחייו צריך ללכת לתורה. אולי רק מי שנדד וסבל במדבר יכול להעריך באמת ובתמים את נווה המדבר ובור המים. היום הנוכחות שלנו נדרשת באותו נווה מדבר שרק התורה יכולה להעניק לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
