ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וְהִנֵּה דִבַּרְנוּ עַד עַתָּה מִן הַהַכְנָעָה וּמִן הַבֹּשֶׁת. וּנְדַבֵּר עַתָּה מֵעִנְיַן הַכָּבוֹד. הִנֵּה, כְּבוֹד הַמִּצְוָה וִיקָרָהּ כְּבָר הִזְהִירוּנוּ עָלָיו חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ (שבת קלג ע"ב), "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) – "אֶתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְווֹת – צִיצִית נָאָה, תְּפִלִּין נָאֶה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה, לוּלָב נָאֶה" וְכוּ'. וְכֵן אָמְרוּ (בבא קמא ט ע"ב), "הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ,* עַד כָּאן מִשֶּׁלּוֹ מִכָּאן וְאֵילָךְ מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא". הֲרֵי דַעַת שִׂפְתוֹתֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּרוּר מִלֵּלוּ, שֶׁאֵין דַּי בַּעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה לְבַד, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְכַבְּדָהּ וּלְהַדְּרָהּ, וּלְהוֹצִיא מִמִּי שֶׁלְּהָקֵל עַל עַצְמוֹ יֹאמַר, "אֵין הַכָּבוֹד אֶלָּא לִבְנֵי הָאָדָם הַמִּתְפַּתִּים בַּהֲבָלִים אֵלֶּה, אַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָזֶה כִּי הוּא מְרוֹמָם מִדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְנִשְׂגָּב מֵהֶם, וְכֵיוָן שֶׁהַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית לַאֲמִתָּהּ דַּי בָּזֶה". אָמְנָם הָאֱמֶת הוּא, שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא (תהלים כט, ג)"אֵל הַכָּבוֹד", וְאָנוּ חַיָּבִים לְכַבְּדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ וְלֹא כְּבוֹדֵנוּ חָשׁוּב וְסָפוּן* לְפָנָיו, וּמִי שֶׁמְּמַעֵט בָּזֶה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַרְבּוֹת, אֵינוֹ אֶלָּא חוֹטֵא. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא מַלְאָכִי מִתְרָעֵם עַל יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר ה' (מלאכי א, ח), "כִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ – אֵין רָע... הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ* הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ".
וְאוּלָם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִזְהִירוּנוּ לְהִתְנַהֵג הֵפֶךְ זֶה בָּעֲבוֹדָה וְאָמְרוּ (סוכה נ ע"א) בְּעִנְיַן מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ* שֶׁלֹּא יְסַנְּנֵם בִּמְסַנֶּנֶת, מִטַּעַם, אֵימוּר דְּאָמְרֵי* לְהֶדְיוֹט, לְגָּבוֹהָ מִי קָאָמַר, לֵית לֵהּ "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ", רְאֵה נָא מַה חִסָּרוֹן יֵשׁ בַּמַּיִם שֶׁנִּסְתַּנְּנוּ? וּכְבָר מֻתָּרִים הֵם לְהֶדְיוֹט, וַאֲפִלּוּ הָכִי אֲסוּרִים הֵם לְגָבוֹהָ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דֶרֶךְ כָּבוֹד. וְאָמְרוּ עוֹד בַּסִפְרֵי, (עיין ספרי דברים סח), "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים יב, יא), דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. וּכְבָר מָצָאנוּ קַיִן וְהֶבֶל, הֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, וְקַיִן מִן הַפְּסֹלֶת – מִפְּרֵי הָאֲדָמָה, כְּפֵרוּשָׁם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כב, ה), וּמֶה עָלָה בָהֶם – "וַיִּשַׁע* ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ד-ה). וְאוֹמֵר (מלאכי א, יד), "וְאָרוּר נוֹכֵל, וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר, וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת* לַה' כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי".
___________________________________
הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ וכו' – אדם צריך להוציא מכספו עבור הידור מצווה עד תוספת שליש משווי המצווה. ואם מוציא יותר משליש, ה' יפרע לו. וְסָפוּן – וחשוב. לְפֶחָתֶךָ – למושל העיר. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ – ויש חשש שנחש הטיל בהם ארס. אֵימוּר דְּאָמְרֵי וכו' – סינון של מים שנתגלו מועיל לשתייתם, אך אינו מועיל לניסוכם על המזבח. וכי למושל העיר היה נותן מים אלו?! וַיִּשַׁע – פנה אליו, קיבל ברצון. מָשְׁחָת – בהמה בעלת מום.
ביאורים
אתמול למדנו על החלק הראשון במעשי היראה של החסיד – מתוך ההכרה בקטנות האדם מול גדולתו של הבורא, מקיים החסיד את המצוות בהכנעה לפני אדוניו. היום אנו ממשיכים ללמוד על מעשי יראתו של החסיד המתבטאים באופן נוסף. מתוך הכרתו ברוממות ה' ותורתו הוא נוהג בכבוד והדר בכל מעשיו. הכבוד לא נובע מתוך חשיבה שה' זקוק לכבוד או נהנה ממנו. החסיד מכבד את התורה ואת מצוותיה כיוון שהוא יודע שהוא נפגש עם דבר גדול.
כשאדם נותן מתנה לשר חשוב, חוץ מהזמן שהוא ישקיע בחיפוש המתנה הראויה, הוא יקפיד מאוד על האסתטיקה החיצונית. הוא לא יקנה חס ושלום מתנה פגומה אפילו לא במעט, נייר העטיפה ייחתך למידה המתאימה ויודבק בידיים מקצועיות בצורה ישרה, ומכתב הברכה ייכתב על נייר יפה ומעוטר.
החסיד העובד את ה' מתוך הכרה בכבוד ה', משתדל לקיים את מצוותיו בכבוד ובהדר. הוא ישקיע זמן רב בחיפוש אחר אתרוג נאה ותפילין נאות, יקשט את סוכתו כיאה לבית שהמלך ציווה לבנותו וכשעומד בתפילה לפני אדונו, יקפיד על בגדים נאים ומסודרים כאילו הוא עומד לפני מלך גדול.
הכבוד והיראה אינם מתנגדים, אלא משלימים זה את זה. היראה באה מתוך הכרה בקטנות האדם והכבוד נובע מתוך הבנת הגדלות האלוהית.
הרחבות
•כבוד שמים, מי ישווה לו
וּנְדַבֵּר עַתָּה מֵעִנְיַן הַכָּבוֹד. הרמח"ל מבאר כי עיקר עבודת האדם הוא להרבות בכבוד השכינה , זהו עיקר התיקון של האדם בעולמו ולכך הוא נועד (מתוך הקדמת הרב שריקי למסילת ישרים) וזו לשון הרמח"ל : "אבל מי שייטיב לראות יראה ויבין כי לא על דבר זה (שיעמול לפרנסתו) נברא האדם אלא היה ראוי שלא יהיה עסקו אלא בהשגת כבוד קונו כי לכך נוצר וניתן בו דעת וחכמה רבה ולא להרבות בסחורה או כל שאר דברים של מה בכך אבל האדם הוא שקלקל מעשיו וגרם לעצמו באלה היום" [דעת תבונות עח].
•המצוות משנות את הנפש
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. הרב קוק מסביר שהנצרות והמינות הן המשך דרכו של קין. קין בא להקריב קרבן ללא תיקון עולמו הפנימי, בניסיון לגשת אל ה' עם תכונה נפשית מקולקלת שהתפתחה לאחר מכן לרצח בפועל: "לא שעה ה' אל קין ואל מנחתו מפני הרשעה שהיתה בו אחוזה... והחטאת הרובץ על הפתח הוא מתגבר ומתאמץ על ידי ריח הקודש שהוא קולט אל קרבו ומהפכו לתכונתו". הרֶשַע שמקבל חיזוק מהצד של הקדושה רק מתחזק בדרכו והופך להיות מסוכן הרבה יותר. כדי לתקן זאת יש לעבוד קשה, בחיבור לדרך התורה והמצוות המלמדת אותנו כיצד חיים חיי קדושה באמת המטהרים את הנפש מהטומאה ומהשקר האחוזים בה, ומבלי להיתפס לצדדים החיצוניים של המצוות כחוקים בלתי מוסברים [אורות, אורות ישראל ותחייתו, טו].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
