(ה: 12+ עד ז. 1+)

חלק ב – האם מותר לבעול בראשונה בשבת (שיש בלילה)

א. ברייתות בדפים הקודמים (ג:, ד.) – אסור.

טעם האיסור –

            בברייתא ג: - עושה חבורה.

            גמרא ה. – שמא ישחוט בשבת (בסעודת המצווה בשישי בלילה).

                (דילוג ה. מעל האמצע עד ה: מעל האמצע)

ב. הגמרא מתלבטת (לא שמעה על הברייתות שאוסרות) – האם יש בעיית חבורה?

ועולה שיש שתי בעיות: 1. יצירת הפתח (בונה). 2. הוצאת הדם – שבזה יש ספק:

האם הדם מפקד פקיד (ומותר), או חבורי מחבר (ואסור),

גם אם חבורי מחבר, האם לפתח צריך ומותר, או לדם הוא צריך ואסור,

גם אם לפתח, האם דבר שאינו מתכוון מותר או אסור,

גם אם אסור, האם מקלקל או מתקן,

ואם מקלקל - האם מקלקל מותר או אסור.

יוצא – כדי להקל אפשר ללכת בשני מסלולים:

1. לומר שזה דבר שאינו מתכוון, וכר"ש.


2. לומר שזה מקלקל, וכר"י.


3. ראיות שרב לכאורה אוסר, כי אוסר דבר שאינו מתכוון כר"י.


4. שאסר להדק מטלית לתוך חור החבית.
   דחייה – שם זה פסיק רישא וגם ר"ש אוסר.


5. אמוראים אמרו בפירוש שפוסק כר"י בדבר שאינו מתכוון.


6. ראיות שמותר –


7. רב חסדא - "נותנין לה ארבעה לילות עד מוצ"ש"

ג. רב ושמואל וקושיות על שתי הדעות

רב ושמואל – שתי גרסאות מי התיר ומי אסר.

קושיות:

תשובה – אמנם פוסק כר"י, אך כאן בבעילה ראשונה עדיין יכול להתיר – כי זה מקלקל.

(ו. 6-)

(למשך כמה זמן אחרי החתונה מניחים שהדם שרואה הוא דם בתולין ולא דם נידה, ויכול לבעול אותה עוד.

והן לב"ה והן לב"ש יש מצב שנותנים ארבעה לילות,
ומזה שכתוב "עד מוצאי שבת", שזה לכאורה מיותר, משמע שבא לחדש שגם אם לא בעל כמו שצריך לילה ראשון, יכול בעול שוב למשך אותם ארבעה לילות, אפילו שעדיין יעשה חבורה בשבת.

דחייה – הכוונה שבעל לגמרי לפני שבת, והחידוש שלמרות ששמואל אוסר בעילה ראשונה, בעילה שנייה מתיר בשבת, אע"פ שמשיר צרורות.[1]

(ו: 8+)

1. רב יוסף – חתן פטור מק"ש עד מוצ"ש, אם לא עשה מעשה.

ולכאורה פטור כי טרוד בכך שצריך לבעול,
ומכך שפטור גם בערב שבת – משמע שבועל גם בערב שבת.

דחיות:

1. אביי - פטור כי טרוד שלא הצליח לבעול, ואסור לבעול בשבת.

דחיית רבא – יש פטור רק על טרדה של מצווה (ולא אבל או טבעה ספינתו).

1. רבא – זו מחלוקת תנאים (להלן).


2. למה להתיר לפי ר"ש, והרי זה פסיק רישא?

(ה: באמצע)

ד. מחלוקת תנאים

A. רבא – האם חתן פטור מק"ש בשבת"?
מצד אחד - יש עוד ברייתא כמותה – שפטור מק"ש גם ביום השלישי (שבת)
מצד שני - ש עוד ברייתא – פטור מק"ש בראשון ושני אך חייב בשלישי ,

[ואביי – לפי כולם אסור בשבת,
והמחלוקת שם האם טירדה כזו של מצווה פוטרת].

B. ברייתות מפורשות – האם מותר לבעול לראשונה בשבת?

            ת"ק – אסור, וחכמים – מותר.

(ה: רבע תחתון)

ה. עוד שאלות על המתירים והאוסרים, נגד הנחות היסוד שלנו:

זה לא פסיק רישא, כי הרוב בקיאין בהטיה ולא יצא דם.

            קשה:

1. למה פטור מק"ש אם בקיא? אכן רק מי שאינו בקיא פטור.


2. למה צריך מפה ושושבינין, הרי אם הבעל ירצה לטעון שאינו בתולה פשוט יטה?

תשובה (רש"י) – אם יטה, תטען חזרה שהיא עדיין בתולה,
אלא את המפה צריך אם היה דם – שלא יאבד.

(ו: 2-)

1. רבי אמי – איך יתכן לומר שהדם חבורי מחבר,
   והרי זה כמו מוגלה בפצע, ובזה מותר כי זה מפקד פקיד!
   תשובה – מציאותית זה לא כמו מוגלה, זה יותר בלוע בגוף.

[1] למה לא אומרים שהחידוש הוא הפשט – שלמרות שיש לה דם, אין חוששים שזה דם נידה למשך ארבעה ימים, ואחר כך חוששים? כנראה כי אז המילים "עד מוצאי שבת" מיותרות.