ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ה: 12+ עד ז. 1+)
חלק ב – האם מותר לבעול בראשונה בשבת (שיש בלילה)
א. ברייתות בדפים הקודמים (ג:, ד.) – אסור.
טעם האיסור –
בברייתא ג: - עושה חבורה.
גמרא ה. – שמא ישחוט בשבת (בסעודת המצווה בשישי בלילה).
(דילוג ה. מעל האמצע עד ה: מעל האמצע)
ב. הגמרא מתלבטת (לא שמעה על הברייתות שאוסרות) – האם יש בעיית חבורה?
ועולה שיש שתי בעיות: 1. יצירת הפתח (בונה). 2. הוצאת הדם – שבזה יש ספק:
האם הדם מפקד פקיד (ומותר), או חבורי מחבר (ואסור),
גם אם חבורי מחבר, האם לפתח צריך ומותר, או לדם הוא צריך ואסור,
גם אם לפתח, האם דבר שאינו מתכוון מותר או אסור,
גם אם אסור, האם מקלקל או מתקן,
ואם מקלקל - האם מקלקל מותר או אסור.
יוצא – כדי להקל אפשר ללכת בשני מסלולים:
- לומר שזה דבר שאינו מתכוון, וכר"ש.
- לומר שזה מקלקל, וכר"י.
- ראיות שרב לכאורה אוסר, כי אוסר דבר שאינו מתכוון כר"י.
- שאסר להדק מטלית לתוך חור החבית.
דחייה – שם זה פסיק רישא וגם ר"ש אוסר. - אמוראים אמרו בפירוש שפוסק כר"י בדבר שאינו מתכוון.
- ראיות שמותר –
- רב חסדא - "נותנין לה ארבעה לילות עד מוצ"ש"
ג. רב ושמואל וקושיות על שתי הדעות
רב ושמואל – שתי גרסאות מי התיר ומי אסר.
קושיות:
תשובה – אמנם פוסק כר"י, אך כאן בבעילה ראשונה עדיין יכול להתיר – כי זה מקלקל.
(ו. 6-)
(למשך כמה זמן אחרי החתונה מניחים שהדם שרואה הוא דם בתולין ולא דם נידה, ויכול לבעול אותה עוד.
והן לב"ה והן לב"ש יש מצב שנותנים ארבעה לילות,
ומזה שכתוב "עד מוצאי שבת", שזה לכאורה מיותר, משמע שבא לחדש שגם אם לא בעל כמו שצריך לילה ראשון, יכול בעול שוב למשך אותם ארבעה לילות, אפילו שעדיין יעשה חבורה בשבת.
דחייה – הכוונה שבעל לגמרי לפני שבת, והחידוש שלמרות ששמואל אוסר בעילה ראשונה, בעילה שנייה מתיר בשבת, אע"פ שמשיר צרורות.[1]
(ו: 8+)
- רב יוסף – חתן פטור מק"ש עד מוצ"ש, אם לא עשה מעשה.
ולכאורה פטור כי טרוד בכך שצריך לבעול,
ומכך שפטור גם בערב שבת – משמע שבועל גם בערב שבת.
דחיות:
- אביי - פטור כי טרוד שלא הצליח לבעול, ואסור לבעול בשבת.
דחיית רבא – יש פטור רק על טרדה של מצווה (ולא אבל או טבעה ספינתו).
- רבא – זו מחלוקת תנאים (להלן).
- למה להתיר לפי ר"ש, והרי זה פסיק רישא?
(ה: באמצע)
ד. מחלוקת תנאים
A. רבא – האם חתן פטור מק"ש בשבת"?
מצד אחד - יש עוד ברייתא כמותה – שפטור מק"ש גם ביום השלישי (שבת)
מצד שני - ש עוד ברייתא – פטור מק"ש בראשון ושני אך חייב בשלישי ,
[ואביי – לפי כולם אסור בשבת,
והמחלוקת שם האם טירדה כזו של מצווה פוטרת].
B. ברייתות מפורשות – האם מותר לבעול לראשונה בשבת?
ת"ק – אסור, וחכמים – מותר.
(ה: רבע תחתון)
ה. עוד שאלות על המתירים והאוסרים, נגד הנחות היסוד שלנו:
זה לא פסיק רישא, כי הרוב בקיאין בהטיה ולא יצא דם.
קשה:
- למה פטור מק"ש אם בקיא? אכן רק מי שאינו בקיא פטור.
- למה צריך מפה ושושבינין, הרי אם הבעל ירצה לטעון שאינו בתולה פשוט יטה?
תשובה (רש"י) – אם יטה, תטען חזרה שהיא עדיין בתולה,
אלא את המפה צריך אם היה דם – שלא יאבד.
(ו: 2-)
- רבי אמי – איך יתכן לומר שהדם חבורי מחבר,
והרי זה כמו מוגלה בפצע, ובזה מותר כי זה מפקד פקיד!
תשובה – מציאותית זה לא כמו מוגלה, זה יותר בלוע בגוף.
[1] למה לא אומרים שהחידוש הוא הפשט – שלמרות שיש לה דם, אין חוששים שזה דם נידה למשך ארבעה ימים, ואחר כך חוששים? כנראה כי אז המילים "עד מוצאי שבת" מיותרות.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מי צריך את הערבה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כאב הגלות ותקוות הגאולה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

בדיקת קורונה בשבת

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך עושים קידוש?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















