ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לה: 6- עד לו: במשנה)
חלק א - ברייתא על נערות שאין להם קנס
סיבות אפשרויות – 1. לא ראויה להינשא לו. 2. לא בתולה. 3. קטנה.
א. עריות ושניות לעריות
תזכורת (כט:) ראינו שיש קנס רק במצב שאפשר "ולו תהיה לאישה", ושם ראינו מחלוקת לגבי האם יש קנס באיסורי לאו. בהתאם לזה גם כאן יש שתי הבנות:
- עריות – מיתת בי"ד, שניות – כרת. אך איסורי לאו - יש קנס, וכשמעון התימני.
- עריות – מיתת בי"ד + כרת, שניות – איסורי לאו, שגם להן אין קנס, וכר"ש בן מנסיא.
- המשנה כדעה שגם נערה ממאנת, ולכן א"א לדייק לקטנה.
(לו. 8+)
ב. הממאנת (לא בתולה)ואיילונית (נחשבת קטנה)
(לו. שליש תחתון)
B. לגבי איילונית (קושיא ותירוץ) –
בברייתא א הנ"ל – אין קנס (תשובה: כר"מ (כט.), שלקטנה אין)
בברייתא ב – יש קנס (תשובה: כרבנן, שלקטנה יש)
A. סתירה לגבי קטנה בתוך ברייתא א
(הקדמה – האם נערה עדיין יכולה למאן – לר"מ לא, לר"י כן).
לאיילונית אין קנס, כי נחשבת קטנה, כלומר גם לקטנה אין – ר"מ.
ממאנת אין קנס, (ובהנחה שרק קטנה ממאנת, כר"מ) משמע שלקטנה יש - רבנן
תירוץ – באמת לקטנה אין (כר"מ, וכמו שרואים באיילונית)
ולגבי מה שדייקנו מממאנת:
והתנא של הברייתא לגבי מיואן סובר כר"י, ולגבי קטנה כר"מ.
- רפרם – הדיוק לא נכון, והברייתא התכוונה לומר שהראויה למיאון,
ואכן רק קטנה ממאנת, וכל המשנה ר"מ.
קשה – למה המשנה לא פשוט אמרה קטנה? קשיא. (וראה תשובה בתוס').
(דילוג לו. שליש תחתון עד לו: 7+)
C. היוצאת משום שם רע
אם יש עדין שזינתה – פשיטא שאין לה קנס, היא לא בתולה באופן ודאי!
אלא החידוש – גם אם רק יצא עליה שם רע בילדותה.
שתי הבנות:
- יצא לה שם מזנה.
דחייה – רבא: לא חוששים.
- עדים העידו שהיא תבעה אותם לאיסור, והם סירבו לה, מניחים שהיא זינתה.
רב פפא – אותו דבר גם בשטר,
כלומר שעדים העידו על ראובן שניסה לשכנעם שיזייפו עבורו שטר, אז השטרות האחרים של ראובן פסולים.
קשה – האישה ודאי תנמצא עם מי לזנות, אך אולי ראובן לא ימצא עדי שקר?
תשובה – ראובן יוכל לזייף הכל בעצמו.
(לו. רבע תחתון – לו: 7+)
חלק ב - מתי יש לבעל טענת בתולים (מקח טעות)?
הנחת היסוד היא שבעל שמגלה שאשתו בעולה, זה מקח טעות, אא"כ:
- טוענת שנאנסה אחרי הקידושין,
- 2.אכן לפני, אך מוכת עץ.
- 3.טוענת שעדיין בתולה.
א. בחרשת ושוטה
סתירה בין ברייתות ותירוץ רב ששת:
ברייתא ג – אין לו טענה, כי טוענים בשבילה "משארסתני נאנסתי"
[הברייתא כר"ג (יב:), שנאמנת בזה, ולחרשת ושוטה אף טוענים בשבילה ("פתח פיך לאילם")].
בברייתא ב – יש לו טענה –
כר' יהושע, שאישה אינה נאמנת במשארסתני נאנסתי.
(לו: 3+)
ג. סומא
ת"ק – יש לבעל טענה,
סומכוס – אילו לו טענה,
טוענים בשבילה שהיא מוכת עץ ולא ידעה שיצאו בתוליה כי לא ידעה (כדעת רבא (יא:) שמוכת עץ אינו מקח טעות. אך לאישה רגילה לא טוענים בשבילה כי אם היתה מוכת עץ היתה יודעת ומראה לאימא והיתה טוענת זאת כבר מעצמה) (תוס').
(לו. 2-)
ב. בבוגרת, שהבעל טוען שאינה בתולה

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

האם מותר לפנות למקובלים?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה המשמעות הנחת תפילין?

אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?

אנחנו קודש למענך

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

"בזאת התורה" - איזו תורה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















