ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
כיון שידיעת ההפכים אחת, יש לבאר עניין הגלות וסיבותיה תחילה
כַּאֲשֶׁר 1הַדָּבָר הַטּוֹב נוֹדָע מֵהֶפְכּוֹ יְדִיעָה אֲמִתִּית, וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים נִקְנֶה הַיְדִיעָה בָּהֶם מִן הַהֶפֶךְ, כִּי מִן מַרְאֵה הַשָּׁחֹר יָכוֹל לָדַעַת מַרְאֵה הַלָּבָן שֶׁהוּא הֶפְכּוֹ, וְכֵן כָּל הַהֲפָכִים, מִן הָאֶחָד נִקְנֶה הַיְדִיעָה בַּהֶפֶךְ שֶׁלּוֹ. 2וּמֻסְכָּם הוּא, כִּי יְדִיעַת הַהֲפָכִים הוּא אֶחָד*. וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ בְּעַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קטז, א): 3בַּהַגָּדָה, מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח. וְלָמָּה מַתְחִיל בִּגְנוּת? רַק* שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁאֵין לַשֶּׁבַח הַכָּרָה אֲמִתִּית רַק מִן הַהֶפֶךְ. וְלָכֵן אֵין לְפָרֵשׁ עִנְיַן הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, אִם לֹא שֶׁנְּבָאֵר עִנְיַן הַגָּלוּת וְהַחֻרְבָּן, שֶׁבָּזֶה יִוָּדַע הַטּוֹב וְהַתְּשׁוּעָה שֶׁאָנוּ מְקַוִּין. וְכַאֲשֶׁר אָנוּ בָּאִים לְבָאֵר עִנְיַן הַגָּלוּת יְדִיעָה אֲמִתִּית, צָרִיךְ לְבָאֵר קֹדֶם הַסִּבָּה לַגָּלוּת, וְהַדְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים אֶל הַגָּלוּת.
___________________________________
1ניתן להשיג הכרה אמיתית של דבר רק מתוך הכרה של הדבר ההפוך ממנו, כמו שממראה השחור ניתן להכיר את הלבן, כך הוא בכל ההפכים, מתוך הכרת האחד אנו מכירים את הפכו. 2מוסכם על הפילוסופים כי ידיעת ההפכים היא דבר אחד. לכן אמרו חכמים בפרק ערבי פסחים, 3שבהגדה של פסח מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ולמה צריך להתחיל בגנות? מפני שמתוך הכרת הגנות מגיעים להכרה אמיתית של השבח. על כן בבואנו לפרש עניין הגאולה האחרונה, יש לבאר תחילה עניין הגלות והחורבן, שעל ידם יתברר יותר עניין הגאולה, לה אנו מקווים. וכאשר אנו באים לבאר עניין הגלות, יש לעמוד תחילה על סיבת הגלות, וכל שאר הדברים השייכים אל הגלות.
[ הוּא אֶחָד – נחשב כנושא אחד. רַק – אלא.]
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
3 - הקדמה חלק ג'
4 - פרק א' חלק א'
5 - פרק א' חלק ב'
טען עוד
הקדמה
מטרתו של ספר 'נצח ישראל' היא לבאר את מהותה של הגאולה האחרונה. באופן מפתיע, בכמחצית מפרקי ספרו עוסק המהר"ל בעניין הגלות.
פרק זה עומד על הסיבה לכך. המהר"ל מסביר שהבנת הגלות הכרחית כדי לעמוד על עניינה של הגאולה האחרונה. ממנה אנו לומדים על אופייה של הגאולה ועל תוכנה, ומהגלות הקשה מתברר גודל הטוב המצופה לעתיד לבוא.
יתר על כן, הגלות היא ההוכחה לביאת הגאולה. המהר"ל נותן לנו פרספקטיבה ומגדיר את הגלות הארוכה כמצב זמני בלבד. גלות זו מתגמדת ביחס לנצח, סצנה קצרה וחריגה בדרך למצב הטבעי והשלם. מהגדרת המציאות המוכרת, אליה אנו רגילים כמצב בלתי טבעי, מלמד אותנו המהר"ל שהמצב עתיד להשתנות בוודאות. התכנית האלוהית דוחפת כל הזמן לשוב אל המצב הטבעי: עם ישראל בארצו, מאוחד ועצמאי. תנאים אלה הכרחיים לגילוי כוחותיו של עם ישראל בצורתם השלימה.
המהר"ל מלמד אותנו שייסוריה ומכאוביה של הגלות, כל המצבים הקשים אליהם נקלע עם ישראל, החורגים ממצבו הטבעי, הם אלה שמניעים את המציאות לכיוון הגאולה האחרונה. הנעה שבוודאות לא תיפסק והיא זו שתשיב את העולם למצבו הטבעי והבריא.
קביעתו המפתיעה של המהר"ל, מלמדת אותנו להתבונן ולהעמיק בתהליכי הגלות ולזהות את מטרתם. בכך, אנו יכולים לצפות את העתיד כבר בהווה שלעיתים כואב באופן בלתי נסבל.
העתיד המזהיר נולד דווקא בעמקי תהומות הגלות. התהליך האלוהי ממשיך להתרחש בעליות אך גם בירידות. גם כשנראה שהמצב כמעט אבוד, הכוח שדוחף את האומה לשוב לארצה ולחיות בה את חייה בצורה מלאה – קיים תמיד.
ביאורים
כשאנחנו רוצים להבין עניין כלשהו היטב– עלינו לעמת אותו דווקא עם ההפך הגמור שלו. הניגוד מבליט את שני הצדדים בצורה חדה ויוצר הבנה שלימה. אי לכך, כשהמהר"ל רוצה לבאר את הגאולה האחרונה וימות המשיח, הוא מקדיש חלק ניכר מהספר להבנת הגלות – הניגוד לגאולה. תקופת הגלות שבה סבל עם ישראל סבל בל יתואר, מדגישה ומחדדת את עומק הטוב שצפון לעתיד לבוא. הבנתה מהווה חלק בלתי נפרד מהבנת הגאולה האחרונה.
זו הסיבה שההגדה של פסח אותה סידרו חז"ל, פותחת תחילה בתיאור עומק השפל, שבו היו נתונים אבותינו, ורק לאחר מכן מתקדמת ההגדה לשיא המתגלה ביציאת מצרים. עומק הייסורים והסבל, מאירים את אור הגאולה בצורה עמוקה וחזקה יותר.
מבטו החדשני של המהר"ל על הגלות, פותח בפנינו צוהר להבנה חיובית יותר של תלאותיה. על פי הבנה זו הגלות אינה רק תקופה רעה שמצפים שתחלוף, אלא היא גם שלב הכרחי כדי להגיע אל הטוב בצורה שלימה. זהו תהליך אחד, שעל-ידי כל שלב בו נוצרת מציאות של טוב מוחלט, ולאדם יש את הכלים לקלוט את עומק טובו. לאחר חוויית החסרון, מתעצמת חוויית הטוב.
המהר"ל בהסברו על הגלות, מתבונן פנימה, כדרכו, ומחפש את הסיבות לגלות ואת מרכיביה. בכך הוא יעסוק בפרקים הבאים.
לרפואת יוסף דוב בן מרים הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
