ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְגַם זֶה אֵינוֹ קַשְׁיָא לְמַאן דַּאֲמַר אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ רַק שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הָיָה נִמְצָא דָּבָר זֶה גַּם כֵּן בִּבְרִיאַת עוֹלָם, 1 שֶׁחַוָּה יָלְדָה לְיוֹמָא, וְכֵן 2 עֵץ פְּרִי לְיוֹמָא. וְלֶעָתִיד לְפִי מַדְרֵגַת הָעוֹלָם וּמַעֲלָתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מִתְבָּרֵךְ מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין זֶה שֶׁלֹּא בַּטֶּבַע כַּאֲשֶׁר יַחְזֹר הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה. וּמִפְּנֵי שֶׁלָּעַג הַתַּלְמִיד שֶׁאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶָמֶשׁ, בְּמַה שֶּׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם אֶחָד עִם עוֹלַם הַמָּשִׁיחַ, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא עוֹלָם אֶחָד אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא בּוֹ חִדּוּשׁ כְּמוֹ {זֶה}, שֶׁאִם כֵּן הָיָה זֶה הָעוֹלָם מְחֻלָּק. וְאַף כִּי 3 לְפִי עִנְיַן הַנֵּס יִמָּצֵא כָּךְ לִפְעָמִים, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ דּוֹמֶה אֶל הַנֵּס, בְּמַה שֶּׁהַנֵּס הוּא לְצֹרֶךְ שָׁעָה. אֲבָל 4 דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ שָׁעָה אֵינוֹ כָּךְ. וּלְכָךְ אָמַר הַתַּלְמִיד שֶׁאֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וּלְכָךְ הֶרְאָה לוֹ לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד תַּרְנְגֹלֶת שֶׁמּוֹלִידָה בֵּיצָה בְּכָל יוֹם, וְכֵן דְּבָרִים שֶׁצּוֹמְחִים כָּל יוֹם, וּדְבָרִים שֶׁהָאָרֶץ מוֹצִיאָה וְהֵם שְׁלֵמִים וְאֵין צְרִיכִין תִּקּוּן. וּמֵעַתָּה אֵין לוֹמַר אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי דָּבָר זֶה הָיָה קַשְׁיָא אִם לֹא הָיָה נִמְצָא כְּלָל בָּעוֹלָם, שֶׁאָז יֹאמַר אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁמָּצָאנוּ גַּם עַתָּה דָּבָר זֶה בָּעוֹלָם, אַף אִם לֹא הָיָה נִמְצָא בְּמִין זֶה עַצְמוֹ רַק בְּמִין אַחֵר, אֵין זֶה נִקְרָא עוֹלָם חָדָשׁ.
________________________________
גם לאומר שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, אין קושיה מדברי הגמרא במסכת שבת, שכן מציאות של לידה באותו יום כבר היתה בבריאת העולם, 1 שהרי חוה הרתה וילדה באותו יום, וכן 2 העצים נתנו פרי ביום בו נטעו. ומכאן שבעתיד, בהתאם למעלת העולם, שיהיה מבורך בברכת השם יתברך, הרי הוא חוזר לטבעו הראשון, ואין זה שינוי הטבע. מפני שהתלמיד לעג לדברי רבן גמליאל, וטען שאין כל חדש תחת השמש, כי עולם המשיח הוא המשכו של העולם הזה, לכן לא ישתנה טבע העולם, כי אם ישתנה טבע העולם בימות המשיח מטבעו של עכשיו, אין ימות המשיח המשך העולם הזה אלא עולם אחר. 3 ואף שגם בעולם הזה מתרחשים ניסים, שהם שינוי בטבע העולם, אין זה דומה, כי הנס זמני לפי צורך השעה 4 והמציאות העתידה קבועה ולא משתנה. משום כך טען התלמיד אין כל חדש תחת השמש. לכן הראה לו רבן גמליאל תרנגולת המולידה ביצה בכל יום, וכן הראה לו פירות היוצאים בכל יום ודברים שמוציאה הארץ והם יוצאים בשלמות ואינם צריכים תיקון כדי שיהיו ראויים לשימוש. לכן אין הטענה אין כל חדש תחת השמש טענה. היה מקום לטענה זו רק אם לא היה נמצא דבר כזה בעולם כלל, אבל כיון שקיימת מציאות כזו בעולם במין מסוים, אין העולם של ימות המשיח עולם חדש, אלא המשך העולם הזה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
157 - פרק נ' חלק ג'
158 - פרק נ' חלק ד'
159 - פרק נ' חלק ה'
טען עוד
בפסקה הקודמת למדנו שכשיתעלה העולם בימות המשיח – גם הטבע יתעלה וישתפר והשפע יהיה מרובה. על כך הקשה תלמידו של רבן גמליאל מדברי שלמה בקהלת "אין כל חדש תחת השמש" [קהלת א ט] – שלמה אומר שבחוקי הטבע של העולם לא ייתכן חידוש. לפיכך, גם כשהעולם יהיה שלם ומתוקן – הוא לא ישתנה מסדרו באופן קבוע.
הסיבה לכך היא שלעולם ישנה מגמה אחת. אם בתקופה מסוימת חוקי הטבע של המציאות כולה ישתנו באופן קבוע, זה יבטא שלעולם אין מגמה אחת; חוקי הטבע הם דבר כל כך בסיסי ויסודי במציאות, שבודאי נוגעים הם ליסודות רוחניים עמוקים. שינוי בהם פירושו שינוי ביסודות הרוחניים שמובילים את העולם, מה שמצביע על מגמה נוספת.
ימות המשיח הם פסגת ימי העולם הזה, אך עדיין שייכים לעולם שלנו. לכן, חוקי המציאות הקיימים עכשיו הם אלה שיהיו גם בימות המשיח. כשעל פי מגמת העולם ימות המשיח עתידים להיות באופן מסוים, אנחנו נראה זאת כבר עכשיו.
על כך עונה רבן גמליאל לאותו תלמיד, שמציאות זו אכן כבר קיימת בעולם, בתרנגולת, בצלף ובפטריות. זהו ניצוץ קטן מהאור הגדול שיהיה לעתיד לבוא. המגמה אכן קיימת כבר כאן, ובעתיד היא תופיע בגדלותה בכל מרחבי הטבע.
הרחבות
* חוקי הטבע ישתנו כשיתוקן המוסר האנושי
וְלֶעָתִיד לְפִי מַדְרֵגַת הָעוֹלָם וּמַעֲלָתוֹ... יַחְזֹר הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה. בהרחבות הקודמות הבאנו את דברי הרב קוק שחטאי בני האדם גרמו להדרדרות מוסרית בעולם, וכדי לחזק את ערכי המוסר קבע הקב"ה את חוקי הטבע. מתוך הבנה זו קובע הרב קוק שכאשר תתוקן המציאות, ישתנו גם חוקי הטבע: "המעצורים הגופניים, המוסריים והאקונומיים (כלכליים), הם עתידים ומוכרחים להיות חולפים ועוברים מבלי השאר אחריהם כי אם את רישומם הטוב של ההטבה המוסרית" [עין איה, שבת א, ב, קט].
מדבריו עולה שמצבו הטבעי של העולם מושפע ממצבו הרוחני והמוסרי של האדם. לכן "כפי עילויו הפנימי (של האדם), כן יתרומם בהכרח הטבע לעומתו" [שם, קיא].
לאדם מן השורה קשה לתפוס שחוקי הטבע עתידים להשתנות, וזאת מפני שהתרגלנו לראותם כדבר קבוע. מסיבה זו לגלג התלמיד על רבן גמליאל. אולם גדולי האומה כמו רבן גמליאל "אינם קשורים באלה הכבלים שקְטַנֵּי כח הלב (ההבנה) אסורים (קשורים) בהם". גדולים אלה, לא נותנים למציאות הנראית לעין לבלבל אותם, אלא הם בוחנים את המציאות בצורה עמוקה יותר ולכן יכולים הם לחוש את השינוי בטבע כבר בהווה [שם, קט].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
