ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
כיון שידיעת ההפכים אחת, יש לבאר עניין הגלות וסיבותיה תחילה
כַּאֲשֶׁר 1הַדָּבָר הַטּוֹב נוֹדָע מֵהֶפְכּוֹ יְדִיעָה אֲמִתִּית, וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים נִקְנֶה הַיְדִיעָה בָּהֶם מִן הַהֶפֶךְ, כִּי מִן מַרְאֵה הַשָּׁחֹר יָכוֹל לָדַעַת מַרְאֵה הַלָּבָן שֶׁהוּא הֶפְכּוֹ, וְכֵן כָּל הַהֲפָכִים, מִן הָאֶחָד נִקְנֶה הַיְדִיעָה בַּהֶפֶךְ שֶׁלּוֹ. 2וּמֻסְכָּם הוּא, כִּי יְדִיעַת הַהֲפָכִים הוּא אֶחָד*. וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ בְּעַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קטז, א): 3בַּהַגָּדָה, מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח. וְלָמָּה מַתְחִיל בִּגְנוּת? רַק* שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁאֵין לַשֶּׁבַח הַכָּרָה אֲמִתִּית רַק מִן הַהֶפֶךְ. וְלָכֵן אֵין לְפָרֵשׁ עִנְיַן הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, אִם לֹא שֶׁנְּבָאֵר עִנְיַן הַגָּלוּת וְהַחֻרְבָּן, שֶׁבָּזֶה יִוָּדַע הַטּוֹב וְהַתְּשׁוּעָה שֶׁאָנוּ מְקַוִּין. וְכַאֲשֶׁר אָנוּ בָּאִים לְבָאֵר עִנְיַן הַגָּלוּת יְדִיעָה אֲמִתִּית, צָרִיךְ לְבָאֵר קֹדֶם הַסִּבָּה לַגָּלוּת, וְהַדְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים אֶל הַגָּלוּת.
___________________________________
1ניתן להשיג הכרה אמיתית של דבר רק מתוך הכרה של הדבר ההפוך ממנו, כמו שממראה השחור ניתן להכיר את הלבן, כך הוא בכל ההפכים, מתוך הכרת האחד אנו מכירים את הפכו. 2מוסכם על הפילוסופים כי ידיעת ההפכים היא דבר אחד. לכן אמרו חכמים בפרק ערבי פסחים, 3שבהגדה של פסח מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ולמה צריך להתחיל בגנות? מפני שמתוך הכרת הגנות מגיעים להכרה אמיתית של השבח. על כן בבואנו לפרש עניין הגאולה האחרונה, יש לבאר תחילה עניין הגלות והחורבן, שעל ידם יתברר יותר עניין הגאולה, לה אנו מקווים. וכאשר אנו באים לבאר עניין הגלות, יש לעמוד תחילה על סיבת הגלות, וכל שאר הדברים השייכים אל הגלות.
[ הוּא אֶחָד – נחשב כנושא אחד. רַק – אלא.]
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
3 - הקדמה חלק ג'
4 - פרק א' חלק א'
5 - פרק א' חלק ב'
טען עוד
הקדמה
מטרתו של ספר 'נצח ישראל' היא לבאר את מהותה של הגאולה האחרונה. באופן מפתיע, בכמחצית מפרקי ספרו עוסק המהר"ל בעניין הגלות.
פרק זה עומד על הסיבה לכך. המהר"ל מסביר שהבנת הגלות הכרחית כדי לעמוד על עניינה של הגאולה האחרונה. ממנה אנו לומדים על אופייה של הגאולה ועל תוכנה, ומהגלות הקשה מתברר גודל הטוב המצופה לעתיד לבוא.
יתר על כן, הגלות היא ההוכחה לביאת הגאולה. המהר"ל נותן לנו פרספקטיבה ומגדיר את הגלות הארוכה כמצב זמני בלבד. גלות זו מתגמדת ביחס לנצח, סצנה קצרה וחריגה בדרך למצב הטבעי והשלם. מהגדרת המציאות המוכרת, אליה אנו רגילים כמצב בלתי טבעי, מלמד אותנו המהר"ל שהמצב עתיד להשתנות בוודאות. התכנית האלוהית דוחפת כל הזמן לשוב אל המצב הטבעי: עם ישראל בארצו, מאוחד ועצמאי. תנאים אלה הכרחיים לגילוי כוחותיו של עם ישראל בצורתם השלימה.
המהר"ל מלמד אותנו שייסוריה ומכאוביה של הגלות, כל המצבים הקשים אליהם נקלע עם ישראל, החורגים ממצבו הטבעי, הם אלה שמניעים את המציאות לכיוון הגאולה האחרונה. הנעה שבוודאות לא תיפסק והיא זו שתשיב את העולם למצבו הטבעי והבריא.
קביעתו המפתיעה של המהר"ל, מלמדת אותנו להתבונן ולהעמיק בתהליכי הגלות ולזהות את מטרתם. בכך, אנו יכולים לצפות את העתיד כבר בהווה שלעיתים כואב באופן בלתי נסבל.
העתיד המזהיר נולד דווקא בעמקי תהומות הגלות. התהליך האלוהי ממשיך להתרחש בעליות אך גם בירידות. גם כשנראה שהמצב כמעט אבוד, הכוח שדוחף את האומה לשוב לארצה ולחיות בה את חייה בצורה מלאה – קיים תמיד.
ביאורים
כשאנחנו רוצים להבין עניין כלשהו היטב– עלינו לעמת אותו דווקא עם ההפך הגמור שלו. הניגוד מבליט את שני הצדדים בצורה חדה ויוצר הבנה שלימה. אי לכך, כשהמהר"ל רוצה לבאר את הגאולה האחרונה וימות המשיח, הוא מקדיש חלק ניכר מהספר להבנת הגלות – הניגוד לגאולה. תקופת הגלות שבה סבל עם ישראל סבל בל יתואר, מדגישה ומחדדת את עומק הטוב שצפון לעתיד לבוא. הבנתה מהווה חלק בלתי נפרד מהבנת הגאולה האחרונה.
זו הסיבה שההגדה של פסח אותה סידרו חז"ל, פותחת תחילה בתיאור עומק השפל, שבו היו נתונים אבותינו, ורק לאחר מכן מתקדמת ההגדה לשיא המתגלה ביציאת מצרים. עומק הייסורים והסבל, מאירים את אור הגאולה בצורה עמוקה וחזקה יותר.
מבטו החדשני של המהר"ל על הגלות, פותח בפנינו צוהר להבנה חיובית יותר של תלאותיה. על פי הבנה זו הגלות אינה רק תקופה רעה שמצפים שתחלוף, אלא היא גם שלב הכרחי כדי להגיע אל הטוב בצורה שלימה. זהו תהליך אחד, שעל-ידי כל שלב בו נוצרת מציאות של טוב מוחלט, ולאדם יש את הכלים לקלוט את עומק טובו. לאחר חוויית החסרון, מתעצמת חוויית הטוב.
המהר"ל בהסברו על הגלות, מתבונן פנימה, כדרכו, ומחפש את הסיבות לגלות ואת מרכיביה. בכך הוא יעסוק בפרקים הבאים.
לרפואת יוסף דוב בן מרים הי"ו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תורה מן השמים
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
