ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מה: שליש תחתון עד מו: במשנה)
מוציא שם רע -
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ.
וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.
וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה.
וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ.
וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר:
וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ. וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" (דברים כב)
(מו. 8+)
א. מניין ש"יסרו" זה מלקות?
כשכתוב "יסרו" זה כאילו שכתוב גם "בן":
"כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם" (דברים כא, יח)
כשכתוב "בן" זה מלקות: "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר" (דברים כה, ב)[1]
(מו. רבע עליון)
ב. אזהרה למוציא שם רע מניין?
ר' אלעזר - "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט, טז)
ור' נתן – מלמד שבי"ד לא יהא רך לזה וקשה לזה.
ר' נתן - "...וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג).
ור"א – מלמד שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילה (הפסוק הבא - כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה).
(מו. באמצע)
ג. תנאים בהוצאת השם רע (ברייתא)
- ברייתא – הבעל נענש רק אם העדים שיקרו ביוזמת הבעל ("בואו והעידוני")
- האם צריך שישלם לעדים?
לברייתא הנ"ל – אין צורך,
ר"י – צריך לשלם,
מקור – "ושם לה עלילות" – "לא תשימון עליו נשך" – עניין ממוני.
ספקות - שכרן בקרקע או פחות משו"פ (שאין בזה איסור ריבית),
ואם צריך בפרוטה, האם צריך פרוטה לכל עד?
- שאלות רב אשי – האם נענש גם כשהוציא שם רע:
מנישואיהם הקודמים?
יבם על נישואי אחיו המת? (על זה עונה הגמרא שלא ("את בתי נתתי לאיש הזה" ולא ליבם).
(מו. שליש תחתון)
ד. האם זה דווקא כשבעל לפני כן?
A. ברייתא א
"הוא לוקה, ונותן מאה סלע"
| ראב"י – רק כשבעל | ת"ק – בין בעל בין לא בעל |
| ובא אליה... ואקרב אליה" | "ובא אליה" – בעלילות, "ואקרב אליה" בדברים. |
| "לא מצאתי לביתך בתולים" | לא מצאתי עדים שיכשירו אותה (ע"י הזמת העדים) |
| "ואלה בתולי בתי" | אלה העדים שמכשירים אותה (מזימים את עדי השקר) |
| "ופרשו השמלה" | יפרשו ויבררו את העדויות בצורה ברורה כנגד מה ששם לה (ושם לה עלילות דבירם) |
(מה: שליש תחתון)
B. ברייתא ב – מחלוקת ר"י ורבנן
שתי גרסאות:
- נחלקו במחלוקת בברייתא א:
לרבנן (כת"ק) – לא צריך לבעול.
לר"י (כראב"י) – צריך.
אלא שמודה ר"י שבכל מקרה ילקה, בגלל "לא תלך רכיל" (שלדעתו לא צריך מעשה כדי ללקות).
- שניהם כראב"י שצריך לבעול,
אלא שנחלקו אם בכל זאת ילקה -
לר"י לוקה, אפילו שזה לאו שאין בו מעשה, לרבנן לא.
קושיא על שתי הגרסאות:
ר"י בברייתא ג – "לא בעל אינו לוקה".
תשובות:
- רנבי"צ - אכן בברייתא הכוונה שלוקה מדרבנן מכת מרדות (ולרבנן גם זה לא).
- רב פפא – הכוונה שם ב"לא לוקה" זה לתשלום הקנס (ממון).
(ומביאים דוגמא לשימוש בלשון "לוקה" לעונש ממוני ממי שאומר "חצי ערכי עלי" שלפי ההסבר של רב פפא "לוקה" – כלומר נאלץ לשלם את כל ערכו (אטו האומר "ערך חציי עלי").
(מו. 3-)
- C. בעילה שלא כדרכה
שלחו בשם רי"ח – שצריך קודם לבעול (כראב"י),
בתחילה גרסו שמספיק שלא כדרכה,
אך תיקנו שצריך כדרכה,
כפי שגם הטענה נגדה צריכה להיות שזינתה כדרכה.
[1] לכאורה יכלו ללמוד מלקות ישירות מבן סורר ומורה בלי להזדקק ל"בן הכות הרשע".
איך ניתן לברור מרק בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
