ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה בן חיים דוד ז"ל ואלישבע אלה בת משה דוד ז"ל
התורה מספרת על דברים שונים ש"הועלו" לד' : החל ממתנותיהם של קין והבל 2 , דרך המזבח שהקים נח עם יציאתו מן התיבה 3 ועד למזבחות השונים שהקימו האבות לדורותיהם 4 ועד למעשה הגדול מכולם – עקידת יצחק 5
ברם, עיון מדוקדק יעלה כי בכל המזבחות כולם, עד לציווי על הקמת המשכן, מעולם לא השתמש הכתוב במילה 'קרבן': מדובר על זבחים ועולות, מסופר על עקידה, אך קרבנות אינם בנמצא. 'הקרבן' יופיע רק החל מפרשת "תצוה", מהציווי על הפרשת הכהנים לעבודת המשכן, "ואתה הקרב אליך את אהרן ואת בניו איתו מתוך בני ישראל לכהנו לי" 6 . מנקודה זו ואילך משתמש הכתוב בלשון מעורבת, והוא משלב את הקרבן בשלל המילים המתארות את העבודה על המזבח. מהי משמעות השינוי ?
המשכן, בפשטות, מבטא נוכחות קבועה של שכינת ד' בעולם. בעולם ללא משכן- נגלה ד' ונסתר חליפות, המקדש, והמשכן שקדם לו, העולם ובין בוראו בקשר רציף ובר-קיימא, "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה" 7 המשכן מאפשר לחבר בין הדברים הרחוקים האלה,– בין הרוחני והגשמי, בין המוחלט והיחסי, בין האינסופי והמוגבל. הריחוק הבלתי-ניתן-לגישור הזה מצטמצם על ידי בניית המשכן, בו מופיעה השכינה ומאפשרת לאדם להתקרב אל בוראו. בעולם נטול-משכן האדם יכול להשתדל ולנסות לגעת באינסופי, אך לעולם יישאר הוא מחוץ להישג ידו הסופי; זהו הבדל תהומי, עקרוני ומוחלט, שהאדם לא יכול לגשר עליו בכוחו שלו. המשכן מאפשר קירבה בין האדם לקב"ה, וזו היא תכליתה של עבודת הקרבנות – ההתקרבות. ללא משכן תיתכן רק אקסטזה דתית; המשכן מאפשר קירבה ממשית. הקטורת, שמובנה בארמית "קשר", העולה בבוקר ובערב, מקשרת בין שמים וארץ, כמו הקרבנות המוקטרים על המזבח. הדבר בא לידי ביטוי גם בעבודת הקרבנות עצמה, בהם מבחינים בין פעולות הנעשות בקרבן לבין הנעשות בדם. תחילה נשחט הקרבן, עורו מופשט, דמו נאסף ונזרק, ואז גם מועלה הבשר. התהליך כולו מתקדם במגמה של התקרבות אל המזבח – מהעיסוק בגוף הקרבן ועד העלייה על המזבח לשם ההקטרה. במציאות שקדמה למשכן לא היה קיים תהליך זה, והקרבן נשחט על גבי המזבח; התנועה אל המזבח לא הייתה קיימת, לא במובן הפיזי ולא במובן הרוחני. הקירבה - אפשרית, כאמור, רק כאשר נוכחות השכינה קבועה וקיימת.
מלבד בקרבנות החטאת, שדמם ניתן על ארבע קרנות המזבח, בכל הקרבנות האחרים ניתן הדם סביב המזבח, באופן שבו הדם הולך סביב ונוגע בארבע הקרנות, בלשון חז"ל – "שתיים שהן ארבע" 8 . בקרבן הבכור, המעשר והפסח, לעומת זאת, ניתנת רק מתנת דם אחת, כנגד יסוד המזבח. ככלל, עבודת הדם מבטאת את ההתקרבות של האדם אל ה': בכל הקרבנות כולם עוטף הדם וחובק את המזבח, באופן המבטא את האחיזה של האדם בקשר הקשר בין ה' לעמו, קשר עצמותי שבינו ובין בוראו. קרבן הבכור וקרבן המעשר, בשונה משאר הקרבנות, ניתנים לא מתוך רצונו של האדם, אלא לאור מציאות נתונה. בקרבנות אלה אין פעולה בחירית ורצונית של האדם; אפילו בקרבנות האשם - מצוי היסוד הבחיריי, מאחר ואדם לא יקריבו אם אין הוא מכיר בחטאו ורוצה לכפר עליו; התנועה אל המזבח, הקרבת הקרבן, נובעת מנקודת הרצון של האדם.
גם קרבן הפסח נמצא במקום מיוחד: שהרי במהותו – כאות השתייכות לעם ישראל - הוא עומד מעל ומעבר לרצון ולבחירה. קשר שהוא קדום לנקודת הרצון. על כן קרבן הפסח מוקרב דווקא אחרי קרבן התמיד של בין הערביים, אחרי סיום עבודת היום, ואין הוא חלק מאש התמיד . קרבן זה - ניתן כנגד יסוד המזבח, והוא המבטא את התקשרות וההתקרבות, המתחילים בחג החירות הבא עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
