ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
והנה, בפרשת בהר אנו מוצאים מצווה נוספת המקדמת את התקדשות האדם והעולם – מצוות השמיטה. בשנה זו שומט האדם את כלי המלאכה ואת מושכות השעבוד הכלכלי מידיו ומשבית את הארץ, מודה בסופיותו ובתלותו בבורא, ושב ומתחבר לבורא העולם. מצווה זו שונה ומיוחדת מאחר שהיא משלבת את שני המימדים: בשנת השמיטה מצויה הקדושה הן במימד הזמן, בהיותה מצווה שקשורה בזמן, והן במימד המקום כמצווה התלויה בארץ. השמיטה, שבת הארץ, מהווה נקודת התקדשות מיוחדת במינה.
דיני השמיטה, ככלל, מוכרים לכול, ובארץ נוצרת מציאות חיים מיוחדת ושונה. על האדם נאסר לעבוד את אדמתו מעבר לצורכי קיומו הפרטיים. תנובת הארץ ניתנה לאדם לאוכלה ולא לסוחרה, וכל עבודה שמטרתה להניב פירות מעבר לכך – נאסרה. כפועל יוצא, מלאכתו של החקלאי בשנת השמיטה מיועדת רק לשימור החקלאות והקרקע ולעיבודם הבסיסי. בנוסף לכך, בשל איסור ספיחים, כל גידול וצריכת הירקות מצטמצמים, ולדעת הרמב"ם אף נאסרים לגמרי. אם כן, המציאות שנוצרת היא של אדם שצורך מפירות האילנות בארצו, שאותה הוא עובד ושומר. המרחק בין תיאור זה ובין תיאור המציאות בגן עדן לא רב, והדמיון מתבקש – בשנת השמיטה חוזר גן העדן ומופיע בעולם, וכשם שהאדם אכל רק מפרי עץ גן העדן, כך בשנת השמיטה עיקר האכילה היא מפרי העץ.
קיימת תנועה מתמדת בין המרחב האלוקי ובין המרחב האנושי. האדם, החי את חייו בעולם החומר, הנראה מנותק מהקב"ה, נדרש לנוע פנימה, אל הקדושה הפועמת בעמקי המציאות. מאידך, הנקודות והמקומות שבהם מתגלה ה' במציאות אינן מנותקים משאר העולם והקיום; הכוהנים, משרתי ה' במקדש, הם הממונים על הבאת דבר ה' אל העם ועל הפצת הקדושה בעולם. שנת השמיטה, המאחדת את ההתגלות האלוקית הן במימד הזמן והן במימד המקום, מאפשרת הופעה גדולה וקבועה של קדושה במציאות.
במהלך שנת השמיטה יכול כל אדם ואדם, באופן פשוט ונגלה, לקדש את עצמו ואת קנייניו: על ידי החזרה לגן עדן שבעולם הזה, החזרה שהיא משמעותה של שנת השמיטה, יכול האדם לשוב אל המציאות הקדומה, המציאות שקודם חטאו של האדם הראשון, ולשהות בה. בשנת השמיטה הופכים האלוקי והאנושי למציאות אחת מאוחדת של קדושה המתגלמת במציאות כולה.
מתוך העיתון בשבע
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
