ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
והנה, בפרשת בהר אנו מוצאים מצווה נוספת המקדמת את התקדשות האדם והעולם – מצוות השמיטה. בשנה זו שומט האדם את כלי המלאכה ואת מושכות השעבוד הכלכלי מידיו ומשבית את הארץ, מודה בסופיותו ובתלותו בבורא, ושב ומתחבר לבורא העולם. מצווה זו שונה ומיוחדת מאחר שהיא משלבת את שני המימדים: בשנת השמיטה מצויה הקדושה הן במימד הזמן, בהיותה מצווה שקשורה בזמן, והן במימד המקום כמצווה התלויה בארץ. השמיטה, שבת הארץ, מהווה נקודת התקדשות מיוחדת במינה.
דיני השמיטה, ככלל, מוכרים לכול, ובארץ נוצרת מציאות חיים מיוחדת ושונה. על האדם נאסר לעבוד את אדמתו מעבר לצורכי קיומו הפרטיים. תנובת הארץ ניתנה לאדם לאוכלה ולא לסוחרה, וכל עבודה שמטרתה להניב פירות מעבר לכך – נאסרה. כפועל יוצא, מלאכתו של החקלאי בשנת השמיטה מיועדת רק לשימור החקלאות והקרקע ולעיבודם הבסיסי. בנוסף לכך, בשל איסור ספיחים, כל גידול וצריכת הירקות מצטמצמים, ולדעת הרמב"ם אף נאסרים לגמרי. אם כן, המציאות שנוצרת היא של אדם שצורך מפירות האילנות בארצו, שאותה הוא עובד ושומר. המרחק בין תיאור זה ובין תיאור המציאות בגן עדן לא רב, והדמיון מתבקש – בשנת השמיטה חוזר גן העדן ומופיע בעולם, וכשם שהאדם אכל רק מפרי עץ גן העדן, כך בשנת השמיטה עיקר האכילה היא מפרי העץ.
קיימת תנועה מתמדת בין המרחב האלוקי ובין המרחב האנושי. האדם, החי את חייו בעולם החומר, הנראה מנותק מהקב"ה, נדרש לנוע פנימה, אל הקדושה הפועמת בעמקי המציאות. מאידך, הנקודות והמקומות שבהם מתגלה ה' במציאות אינן מנותקים משאר העולם והקיום; הכוהנים, משרתי ה' במקדש, הם הממונים על הבאת דבר ה' אל העם ועל הפצת הקדושה בעולם. שנת השמיטה, המאחדת את ההתגלות האלוקית הן במימד הזמן והן במימד המקום, מאפשרת הופעה גדולה וקבועה של קדושה במציאות.
במהלך שנת השמיטה יכול כל אדם ואדם, באופן פשוט ונגלה, לקדש את עצמו ואת קנייניו: על ידי החזרה לגן עדן שבעולם הזה, החזרה שהיא משמעותה של שנת השמיטה, יכול האדם לשוב אל המציאות הקדומה, המציאות שקודם חטאו של האדם הראשון, ולשהות בה. בשנת השמיטה הופכים האלוקי והאנושי למציאות אחת מאוחדת של קדושה המתגלמת במציאות כולה.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












