ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
אף דורנו הוא דור של יציאה משעבוד לגאולה, ובהיותנו שולטים בארצנו הרי זו גאולה שלמה, כהגדרת הכלבו: "ואין לומר הלל כי אם על הגאולה שלמה, כגון יציאת מצרים ונס חנוכה שחזרה להם המלכות" (סימן מה).
אחד ממצרי תקופתנו בעיני יראי ה' וחושבי שמו הוא הספק המנקר, הכיצד זכינו לקיבוץ גלויות ועצמאות מדינית דווקא בדור זה, אחרי כמאה וחמישים שנות התרחקות מתורה ומצוות של רבים בעם ישראל? וכי לא היו דורות קודמים ראויים יותר לישועה זו?
שאלה זו הציקה לחכמינו גם לגבי יציאת מצרים. האם היה הדור ההוא ראוי לה? האם לא היה ראוי לו דווקא המשך השעבוד? כך מפרש רש"י על הפסוק "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר": "ויירא משה - דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין (מלשינים), אמר: מעתה שמא אינם ראויין להיגאל; אכן נודע הדבר - נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
על הפסוק "ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" אומר הריטב"א שאחת המשמעויות של הביטוי "ורב" היא אף על פי שהיה רב עם יוצרו.
חכמים אומרים לנו כי בני ישראל עצמם הטילו ספק בזכותם להיגאל. כך במדרש שיר השירים: "בשעה שבא ואמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו, היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו. אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם". ובפסיקתא רבתי התשובה המושמת בפי משה מציעה אפשרות אחרת: "אמר להם משה, הואיל והוא חפץ לגאולתכם אינו מביט למעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם, כגון עמרם ובית דינו" (פסקה ט"ו, החודש). דהיינו, תמיד קיים גרעין קטן שבזכותו ראויים להיגאל.
הביטוי "ביד חזקה ובזרוע נטויה" מורה על מאמץ מצד הפועל. ולכאורה קשה, מי שנאמר עליו "ושמים בזרת תיכן" זקוק למאמץ נגד המצרים? אומר על כך השפת אמת: "מה שלא היו ראויין לגאולה נקרא יד חזקה", דהיינו צריך הוא כביכול יד חזקה כדי לפעול על עצמו לגאול אותם על אף שאינם ראויים.
על זכות נוספת לגאולה הצביעו חכמים: "וירא אלוקים את בני ישראל" - ראה שהיו מרחמים זה על זה. כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חברו – היה בא ומסייע בידו (תורה שלמה, שמות ב, רח).
והערה נוספת: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו... וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור אלוקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, וירא אלוקים את בני ישראל, וידע אלוקים" (שמות ב, כ"-כה). ולא פירשה התורה: מה ראה אלוקים? מה ידע?
במכילתא: "רבי יהודה בן לקיש אומר: הרי הוא אומר 'וירא אלוקים את בני ישראל' - ראה בהם שעשו תשובה והם לא ראו זה את זה; 'וידע אלוקים' - ידע בהם שעשו תשובה, והם לא ידעו זה בזה".
יונתן תרגם שעשו תשובה "בטומרא", דהיינו בהסתר. איזו תשובה הייתה זו? שמא כך הדבר: "כשמת יוסף הפרו ברית מילה, אמרו נהיה כמצרים. כיוון שראה כן הפר הקדוש ברוך הוא את האהבה שהיה אוהב אותם... עמד מלך חדש וחידש עליהן גזירות קשות".
מתי קם המלך החדש? "ותמלא הארץ אותם" - שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות מהם (מדרש תנחומא).
ונראה שכך פירוש דבריו: אם התרבו עד כדי כך - ודאי שמילאו את הארץ. מה מחדשות המילים "ותימלא הארץ אותם"? נראה לומר שהיהודים אשר "הפרו ברית מילה" באו לתיאטרון ולקרקס מתוך רצון להתערות בחברה המצרית ובתרבותה. אולם דווקא נוכחותם שם הרגיזה את המצרים, ואז "קם מלך חדש על מצרים" וגזר את גזרותיו. כשראו היהודים כך, החליטו בסתר לבם להישאר יהודים. זו הייתה התשובה בה "לא ראו זה את זה ולא ידעו זה בזה", אך האלוקים ראה וגמר בדעתו להושיעם.
ואפילו בלא זאת, סבלה של האומה מצד עצמו אף הוא מצדיק ישועה. כדברי אור החיים: "כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו" (ויקרא כה, כח).
חוסר האמון של ישראל בצדקת גאולתם צפוי לקרות גם בגאולה העתידה: "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים - ראו באורי שזרח עליכם" (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט). מדוע "ענווים"? כי בענוותם הטילו ספק בגאולתם.
נצא מן המצר הזה!

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














