ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
על תמיהת הגמרא איך יעלה על הדעת, משיבים שהכוונה לעשות זאת על ידי נוכרי. ושואלת הגמרא, והלוא אמירה לנוכרי לעשות מלאכה אף היא אסורה מדין חכמים. והגמרא משיבה: "משום יישוב ארץ ישראל לא גזור רבנן". ובאים התוספות ומעירים: "אבל משום מצווה אחרת לא היינו מתירין אמירה לעובד כוכבים במלאכה דאורייתא".
יש דעה האומרת שכתיבה בכתב לועזי אינה אסורה מן התורה, אך המשנה ברורה מדגיש שזו דעת מיעוט, ודעת הרוב היא שהדבר אסור מן התורה, ואף על פי כן הותר כאן "משום יישוב ארץ ישראל". זו הקלה יוצאת דופן. אין מדובר במצווה שהיא חובת הגוף של אדם זה. ייתכן שלקונה זה כבר יש כמה וכמה קרקעות בארץ, ובכל זאת הוא רשאי לקנות בשבת בדרך זו.
וכך גם הרא"ש: "הלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו (שטר מכר) ואפילו בשבת. ואפילו בשבת ס"ד? לא צריכא אלא לומר לנכרי לכתוב עליו אונו. אף על גב דאמירה לנכרי שבות הוא. משום יישוב ארץ ישראל לא גזרו רבנן. ודווקא משום מצוות יישוב ארץ ישראל אבל לצורך מצווה אחרת לא שריא אמירה לנכרי. ואפילו לצורך מילה שדוחה שבת".
ומוסיף הריטב"א: "שמע מינה [ד]לא דחי אמירה לגוי במלאכת תורה אפילו במקום מצווה... ומה שאמרו (ב"ק פ' ב') בלוקח קרקע בארץ ישראל שכותבין עליו אונו אפילו בשבת על ידי גוי אף על פי [ש]הכתיבה מלאכה - שאני יישוב ארץ ישראל שאינה מצוה לשעתה אלא קיימת לעולם והיא תועלת לכל ישראל שלא תשתקע ארץ קדושה ביד ערלים, וכמו שחששו לזה בהרבה מקומות".
לעומת זאת, שופר שעשאו נוכרי, כשר לתקוע בו. אך אם הגעתי בראש השנה למקום שאין בו שופר, איני רשאי לבקש מן הגוי לעשות לי שופר בחג. גם אם בכך לא אקיים מצוות שופר באותה שנה! וכאן מדובר ב"חובת הגוף". כמו כן, סוכה שעשאה נוכרי, אפשר לצאת בה ידי חובת המצווה. אך אם הגעתי בסוכות למקום שאין בו סוכה – איני רשאי לומר לנוכרי לבנות לי סוכה, או לכרות ענפים ולהניח סכך, גם אם לא אקיים מצוות סוכה באותה שנה!
מידת סדום
כשקמה תנועת גוש אמונים והחלה בניסיונות ההתנחלות, היא התמקדה במקומות מסוימים מאוד. תחנת הרכבת בסבסטיה שבעקבותיה קמה קדומים, משטרת מסחה, כיום אלקנה, משטרת נבי צאלח, כיום נווה צוף. מדוע דווקא במקומות אלו? מפני שהרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל הורה שאין לגזול שום אדמה פרטית. כך ניסח: "אין לנו עסק עם שום אחמד או מוסטפה פרטי". שמונה פעמים התנחלו בתחנת הרכבת בסבסטיה, משום שזו הייתה בבירור קרקע ממשלתית.
הדברים נעשו קלים יותר אחר שהגב' פליאה אלבק עליה השלום, בהיותה בכירה בפרקליטות המדינה, חקרה ומצאה אילו אדמות הן אדמות מדינה, ובהן החלה ההתנחלות. מלבד זאת נקנו אדמות. אנו יודעים היטב שגזל הגוי אף הוא גזל, ולא היינו פוגעים באדמה פרטית של איזה אדם.
מאידך, מכיוון שיש ערך כה רב לקניית קרקע מן הגוי בארץ ישראל, וקיים איסור "לא תחונם" על מכירת קרקע לנוכרים בארץ, אי אפשר למסור קרקע לגויים אלא כשבעלותם מוכחת בעליל, ולא רק על סמך טענות שלא בוררו כל צורכן.
עולה גם שאלת התוקף של מסירת קרקע על ידי שלטון שאיש כמעט לא הכיר בחוקיותו. הכיבוש הירדני בארץ ישראל נעשה בניגוד להחלטת האומות המאוחדות, ורק שתי מדינות הכירו בו. על כן מה תוקף מסירת הקרקע על ידי מלך ירדן?
ויותר מכך. המדינה היא שהעלתה את יושבי עמונה למקומם, בטעות מבחינתה. כמדינה היא רשאית עתה להפקיע את הקרקע ולפצות את הטוענים לבעלות אחר שתוכח. אלה שאינם מכירים בתוקפה של מדינת ישראל כ"דינא דמלכותא", אינם רשאים לדעת עצמם לנסוע במרבית כבישי הארץ, מפני שיש שם חלקות שהופקעו בניגוד לרצון בעליהן.
מלבד זאת מקובלנו ש"כופין על מידת סדום". סירובם של הטוענים לקרקע לקבל פיצוי ועמידתם על כך שהבתים ייהרסו, היא מידת סדום. הם גורמים סבל לאחר, בלי כל תועלת לעצמם. בית המשפט התומך בהם לא שם לב כנראה את מה הוא משרת. תיקון הדבר בכל דרך משפטית יהיה הדבר הצודק. אנו בהחלט אחראים למניעת התנהגות מרושעת של כל מי שנתון למרותנו, וזה כולל גם את הערבים.
חברי הכנסת הדתיים לסיעותיהם, ובוודאי שגם החרדים, חייבים להיות הראשונים לעמוד על כך. הם קמו עכשיו להגן על הצפירה של כניסת השבת, וקל וחומר שעליהם להגן על מתיישבי ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
