ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים ועל נהרתם, על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקווה מימיהם ויהיו דם, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים".
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היאורים ועל האגמים, והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים". מדוע אהרן, ולא משה? משיב רש"י: לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן.
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכינים בכל ארץ מצרים". גם כאן, מדוע אהרן? כך רש"י: לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול, ולקה על ידי אהרן.
ובפתיחת ספר מלכים: "והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" – כיצד זה ייתכן? מסביר רש"י: "אמרו רבותינו כל המבזה בגדים אינו נהנה מהם לסוף. לפי שקרע את כנף המעיל לשאול, 'ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט'". ואומר רד"ק: וזה הדרש - רחוק.
לימדונו חכמים שיש להכיר טובה גם לדומם. ועל דברי רד"ק יש לומר, כי חכמים החשיבו רעיון זה עד כדי כך שהיו מוכנים להביעו אפילו ב"דרש רחוק". ומדוע?
בפרשת שמות קראנו: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". אומר שמות רבה: "וכי לא היה מכיר את יוסף? א"ר אבין, משל לאחד שרגם אוהבו של המלך, אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך. לכך כתב עליו המקרא, היום 'אשר לא ידע את יוסף', למחר הוא עתיד לומר 'לא ידעתי את ה''".
וכך מסביר ספר החינוך את "כבד את אביך ואת אמך": "משורשי מצווה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים... וכשיקבע זאת המידה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו ברוך הוא".
מצוות כיבוד אב ואם אמורה להביא לידי הכרת הטוב כלפי ה'. והחינוך לכך מתחיל גם מן הדומם, מן היאור, מן החול ומכל אדם!
ותודה לחברת החשמל
הכרת הטוב הזאת אמורה להתקיים כלפי כל מעשה ראוי של כל אדם, גם אם מעשיו מקולקלים, חלקם או רובם, בין גוי בין יהודי. הנה כך מצאנו: "ר' ביבי בשם ר' ראובן אמר, רות וערפה בנותיו של עגלון מלך מואב היו... ויאמר אהוד דבר אלוקים לי אליך ויקם מעל הכסא. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה עמדת מכסאך לכבודי, חייך הריני מעמיד ממך בן יושב על כסא ה', זכה ודוד המלך הוא מצאצאיו" (רות רבה פרשה ב).
על עמרי מלך ישראל נאמר: "ויעשה עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו. וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאותיו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל" (מלכים א, פרק טז). ועליו אמר רבי יוחנן, בכיר האמוראים: "מפני מה זכה עמרי למלכות - מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל. שנאמר: 'ויקן את ההר שומרון מאת שמר בכיכרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר שומרון'".
אחאב מלך ישראל מתואר כאחד מן הגרועים שבמלכים, ועליו אמר רבי יוחנן: "מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתיים שנה - מפני שכיבד את התורה שניתנה בעשרים ושתיים אותיות".
הכרת הטוב הזאת חסרה מאוד בדורנו, הן בגלל תקשורת קלוקלת בין בני אדם והן בגלל מערכות התקשורת השונות. נוהגים בני אדם לומר: "הממשלה לא עושה כלום". באמת? כל מי שנוסע היום בכבישים רואה את השקר שבדבר! סוף השבוע הקודם היה סוער וגשום, אך רוב רובם של הבתים היו מוארים ומחוממים, ולא שמעתי שמדברים בשבח חברת החשמל. ומה בדבר הרכבות? ומדוע חדלו ההפצרות לחסוך במים, האם לא בגלל התפלת מי ים? וטיפולי השיניים לילדים חינם?
יש מה לשפר ויש מה לתקן ויש מה להוסיף, אך הדיבור השוללני המוחלט משחית את המידות.
החמור מכול הוא כפיית הטובה כלפי הקדוש ברוך הוא על הקמת מדינת ישראל והתקיימותה, וזאת עקב מעשים מקולקלים של בני אדם. אמרו פעם לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, "והלוא מגדלים חזירים במדינה". והוא השיב, כך אומרים: המדינה היא מן הקדוש ברוך הוא, והחזירים הם של בן גוריון!
אומר הנביא מיכה: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". הקב"ה מראה "מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'" (תהלים קז).
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
