ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ח, א): תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לו, ה): הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס. וּכְתִיב (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי 1 , אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוֹת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, כְּאִלּוּ פּוֹדֶה לִי וּלְבָנַי מִבֵּין הָאֻמּוֹת, עַד כָּאן. וְרָצוּ גַּם בָּזֶה כִּי הַשְּׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶצְלוֹ אֵין שַׁיָּךְ שִׁעְבּוּד חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם, הֲרֵי נֶאֱמַר עָלָיו יִתְבָּרַךְ גָּלוּת מִצַּד הַזֶּה, כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל.
וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ קִבּוּץ עַם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים, דָּבָר זֶה הוּא יְצִיאָה מִן פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם פְּזוּרִים בֵּין הָאֻמּוֹת, וְהוּא נֶחְשָׁב פִּדְיוֹן מִבֵּין הָאֻמּוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵם מִתְאַסְּפִים 2 אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִתְפִלָּתוֹ, וּבָזֶה הֵם יוֹצְאִים מִן הַפִּזּוּר. כִּי כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל הֵם בֵּין הָאֻמּוֹת, וְאַף אִם הֵם אֶלֶף בְּיַחַד, נִקְרְאוּ פְּזוּרִים בֵּין הָאֻמּוֹת. אָמְנָם כַּאֲשֶׁר הֵם מִתְפַּלְּלִים עִם הַצִּבּוּר, וְהֵם מִתְאַסְּפִים וּמִתְקַבְּצִים אֶל ה', זֶהוּ יְצִיאָה מִן רְשׁוּת הָאֻמּוֹת, וְהִתְעַלּוּת מִתּוֹכָם אֶל ה', וְזֶה נִקְרָא שֶׁפּוֹדֶה יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת.
________________________________
בפרק ראשון של מסכת ברכות שנינו, רבי נתן אומר, מנין שאין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים, שנאמר: הן אל כביר לא ימאס. ונאמר: פדה בשלום נפשי מקרב לי 1 כי ברבים היו עמדי. אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, כאילו פודה לי ולבני מבין האומות. גם במאמר זה באו חכמים לומר, שהקב"ה נמצא עם ישראל בגלותם. ואף שביחס לקב"ה לא שייך לומר שעבוד, שהרי הוא אינו חומר, ולכן גם פדיון לא שייך אליו, מאחר והוא עם ישראל בגלותם, מצד זה נאמר ביחס אליו גלות ושעבוד.
בשעה שהצבור מתפללים, הרי זה קיבוץ רבים 2 לשם דבקות בה', דבר זה נחשב כחיבור ישראל יחד וליציאה ממצב הפיזור, שבו נמצאים ישראל בגלותם. כאשר ישראל נמצאים בין האומות, אף אם יאספו אלף יחד, עדיין הם נקראים פזורים בין האומות. אבל כאשר מתפללים בציבור, שהם מתאספים ומתקבצים לעבודת ה', זוהי יציאה מרשות האומות והתעלות מתוך האומות אל הקב"ה. זוהי המשמעות שתפילה בציבור פודה את ישראל מבין האומות.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
56 - פרק י' חלק י"ג
57 - פרק י' חלק י"ד
58 - פרק י' חלק ט"ו
טען עוד
ביאורים
כשעם ישראל מפוזרים בגלות הם מצויים במעין 'בית סוהר'. הכוח של עם ישראל אינו מתגלה כמו שהוא אמור להופיע, והם כביכול במצב של ירידה גדולה. חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה שותף כביכול עם ישראל ומכוח שותפות זו כאשר עם ישראל במצב של ירידה, ונמצאים בגלות, הקב"ה כאילו שותף עימם במצבים אלו.
החידוש הגדול שחידשו לנו חז"ל בעניין זה הוא שמי שעוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור נחשב כאילו הוא הוציא את הקב"ה ואת בניו ממצב נורא זה. המהר"ל עוסק כאן בהסבר המעלה הגדולה שבתפילה עם הציבור, ובשאלה מדוע כתבו חז"ל שהיא נחשבת כמעלה את ישראל מהגלות? השאלה מתעצמת לאור העובדה שכשהציבור מתאספים להתפלל הם לא רק מתפללים בקול רם וב'מקהלה' אחת אלא כל אחד כאילו מתפלל לעצמו. כיצד, אם-כן, לתפילה שכזאת יש משמעות לגאולת עם ישראל?
תפילה בציבור היא התייחדות שלנו כציבור עם הבורא. אדם בודד שמתפלל בביתו כבר זוכה להתרומם מעל המציאות ולדבוק בבורא, אולם כאשר ציבור שלם מתאספים ויחד דבקים בבורא, הם מתעלים מעל המציאות של הגלות, מעל השעבוד אל האומות. במצבים אלו גם אם פיזית יש מציאות שעם ישראל משועבדים בידי האומות, בעומק הם כבר במקום אחר, וזהו המפתח ליציאה המוחלטת מן הגלות. המהר"ל מחנך אותנו שכאשר אנו באים לתפילה במניין, יש להפנים את העובדה שאנו זוכים בתפילה ציבורית זו להתאחד עם יתר חלקי האומה ולזכות לחזק בתוכנו את ההכרה שאנו בניו ועבדיו של הקב"ה, ומתוך כך להצליח להביא את עם ישראל לשחרור מהעול המחניק של אומות העולם הקמות עלינו, ולעבור להיות תחת עולו של הבורא כפי המדרגה האמיתית שלנו.
הרחבות
* שכר מצוות זה לא מתמטיקה
תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן אֵל - כַּבִּיר לֹא יִמְאָס. המהר"ל מזכיר את המדרש שהקב"ה אינו מואס בתפילתם של רבים [ברכות ח.]. רבי משה בר יוסף מטראני (המבי"ט) שואל מהי הסיבה למעלה הגדולה שיש לתפילת הציבור? אחת התשובות שמביא המבי"ט מבוססת על דברי המדרש על פסוקי הברכה מספר ויקרא [כו, ח]: "ורדפו מכם חמישה (חיילים) מאה (חיילי אויב), ומאה מכם רבבה (עשרת אלפים) ירדופו" – "וכי כך הוא החשבון? והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו (חמישה רודפים מאה. כלומר, פי עשרים)! אלא אין דומה המרובים העושים את התורה למעוטים העושים את התורה". המבי"ט מדמה את תפילת הרבים לעובדה שכמה בני אדם יכולים לשאת משא פי כמה יותר כבד מאשר סך המשאות שכל אחד בנפרד היה יכול לשאת [בית אלוהים, שער התפילה יא]. הדבר מובן בהרמת משאות אולם כיצד זה מתבטא בתפילת הרבים? רבי משה קורדבירו מבאר שכשם שהיד והרגל מחוברות לגוף כך כל נשמות ישראל מחוברות אחת לחברתה. על פי זה מובן שכאשר אדם מקיים מצווה יש לכך השפעה גם על חברו וגם חברו נהנה משכר אותה המצווה. ממילא, ככל שיותר אנשים יקיימו מצווה כך השכר שכל אחד מקבל הוא הרבה יותר גדול [תומר דבורה א, ד].
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
פריחת הגאולה!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
