ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
"פצחו רננו יחדו חורבות ירושלים כי נחם ה' עמו גאל ירושלים, חשף ה' את זרוע קדשו לעיני הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו" (ישעיהו נב, ט-י). במלחמת ששת הימים, בשחרור ירושלים, אכן ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו, והחורבות שעדיין לא נבנו ועדיין שם חורבות עליהם, נקראות לפצוח ברינה למראה ישועת ה'.
"שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" (שם סו, י). יש מקום לדייק בלשון הפסוק. גם כאשר עדיין מתאבלים, גם כאשר הגאולה אינה שלמה, יש לשמוח על השלב המתקדם בדרכי הגאולה. המתאבלים על החורבן בט' באב עליהם לשמוח בכ"ח באייר - "שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה".
השנה, אחרי כל מה שעבר עלינו מיום ירושלים שעבר, אחרי החרבת חבל עזה וגירוש התושבים ברשעות עטופה בצדקות, אנו נדרשים לברר את דרכינו ביחס למדינה ולצבא. המבוכה גדולה. עד עתה המדינה בעצם קיומה קיימה את מצוות יישוב ארץ ישראל, והרחיבה את המצווה במלחמת ששת ימים על ידי צבא ישראל. והנה הממשלה והצבא עשו את המעשה הנורא הזה של החרבת חבל ארץ ומסירתו לשונאי ישראל. אנו יודעים שכל מה שקורה מושגח ומכוון על ידי ריבונו של עולם, ועלינו להתבונן מה הקב"ה מבקש מאתנו ואיך אנחנו יכולים לפעול עם אל להמשך גאולתנו.
לחזק את הטוב ולהילחם ברע
מרן הרב למד אותנו שכאשר יש מציאות של טוב ורע בערבוביה, צריך לדעת להבדיל ולהפריד את הטוב מהרע, לחזק את הטוב וללחום ברע.
הממשלה והצבא עושים דברים טובים ורעים. הצבא מגן על עם ישראל ומדינת ישראל ותפקיד זה הוא מצווה גדולה עד מאוד. את התפקיד הזה יש לחזק ולהשתתף בו בכל המסירות. מאידך אסור באיסור תורה לציית להוראות הצבא המנוגדות לתורה ויש להיאבק נגדן. קשה מאוד לעשות את שני הדברים האלה המנוגדים לכאורה. יותר קל לראות את החיוב ולהתעלם מהשלילה או לראות את השלילה ולהתעלם מהחיוב, ולהתנגד לכל מה שהצבא עושה בגלל שהוא השתתף בעקירה. אבל שתי הקיצוניות אינן נכונות. אי אפשר לפסול את הצבא בגלל הדבר הרע שעשה, ואי אפשר לתמוך בכל מה שעושה בגלל התפקיד הגדול שהוא ממלא בשמירה על עם ישראל. בכלל, יש לזכור שהצבא זה אנחנו, הוא עצמנו ובשרנו ובאותה עוצמה שאנו נשתתף בכל דבר טוב שהוא עושה, באותה עוצמה נאבק נגד כל דבר שהוא עושה לרעה. כשם שיש למלא פקודה לכבוש את הארץ ולשמור עליה, כן יש לסרב ולהתנגד לפקודה לעקור ישובים ולבטל את מצוות יישוב ארץ ישראל. כל פקודה שמנוגדת לתורה, בין חילול שבת ובין פגיעה בצניעות יש לסרב לה, ובאותה מידה ובאותה עוצמה יש למלא כל פקודה שהיא מחזקת את מצוות התורה, מצוות יישוב ארץ ישראל.
מורי ורבותי, הדרך הזו היא קשה, אבל היא הנכונה. מצווים אנו במצוות התורה ללכת בדרך הזו. כך ביחס לצבא וכך ביחס לממשלה. להשתתף בכל המעשים הטובים ולהיאבק בכל המעשים הרעים. כי המדינה זה אנחנו. המחשבה שסירוב פקודה, אף כאשר היא מנוגדת להלכה, יפרק את הצבא מוטעית ושגויה. סירוב לעשות עבירות אינו יכול לפגוע בצבא אלא להיפך, קיום פקודות הנוגדות את ההלכה מסכנות את קיומו של הצבא. לשנוא את הרע שבאדם ולאהוב את הטוב שבו זו עבודה קשה. יותר קל לשנוא אדם לחלוטין בגלל הרע שעשה, או לאהוב לחלוטין ולהתעלם מהרע, אך אי אפשר לשנוא את החלק הטוב בגלל החלק הרע וגם אי אפשר לאהוב את הרע בגלל החלק הטוב. אלא כהדרכת בעל ה"תניא" (פרק לב) יש לאהוב את הטוב שבכל אדם מישראל ובכל מהלך בישראל, ולשנוא את הרע.
השבועה על ירושלים וארץ ישראל
חודש לאחר מלחמת ששת הימים התקיימה עצרת הודיה בישיבת "מרכז הרב". מורנו ורבנו הרב צבי יהודה קרא שם לכל הציבור לומר יחד אתו את הפסוק והשבועה: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קלז, ה-ו). הייתה בכך הצהרת נאמנות לירושלים ולכל ארץ ישראל, והננו מחויבים לעמוד במסירות ובעוז נגד כל ניסיון לפגוע במצוות יישוב ארץ ישראל, ובכל ניסיון למסור אפילו שעל מארץ ישראל.
בעמונה (נאמר לאחר הריסת בתים ביישוב עמונה והכרזת ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, על "תכנית ההתכנסות"). נוכחנו שיש לנו נוער נפלא שמוכן לעמוד במסירות, לעכב ולמנוע הריסת בתי ישראל בארץ ישראל. ולאחר כל מה שספג שם, הנוער הזה הצהיר שהוא לא רק שלא נרתע, אלא מוכן לבוא שוב בהמוניו, אם חלילה יידרש. הנוער הזה הוא אותו הנוער שמוכן להתגייס ליחידות הקרביות ביותר, ומתוך אותה נאמנות לארץ ישראל הוא משרת בצבא והוא בא לעמונה להיאבק בצבא.
האתגרים הגדולים העומדים לפנינו לנוכח כוונות הממשלה אינם מפחידים את מי שאומר בכל יום - "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (דברים ו, ה). אדרבה, אנו ששים ושמחים להוציא אל הפועל את אהבתנו לה' אלוקינו. הקשיים שאנו פוגשים בדרכנו אלו ניסיונות שאנחנו שמחים לעמוד בהם. הסתר פנים זמני זהו ניסיון לדבקותנו ולביטחוננו בה'. אנו נמשיך במעלה הדרך באמונה ובביטחון שמהסתר פנים נבוא להארת פנים גדולה יותר משהייתה. אנו יודעים שלפני כל התחדשות קודמת הסתרת פנים, "בסתר המדרגה" (שיר השירים ב, יד).
נאמר בספר חרדים (מצוות עשה התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה, פרק ב):
צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחילת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר: "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד) ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתוב: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (שם קב, טו), ושם נאמר: "אתה תקום תרחם ציון" (שם יד).
ובשל"ה (שער האותיות, אות ק', קדושת המקום) נאמר:
מצות ישיבת ארץ ישראל כל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים המצוה הזו. וידוע שעיקר שכר המצוה על השמחה הגדולה, כדכתיב [בה]: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה" (דברים כח, מז). על כן צריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצותו התדירה באהבתו אותה.
המאבקים שאנו נדרשים להם הם מצווה, ומצווה גדולה. ויש לקיים אותה בשמחה גדולה, לא בייאוש ולא בדאגה, אלא מתוך שמחה לעשות את רצונו יתברך, וביטחון שכך מתרבות הזכויות ומקרבים את הגאולה. מקדושת ירושלים והמקדש אנו שואבים את הכוחות, משמחת ירושלים אנו ממשיכים את השמחה בכל מעשינו, תמיד נשיש ונשמח בה' אלוקינו ובשמחת ירושלים ההולכת ונבנית.
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך עושים קידוש?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
