ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
ובכל זאת, התורה גם מבטיחה לנו שהעם היהודי כישות, אם לא כל היהודים כפרטים, יצליח לשרוד ואף לשגשג, בסופו של דבר, ויזכה בכל הברכות שמתוארות בפרשת השבוע. במהלך ההיסטוריה האנושית יסבול העם היהודי תבוסות רבות במגעיו עם העולם הלא-יהודי, אך לא תהיה בהן אפילו אחת שתהיה קבועה או נצחית.
איכשהו, גם המנצחים והכובשים ינחלו מפלה בשלב מסוים, ואילו העם היהודי ימשיך להפגין כוח עמידה וכושר התאוששות. אחרי אלפי שנות היסטוריה ואירועים אנושיים ולאומיים מכל סוג אפשרי, כמעט שאי אפשר לראות את הסיפור היהודי באור אחר. לכן המסר האמיתי שעולה מפרשת השבוע הוא המסר שמתייחס לחוסן הנצחי שלנו. העם היהודי לא רק שרד את כל האסונות המתוארים בפרשת השבוע אלא גם הפגין יכולת מופלאה לצאת בסוף מכל זה כשידו על העליונה, גם כאשר כל הסיכויים היו נגדו.
רש" מפרש את הפסוק הראשון בפרשת בחוקותיי כדרישה "לעמול בתורה". את הדרישה לעמול בתורה אפשר להבין לא רק כפשוטה, כחובה להשקיע מאמץ והתמדה בלימוד התורה. במובן הרחב יותר של הדברים, אפשר לומר שיהודי שעמל, ולא משנה באיזה תחום הוא עמל, חייב תמיד לעמול תוך כדי התייחסות לערכים של התורה ולהתנהגות שהיא דורשת מאתנו.
המצווה איננה מוגבלת אך ורק לתלמידי החכמים וללומדי הגמרא בעם ישראל. זאת מצווה שכל יהודי ויהודי נדרש לקיים, ולא משנה באיזה מקצוע הוא עוסק או ממה הוא מתפרנס. הקיום של היהודי כפרט ושל העם היהודי ככלל תלוי בנוכחות של ערכי התורה במחשבתנו, בחיינו ובהתנהגותנו על פי עקרונותיה בכל תחום של הקיום האנושי. עמל, במובן הרוחני של המילה, איננו מוגבל רק לאולם הלימוד או לתלמיד הישיבה.
למדנו מחז"ל, על סמך הפסוק בתנ"ך שאדם לעמל יולד, שאשרי מי שעמלו בתורה. גם הפעם, הפרשנות הצרה מתייחסת לתלמיד חכם, לאדם שלומד תורה. אך גם כן, בפרשנות רחבה יותר, זאת אמירה שמתייחסת לאדם שמסוגל לחוות את ערכי התורה ולנהל את חייו על פי דרכיה, ולא משנה במה הוא עוסק או עובד. אדם שחש שהתורה מלווה אותו בכל דרכיו תמיד יימנה בין אלה שעמלים בתורה ועמלים למענה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
