ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשהתורה מתארת את הטבע, היא אומרת שהחורף והקיץ, הקור והחום הם דברים קבועים שלא נתונים להרבה שינויים ותמורות. לא בכדי אפשר בישראל להחליט בביטחון לערוך בחודשי הקיץ חתונה או כל חגיגה אחרת בחוץ, בלי לחשוש כמעט מעננים או מגשם.
הנביא שמואל הוריד בישראל גשם בחודשי הקיץ כסימן פלאי משמים. ואף על פי כן, למרות כל האמיתות שהזכרנו, כולנו יודעים שיש במזג האוויר שינויים מדי יום ביומו, שינויים שיכולים להתרחש ותמיד מתרחשים. בתוך הוודאות של העקביות הכוללת של מזג האוויר ושל הטבע בכלל, יש תמיד גם שמץ של חוסר ודאות לגבי המחר המיידי. ככלל לא יורד גשם בקיץ במזרח התיכון, אלא שאיכשהו לפעמים זה כן עלול לקרות. ברוכים הבאים לגחמות של קיומנו בעולם הזה.
החיים הם אתגר של איזון בין חוסר הוודאות של המחר המיידי לסדירות הצפויה של האירועים בטבע ובחיי האדם. שיבתו של העם היהודי למצב של ריבונות במולדתו העתיקה, בארץ-ישראל, הייתה בשביל היהודים ודאות צפויה אפילו באלפי השנים של הגלות הארוכה. המחר המיידי היה בלתי ידוע ואפילו מעורר חשש ואימה, אך העתיד, המחר הגדול יותר של ההתחדשות היהודית ותחיית עם ישראל, היה תמיד ודאי.
זאת הייתה ההתגשמות של קיץ נטול גשם בארץ-ישראל, גם אם איכשהו חווינו באותו הרגע ממטרים סוחפים. היכולת להביט אל מעבר למחר המיידי, מעבר למחר המשתנה והמאתגר, ולראות את התמונה הכוללת, את התחזית לטווח רחוק, את העתיד שהובטח לנו, היא המקור הגדול ביותר לחוסנו של העם היהודי וליכולתו לקום על רגליו שוב ושוב.
לא נגזים אם נאמר שזה היה ועודנו המפתח לקיום היהודי מאות ואלפי שנים. מזג האוויר שאנחנו חווים כרגע אמנם הפכפך, מבשר רעות, מסוכן וחסר ודאות במהותו, אך אין שום ספק בלבנו שהקיץ יביא אתו אור שמש וחום.
בדבריהם של נביאי ישראל חוזרת שוב ושוב המטאפורה של אור ושמש כאשר הם מתארים את גאולת עם ישראל מהגלות, מחורבן גשמי ורוחני. מחר אולי יהיה קודר וגשום, אך השמים תמיד יתבהרו בסופו של דבר.
אחת התופעות הדיפלומטיות המוזרות ביותר באירועים מודרניים היא העובדה שבמשך עשרות שנים ממשלות ישראל – ולא משנה אם משמאל, ממרכז או מימין - התאמצו באומץ לב ובאופן עקבי למסור חלקים גדולים מארץ-ישראל לאויב שנשבע להשמיד אותנו, אך משום-מה לא עלה בידה לעשות זאת. מתברר שאין כאן מישהו שרוצה לקבל את ההצעה שלנו, חרף הנדיבות העצומה שיש בה.
התחזית המיידית למחר היא סירוב איתן לכל הצעה. ייתכן שהסיבה היא העובדה שההצעה הזאת אינה מתיישבת כלל ועיקר עם תחזית מזג האוויר הכוללת לקיץ בהיר וחמים לעם היהודי בארצו. כל דבר שאיננו פירוק המדינה שלנו במו ידינו ומעבר אל מחוץ למזרח התיכון – ואני בטוח שיהיו בקרבנו אנשים שלא יהססו לחשוב שמדיניות כזאת היא נבונה ואפילו לטובתנו – ייתקל באטימות, במשא ומתן מדומה, ובסופו של דבר, בסירוב.
נראה שמשמים מתנגדים לפיתרון כזה לסכסוך. לפיכך המשימה שלנו היא להתמודד עם המציאות של מחר מיידי מעונן שאחריו עתיד כללי מואר ושטוף שמש. אולי אפשר להתאים לנו משקפיים נפשיים ורגשיים שיאפשרו לנו לראות היטב מקרוב ומרחוק גם יחד, ואז נהיה מוכנים מתמיד להתמודד עם מזג האוויר שמצפה לנו.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
