ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. תהלים ל' - כי רגע באפו חיים ברצונו. רש"י - וחיים ארוכים יש בהרצותו ובהפייסו. מצודת דוד - בעת נתרצה לי הבטיחני החיים. תהלים כא' - חיים שאל ממך נתתה לו. רש"י - כשהייתי בורח לחוצה לארץ מפני שאול הייתי מתפלל אתהלך לפני ה' בארצות החיים. נתתה לו - שהשיבותני לארץ ישראל. מצודת דוד - ארז"ל כאשר יראה משיח בן דוד שנהרג משיח בן יוסף ישאל אז על החיים וה' יבטיחו עליו.
ג. במדבר ו' - יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. רש"י - יאר ה' פניו אליך - יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות. אבן עזרא - יאר ה' פניו אליך - כטעם באור פני מלך חיים, והטעם וכל אשר תבקש ממנו, ובשעה שתדרשו יאר פניו, והטעם - יקבל אותך ונרצה למלאות שאלתך מיד, ואם בקשת אותו בעת צרה הוא יחנך. חזקוני - יאר ה' פניו ליתן לך חיים דכתיב באור פני מלך חיים. אור החיים - יאר ה'. פירוש שלא יהיה מסך המבדיל בין ישראל לאביהם שבשמים שבזה יאיר אור שכינתו על ישראל. העמק דבר - היינו שהכל יראו שעליך זורח ה' ולא שזהו הצלחת המזל. ומשמעות פניו, היינו השגחתו כעין לשון ופניתי אליכם [ויקרא כ"ו ט'], ויש שהוא מושגח מהקב"ה אבל אינו ניכר שאך השגחת ה' עליו, ואם כן ההשגחה שלא באורה, אבל כאשר הכל מכירים שהשגחת ה' היא מצלחתו מיקרי יאר ה' פניו אליך, יהיה פניו אליך בהארה. משך חכמה - יאר ה' פניו. הארת פנים היא מה שמראה פנים, שהם יוכלו להסתכל בהארת פניו, וזה בהתגלות כבוד ה'. "וישא ה' פניו" - הוא מה שהשי"ת מסתכל ומשגיח בפרט על עמו ישראל.
ד. משלי טז' - באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש. רש"י - באור פני מלך חיים - מי שהקב"ה מסבי' לו פני' חיים הוא לו לכך צריך אדם ליישר דרכו לפניו. ורצונו כעב מלקוש - מי שהוא מרוצה לו רצונו טוב לו כעב המביא את המטר. רבינו יונה - באור פני מלך חיים. בהסברת פניו, חיים. ורצונו כעב מלקוש. ברצותו אחד מעבדיו, התועלת מחוברת אל הרצון, אינה מסופקת ולא עתידה להמצא, כי כבר נמצאת עם הרצון, כאשר אם ימלאו העבים גשם שהתועלת נמצאת בהם.. ואין התועלת מסופקת בהם.. ואור פני מלך יותר מן הרצון, כי הסברת פנים תורה על רוב האהבה כאשר יתמידנה אליו. וכל אלה ללמד גודל מעלת דרישת רצון ה' יתברך, ולהכניס הדבר בלב בשר ודם, מאשר תראה כי גם רצון מלכי האדמה ענין נכבד, ותטרח ותשתדל לקנותו.
ה. תפילה - רצה ד' אלוקינו בעמך ישראל.. והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך, ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצנו.. ברוך המחזיר שכינתו לציון.
ו. ויקרא כו' - ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה. ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי. אף אני אעשה זאת לכם.. ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם. ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם.
ז. יחזקאל כ' - והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים.. חי אני.. אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה. והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים. רד"ק - כשאוציאכם מן העמים לא אביאכם אל אדמת ישראל עד שאשפוט אתכם במדבר העמים שם אקח משפטי מכם.. פנים אל פנים כלומר ביני וביניכם בייחוד בלא אמצעי וכן ודבר י-י' אל משה פנים אל פנים בלא אמצעי.
ח. יחזקאל לו' - ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם. והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה.
ט. אורות הקודש ג' מוסר הקודש לז' - ודאי הוא שתכונת התפלה שהיא פועלת הוא מפני התעמקות הרצון, ורצונו של אדם הוא שביב מהרצון העליון הכללי, רצון היוצר, אשר נעשה בחפצו כל. אבל זאת הסגולה של הרצון היצירתי לא תופע כי אם לפי אותה ההשתקעות שהרצון הפרטי משתקע בשרשו. שם מוסר הקודש לח' - רצונו של האדם הוא קשור ברצון הא-להים, והוא נובע מזיו אורו. רק כל זמן שאין האדם מגלה בעצמו את היחש הזה, אין מתגלה ברצונו אותה הסגולה הא-להית שבו. אבל כל מה שהאדם משים אל לבו לדעת, שאין לנו שום רצון אחר כי אם התגלות מאור הרצון הא-להי, לפי מדת הגילוי הזה מתגלה כח הסגולה ברצונו להיות פועל, מהוה, מחדש וגוזר. מוסר הקודש לט' - הרצון הוא היסוד לכל החיים, לכל ההגוי, ולכל הנפעל, הרי הוא מתעלה, מזדכך מתקדש ומתרומם ברוממות קדושה א-להית על ידי התפלה. גרעין אחד של תפלה נושא עמו משך של חיים רצוניים אדירים..
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
