ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל, 1 אֲשֶׁר לֹא הָיָה תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי לְאוֹתָהּ סִבָּה, כִּי כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת 2 הָרִבּוּי מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּאן 3 עָלוּל שֶׁהוּא רִאשׁוֹן, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ כָּאן עָלוּל רִאשׁוֹן אָז 4 יֵשׁ כָּאן תּוֹסֶפֶת עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ זֶה לְמַעְלָה בַּאֲרִיכוּת. וְהָרִאשׁוֹן הַזֶּה הֵם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה, דִּכְתִיב (ירמיהו ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וּמִפְּנֵי זֶה בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּאֻמָּה הַזֹּאת, 5 וּלְדָבָר זֶה אֵין לוֹ בִּטּוּל כְּלָל.
לעילה יש עלול מיוחד
וְעוֹד, כִּי מִצַּד שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ 6 עִלָּה וּפוֹעֵל, וְאֵין עִלָּה בְּלֹא עָלוּל, וְאַף כִּי 7 כָּל הַנִּמְצָאִים הֵם עֲלוּלִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עֲלוּלִים 8 מִן אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵם עַם אֶחָד גַּם כֵּן, כִּי 9 רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הֶעָלוּל עָלוּל מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְהֶעָלוּל הַזֶּה הָאֻמָּה שֶׁבָּחַר בָּהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה תּוּכַל לָדַעַת וּלְהָבִין כִּי דָּבָר זֶה שֶׁבָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב מִצַּד הָעִלָּה. וְאִם יֹאמַר הָאוֹמֵר, כִּי דָּבָר זֶה הָיָה לוֹ בִּטּוּל וַהֲסָרָה מִצַּד הַחֵטְא אֲשֶׁר הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל, דָּבָר זֶה אֵינוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה הַבְּחִירָה מִצַּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא הָעִלָּה, אֵין בִּטּוּל לְדָבָר זֶה מִצַּד חֵטְא הֶעָלוּל כְּלָל.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
79 - פרק י"א חלק י"ח
80 - פרק י"א חלק י"ט
טען עוד
ועוד יש לומר בהסבר סיבה זו, מכיוון שהקב"ה הוא 6 הבורא, והוא הסיבה הפועלת את המציאות, ואם לא היו נבראים לא היה בורא, לכן צריכה להיות בריאה הנבראת ממנו. ואף 7 שכל הנבראים נבראו מהבורא, כבר בארנו שיש הבדל בין הנבראים, שיש בהם בריאה אחת מיוחדת שנבראה 8 ממציאותו האמיתית המוחלטת של הקב"ה, והם ישראל שהם עם אחד, כמו שהוא אחד, כי 9 מי שנברא ממציאותו האמיתית צריך להיות בדמיון אליו, כמו שהוא מיוחד גם הנברא הזה צריך להיות מיוחד, כמו שהתבאר למעלה. מעניין זה תדע ותבין, כי בחירת ישראל מחויבת מצד הבורא. ואם יאמר האומר כי לבחירה זו יתכן ביטול או סילוק מפאת חטאים של עם ישראל, דבר זה אינו נכון, כיוון שהבחירה הייתה מצד הקב"ה, שהוא הבורא, ואין החטא של הנברא מבטל את הבחירה, שהיא מצד הבורא.
ביאורים
המהר"ל ממשיך לבסס ולהרחיב את עניין הבחירה בעם ישראל. ביסודה של בריאת העולם, אמורה הייתה להיות מציאות אחת שהיא זו שמשתלשלת מהבורא והיא הגרעין המרכזי של העולם. מתוך אותו גרעין מרכזי נבנים שאר הדברים שבעולם העומדים מסביב לאותו גרעין והם נחשבים 'תוספת' אליו. ממילא בחירת הקב"ה בעם ישראל עומדת בבסיסו של העולם, וכמו שבכל דבר אי אפשר לקחת את הבסיס שמכוחו הוא חי ואותו הוא מחיה, כך גם בעולם אין שום אפשרות לביטול הבחירה בעם ישראל, אפילו אם הם יחטאו.
המהר"ל מוסיף נדבך עמוק נוסף. כדי שהקב"ה יהיה 'בורא' צריך שיהיו 'נבראים', ולכן צריך שיהיו בני אדם בעולם שהם יהיו ברואיו של הבורא. מי ראוי לשאת בתפקיד גדול זה? דווקא עם שהוא 'גוי אחד' מתאים להיות אותו נברא של הקב"ה שהוא ה' אחד. מסיבה זו למרות שכל הנמצאים נוצרו מכוחו של הקב"ה, בריאתו של עם ישראל היא בריאה מיוחדת, וקיים קשר מיוחד ומהותי בין הבורא לבינם, והבחירה בהם היא בחירה מיוחדת שנעשית דווקא מכוחו של הבורא.
הבנה זו מסבירה היטב מדוע גם אם ישראל חטאו אין מקום שהבחירה בהם תופר. אם הבחירה הייתה בישראל מצידם, מצד גודל מעלתם, ניתן היה לומר שבחטאם הם ירדו ממעלתם ויש לבטל את הבחירה בהם. אולם מכיוון שהבחירה היא מצידו של הבורא, שמטרתה שיהיו נבראים שהוא יהיה בוראם, נמצא שכל הבחירה באה דווקא מצידו של הבורא, ולכן לא ייתכן שבשל שינוי בהתנהגות שלהם יהיה שינוי בבחירה שראשיתה בבורא ולא בנבראים.
הרחבות
* אבחנה אינה פירוד
וְאַף כִּי כָּל הַנִּמְצָאִים הֵם עֲלוּלִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. העולם לא נברא באופן חד-גוני, וגם ברב-גוניות שבו יש הבדלי מדרגות. שלא כמו שהיה ניתן לחשוב, הבדלי המדרגות לא מביאים לאי-סדר במציאות, אלא דווקא לשלמות הרמונית, כפי שכתב הרב קוק : "שני קווים (מניעים) עוברים לפנינו בהדרכת הכלל והפרט, קו המבדיל (הרצון להיות בפני עצמו), וקו המחבר". שני מניעים אלו הביאו ל"הבדלת שבט לוי ביִיסוּד (ביצירת) האומה, והבדלת הכהונה מתוכו. בזמנים המאוחרים, הבדלת חברים (תלמידי חכמים) מעמי הארץ, ובכלל הרי הוא התוכן הרחב של הבדלת ישראל מן העמים, ובהרחבה יותר קדומה, הבדלת האדם מכל הבהמה והחיה, על ידי הגדרה של חלקים מיוחדים, תורות ומשאֹת נפש מיוחדות, שבהם עומד עולמו הפנימי האנושי, המתנשא למעלה למעלה. אבל בתוך עמקה של הבדלה זו התחברות והכללה גנוזות הן" [אורות הקודש ב, תלט].
הרב קוק מוצא בהבחנה בין המדרגות השונות "התחברות והכללה". ההסבר הוא שככל שהמדרגה יותר קדושה (כמו האדם ביחס לחי, וישראל ביחס לגויים) יש לה אחריות גדולה יותר על המדרגות הקשורות בה. משל לכך הוא המוח שהוא אמנם איבר קטן, אך תפקידו משמעותי והוא אחראי על תפקוד כל הגוף. אולם לבעלי החיים שאינם מפותחים – אין איבר בקרה מרכזי, וחלקי הבקרה השונים מפוזרים בכל גופם. דווקא הריכוז של המוח, כיחידה קטנה שנבדלת לעצמה, מאפשרת חיים מפותחים. "וזאת היא נחלת ה' בכל דרך הקודש, הפרדה על מנת התחברות" [שם].
לעילוי נשמת איידל בת שלמה ופנינה רחל שניידר ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
